צריך עזרה

Chaser2007

New member
צריך עזרה

שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שלי פה... אני נשוי כבר קרוב ל 3.5 שנים, ויש לי בן אחד (השני אמור להיוולד בקרוב). הבעיה שלי היא שכבר כמעט שנתיים אני לא מצליח "להתמודד" עם אישתי. הכוונה שלי היא שעל כל דבר אנחנו חייבים לריב, להתווכח בלי סוף, להגיד דברים שלא באמת התכוונו אליהם, והכל ברצף. אם מריבה כזו מתחילה היא יכולה להמשך גם שבוע שלם. אין לי את הכוחות לשבת ולהשלים איתה כי אני יודע שאחרי כמה ימים תפרוץ מריבה נוספת על שטות חדשה. את ליל הסדר עשינו בנפרד. רבנו יום קודם לכן, ולמרות שניסיתי לשכנע אותה להצטרף לארוחת החג אצל הורים שלי (כמו בכל שנה) היא החליטה שהיא לא באה. בסופו של דבר נסעתי לבד עם הילד ליומיים וכל המשפחה שלי שמה לב שהיא לא נמצאת (כאילו זה לא היה ברור). אחרי שכבר יצאתי לכיוונם, היא התקשרה אלי ואמרה שכל מה שהיא רצתה היה שאני אעלה חזרה הביתה לקחת אותה כי היא כן התכוונה להגיע. התווכחתי איתה גם על זה שאם היא הייתה מעוניינת לבוא היא הייתה צריכה פשוט להגיע איתי ו"לקבל" את "ההזמנה" שלי שהיא תצטרף. לא הייתה לי סבלנות אליה וגם עכשיו אחרי שחזרתי היא לקחה את הילד להורים שלה בלי לומר מתי היא חוזרת. קשה לי איתה מאוד בזמן האחרון ואני לא יודע מה לעשות. חשבתי אולי על טיפול זוגי אבל זה נראה לי כבר מאוחר כי היא אמרה בבירור אתמול שמה שהיא רוצה זה להגיע לעו"ד לגירושין ביום חמישי הקרוב. אני עדיין אוהב אותה למרות הכל ואני יודע שגם אני לא בסדר. הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני די אימפולסיבי בנוגע לכל דבר. הכל אצלי עשה בשליפה מהמותן וגם כשאני מנסה בכל זאת "להשתלט" על עצמי אני מתפרץ עליה. אני לא אוהב את איך שהפכנו להיות ואני חייב למצוא דרך לשנות את זה. יש לה פשוט את היכולת להוציא ממני את האדם הכי רע שיש בי. הגעתי להחלטה של לנסות ולתקן את המצב הזה במהלך החג כי אי אפשר להמשיך בצורה הזו. הילד שלנו מרגיש את הכעסים בכל פעם שיש ביננו מריבה גם אם הוא ישן. אני חייב את זה לפחות בשבילו אם לא בשבילי. אודה לעזרתכם.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
תתחיל בחרטה כנה

לכל סיכסוך יש שני צדדים. האימפולסיביות שלך היא חלק גדול מהעניין. גם לה יש חלק - אבל לזה היא צריכה לדאוג, לא אתה. תביע חרטה אמיתית ורצון לשינוי. אם זה יהיה מספיק כנה יש סיכוי שהיא תשתכנע לתת סיכוי לקשר. [ואז כמובן ללכת לייעוץ זוגי, כי זה לא יקרה מעצמו]
 
מאוד מחמם את הלב שאתה אומר שאתה אוהב אותה

ולכן אתה תעשה הכל כדי שזה יצליח
 
טיפשי להתגרש בלי שאתם אפילו יודעים למה

כלומר, אני לא הצלחתי להבין אם אתם רוצם להתגרש כי אתם לא מצליחים להחליט מי ידיח כלים או בגלל שאחד מכם רוצה לגור בישראל והשני באוסטרליה (כמו שהבנת כל מיני פערים יכולים להביא לגרושים, חלקם ניתנים לפתרון פשוט ואחרים אינם ניתנים לגישור). אתה יכול לספר קצת באיזה כיוון של הסקאלה יושבים הקונפליקטים ביניכם?
 

kmiki

New member
אל תשכח מההורמונים...

אם היא ילדה לפני פחות מ3.5 שנים ועומדת ללדת שוב, אז זה אומר שהיא בילתה את השנים האחרונות בפרץ של הורמונים, קח את זה בחשבון, ולא כדאי לוותר כל כך מהר
 
היא ביקשה שתחזור..אתה לא הסכמת..

יש בינכם משחקי כוחות, אגו, ותקשורת לקויה. תתחיל בלהקשיב לה(לא לגירושין) גם אני עדיין אימפלוסיבית בעבר הייתי יותר, ואני יכולה לומר לך מנסיון שהצד השני סובל מזה והרבה. מה עם תשומת לב? חיזור? חום? היא מקבלת ממך? אני מנחשת שלא... אולי תתחיל מפה?
 

seeyou

New member
"הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני די אימפולסיבי"

...... בנוגע לכל דבר. לדעתי,אתה צריך לטפל קודם בזה לפני הטיפול ביתר הנושים. לא קיימת זוגיות ללא ויכוחים אשר הופכים לריב-עימות צריך ללמוד לריב מבלי להעליב , תכין לעצמך רשימה עם הדברים הטובים בנשואים האלו אל תמהר לפרק את החבילה יוסי
 

niva99

New member
לא מזמן פורסמו תוצאות של מחקר

שאחרי החגים מתרבים מיקרי הגירושין. הסיבה : השיהיה הצפופה הזו עושה משהו לאנשים. כנראה מדגישה דברים שבשיגרה לא כל כך באים לידי ביטוי. אם בכלליטוב לכם ויש הערכה הדדית שווה להתאמץ ולעבוד על הקשר. לא חבל לפרק כשיש שני ילדים קטנים - ובכלל מי ערב לגבי הקשרים הבאים ... הקלות הבלתי נסבלת הזו של הפירוקים חייבת להפסק...
 

I C E M A N 7

New member
מיד לאחר שיסיימו עם מאיץ החלקיקים הזה

ויגלו לאיפה נעלם רוב החומר בבריאת העולם, או השד יודע מה שהם מחפשים, יתפנו כל טובי המדענים לגלות שגברים ונשים פשוט לא נולדו לחיות ביחד תחת אותה קורת גג. מוסד הנישואין הוא בסה"כ ניסוי סדיסטי פרה-היסטורי שמשום מה התפשטותו יצאה משליטה ושאת גסיסתו כתופעה אנו חווים כעת למשך מקסימום עוד שלושה דורות.
 
הגיע הזמן להוציא קומדיות רומנטיות מחוץ לחוק

אין ספק שאשתך לוקה בסינדרום הקומדיה הרומנטית, בה מלמדים את כולנו (הנשים) שהגבר הוא זה שיעשה מאמץ אחרון נוסף אפילו שאמרנו לו "לא" גורף. אולי זה מתאים לגבר האמריקאי אבל אני מעולם לא שמעתי על גבר ישראלי שחושב שאנחנו מתכוונות לכן כשאנחנו אומרות לא (כמובן למעט בסקס)
 
למעלה