Chaser2007
New member
צריך עזרה
שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שלי פה... אני נשוי כבר קרוב ל 3.5 שנים, ויש לי בן אחד (השני אמור להיוולד בקרוב). הבעיה שלי היא שכבר כמעט שנתיים אני לא מצליח "להתמודד" עם אישתי. הכוונה שלי היא שעל כל דבר אנחנו חייבים לריב, להתווכח בלי סוף, להגיד דברים שלא באמת התכוונו אליהם, והכל ברצף. אם מריבה כזו מתחילה היא יכולה להמשך גם שבוע שלם. אין לי את הכוחות לשבת ולהשלים איתה כי אני יודע שאחרי כמה ימים תפרוץ מריבה נוספת על שטות חדשה. את ליל הסדר עשינו בנפרד. רבנו יום קודם לכן, ולמרות שניסיתי לשכנע אותה להצטרף לארוחת החג אצל הורים שלי (כמו בכל שנה) היא החליטה שהיא לא באה. בסופו של דבר נסעתי לבד עם הילד ליומיים וכל המשפחה שלי שמה לב שהיא לא נמצאת (כאילו זה לא היה ברור). אחרי שכבר יצאתי לכיוונם, היא התקשרה אלי ואמרה שכל מה שהיא רצתה היה שאני אעלה חזרה הביתה לקחת אותה כי היא כן התכוונה להגיע. התווכחתי איתה גם על זה שאם היא הייתה מעוניינת לבוא היא הייתה צריכה פשוט להגיע איתי ו"לקבל" את "ההזמנה" שלי שהיא תצטרף. לא הייתה לי סבלנות אליה וגם עכשיו אחרי שחזרתי היא לקחה את הילד להורים שלה בלי לומר מתי היא חוזרת. קשה לי איתה מאוד בזמן האחרון ואני לא יודע מה לעשות. חשבתי אולי על טיפול זוגי אבל זה נראה לי כבר מאוחר כי היא אמרה בבירור אתמול שמה שהיא רוצה זה להגיע לעו"ד לגירושין ביום חמישי הקרוב. אני עדיין אוהב אותה למרות הכל ואני יודע שגם אני לא בסדר. הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני די אימפולסיבי בנוגע לכל דבר. הכל אצלי עשה בשליפה מהמותן וגם כשאני מנסה בכל זאת "להשתלט" על עצמי אני מתפרץ עליה. אני לא אוהב את איך שהפכנו להיות ואני חייב למצוא דרך לשנות את זה. יש לה פשוט את היכולת להוציא ממני את האדם הכי רע שיש בי. הגעתי להחלטה של לנסות ולתקן את המצב הזה במהלך החג כי אי אפשר להמשיך בצורה הזו. הילד שלנו מרגיש את הכעסים בכל פעם שיש ביננו מריבה גם אם הוא ישן. אני חייב את זה לפחות בשבילו אם לא בשבילי. אודה לעזרתכם.
שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שלי פה... אני נשוי כבר קרוב ל 3.5 שנים, ויש לי בן אחד (השני אמור להיוולד בקרוב). הבעיה שלי היא שכבר כמעט שנתיים אני לא מצליח "להתמודד" עם אישתי. הכוונה שלי היא שעל כל דבר אנחנו חייבים לריב, להתווכח בלי סוף, להגיד דברים שלא באמת התכוונו אליהם, והכל ברצף. אם מריבה כזו מתחילה היא יכולה להמשך גם שבוע שלם. אין לי את הכוחות לשבת ולהשלים איתה כי אני יודע שאחרי כמה ימים תפרוץ מריבה נוספת על שטות חדשה. את ליל הסדר עשינו בנפרד. רבנו יום קודם לכן, ולמרות שניסיתי לשכנע אותה להצטרף לארוחת החג אצל הורים שלי (כמו בכל שנה) היא החליטה שהיא לא באה. בסופו של דבר נסעתי לבד עם הילד ליומיים וכל המשפחה שלי שמה לב שהיא לא נמצאת (כאילו זה לא היה ברור). אחרי שכבר יצאתי לכיוונם, היא התקשרה אלי ואמרה שכל מה שהיא רצתה היה שאני אעלה חזרה הביתה לקחת אותה כי היא כן התכוונה להגיע. התווכחתי איתה גם על זה שאם היא הייתה מעוניינת לבוא היא הייתה צריכה פשוט להגיע איתי ו"לקבל" את "ההזמנה" שלי שהיא תצטרף. לא הייתה לי סבלנות אליה וגם עכשיו אחרי שחזרתי היא לקחה את הילד להורים שלה בלי לומר מתי היא חוזרת. קשה לי איתה מאוד בזמן האחרון ואני לא יודע מה לעשות. חשבתי אולי על טיפול זוגי אבל זה נראה לי כבר מאוחר כי היא אמרה בבירור אתמול שמה שהיא רוצה זה להגיע לעו"ד לגירושין ביום חמישי הקרוב. אני עדיין אוהב אותה למרות הכל ואני יודע שגם אני לא בסדר. הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני די אימפולסיבי בנוגע לכל דבר. הכל אצלי עשה בשליפה מהמותן וגם כשאני מנסה בכל זאת "להשתלט" על עצמי אני מתפרץ עליה. אני לא אוהב את איך שהפכנו להיות ואני חייב למצוא דרך לשנות את זה. יש לה פשוט את היכולת להוציא ממני את האדם הכי רע שיש בי. הגעתי להחלטה של לנסות ולתקן את המצב הזה במהלך החג כי אי אפשר להמשיך בצורה הזו. הילד שלנו מרגיש את הכעסים בכל פעם שיש ביננו מריבה גם אם הוא ישן. אני חייב את זה לפחות בשבילו אם לא בשבילי. אודה לעזרתכם.
