קשור
סליחה, חשבתי שזה משתמע מהדברים: ניתן לראות את אופי הדמויות והגזעים השונים (גמדים, הוביטים, בני-לילית, אדם ואפילו אנט) כדרכי התמודדות עם מצבים שונים (או עם ה"חיים"). בדוגמא שאתה נתת, ילדים מציקים או מכים, ניתן למשל להיות בורומיר (אם יש לך את היכולות המתאימות) ולהפליא בהם מכותיך, אבל אם תתנהג כבורומיר, סביר שיום אחד יתנפלו עליך המוני אורוק-האי ובסוף גם אתה תפסיד ובכלל- בשביל מה זה טוב?. ניתן להיות לגולס ולשמור מרחק באמצעות טכניקה (אבל בשביל זה צריך יכולות וטכניקה) ולפתור את הבעיה כמעט לפני שפוגשים בה וניתן להיות הוביט- להמנע מעימות חזיתי ולא להתמודד עם הארועים דוקא במקום ובזמן שהם כופים עליך (ויש המכנים גישה זאת "לא להיות שם". אין הכוונה כאן לוותר על ההתמודדות אבל לא להתעמת איתה חזיתית- לא כוח נגד כוח). פעמים רבות, אין כמעט סיבה לחזור כי ההמנעות מהעימות כבר פתרה אותו. אם ניקח לדוגמא את השער השחור למורדור: גימלי או בורומיר היו מנסים לכבוש אותו בסערה (ומתים מות גיבורים תוך כדי הנסיון), לגולס היה מנסה להתגנב פנימה (ובטח היה מצליח) ואילו פרודו (שבגלל שהשתמשת בשמו נראה היה לי מעניין להשתמש בדוגמא הזו) הלך למקום אחר ומכיוון אחר ופתר את הבעיה בדרכו. ואולי זה באמת לא קשור (או אולי קשור אבל לא לכאן). תחליט אתה. ניתן כמובן לראות את אופי הדמויות והגזעים השונים כמשהו אחר לגמרי (ובוודאי יש מי שיחלוק על הפירוש או הפרטים) או סתם לקרוא את הסיפור.
