צריך להוציא קיטור

milindapanna

New member
הפוך על הפוך...

תראה, אני מסכים לכך שלא פעם מגיע סטודנט בשלב כזה או אחר בלימודיו, והוא משוכנע שהוא יודע הכי טוב מה צריך ללמוד, איך ללמוד אותו, מתי, מה לא צריך ללמוד, מי המרצה שצריך לשכור ומי לא, וכו' וכו'. מובן מאליו שזו עלולה להיות בעייה, בעיקר כשהחוקר צריך לדעת שהוא יכול לסמוך על הסטודנט שיעשה כדבריו (הרי אחרת כל הפרוצדורה של הניסוי, למשל, תשתנה וזה קריטי). אלא מאי? החוקר צריך גם הוא לזכור, שלמרות ניסיונו הרב, גילו המופלג, וחוכמתו הרבה, יש סיכוי שאפילו הוא לא יודע הכל או הכי טוב. האמרה שצוטטה לעיל - "מכל מלמדי השכלתי" - יש לה וורסיה מעט שונה, שבה הסיום הוא "ומתלמידי יותר מכולן" (מסכת מכות). אחרת הוא נמצא בדיוק באותו מקום של אותו סטודנט רב יוהרה...
 

Mikey Weiss

New member
אני לא חושבת

שלהעביר ביקורת זה להיות שחצן או חצוף, אפילו אם זה בחברה אמריקאית, ואני גם ממש לא מסכימה שזה לא קשור לתרבות ישראלית מול אמריקאית. נכון, יש את השאלה של איך הביקורת הועברה, אבל אני לא מסוגלת לשמור בבטן על ביקורת שאני יודעת שהיא נכונה ורלבנטית, ואני לא חושבת שאני צריכה לשמור עליה בבוקר. ואגב, האם יש סתירה בין כבוד למורים לבין ביקורת? היתה לי מרצה השנה שהיתה איומה ונוראה כמרצה, באמת. בן אדם מקסים, מלא כוונות טובות, אבל אפס יכולת למלא את התפקיד שהיא היתה אמורה למלא. כמובן שכולנו דיברנו על זה בינינו, ודווקא אני הייתי הכי שקולה מכולם (מה אני אעשה, אני נחמדה יותר מדי לפעמים, אבל בניגוד לכמה אחרים שאני מכירה, אני באמת מתכוונת לזה) וזהירה לגבי ההתייחסות והכל. היו עוד כמה שהתלוננו, ואני גם לא הייתי הראשונה, אבל כשפנו אלינו ושאלו, לא התביישתי לרגע להציג באופן מדויק את הבעיות שעלו. שוב, העניין הוא של ניסוח, כי כשביקשו מאיתנו לדבר על הקורס, ברור שקודם טרחתי להדגיש (ושוב, מתוך כוונה אמיתית, אני מסרבת לומר דברים שאני לא מתכוונת אליהם בכלל רק לשם הנימוס) שזה ממש לא שאותה מרצה היא בן אדם איום ונורא, אבל לקורס הזה ספציפית היא לא מתאימה בגלל א' ב' ג'. אותה מרצה באמת עזבה בסוף אותו סמסטר, ואגב, חלקנו, כולל אני, עדיין בקשר איתה, ואף אחד (סטודנטים, מורים, היא בעצמה) לא מפקפק במה שקרה, היתה שקיפות מאד גדולה בכל התהליך. אחרי זה, ושוב, אני כן חושבת שזה הבדלי תרבות, כי באופן שיטתי אני נתקלת בחוסר היכולת לחשוב באופן יצירתי, הקצו לנו איזה יועץ במקום המרצה שעזבה שהיתה אמורה להיות היועצת שלנו, מה שהיה טעות מכל מיני סיבות וגם היה תוקע אותנו בהמשך התואר. אז ביקשנו, כקבוצה, שיחה, ובשיחת קבוצה אני הייתי זו שדיברה והעלתה רעיון לאיך לתקן (שבהתחלה הקבוצה, בדיון בינינו, התנגדה לו, כי הם אמרו שאין סיכוי שהמחלקה תסכים לזה... כולם אמריקאים, כבר אמרתי?) אבל אני חשבתי שהרעיון דווקא מאד הגיוני, ושלא נפסיד שום דבר מלנסות. אז הצעתי, והמחלקה דווקא כן הסכימה. ובאופן כללי כבר יצא לי להציע כמה וכמה רעיונות לשיפור / שינוי השנה, ואת כולם המחלקה יישמה. ככה שאני מניחה שזה תלוי במיליון דברים, כולל מי אנחנו ואיך אנחנו מדברים (אני תמיד קצת פרדוקסלית לאנשים, כי אני מה זה "ילדה טובה ירושלים" כזו, חמודה ומנומסת, ובכל זאת לא מתביישת להגיד מה אני חושבת), וגם באיזו מחלקה אנחנו, כמה באמת הם פתוחים לשינויים ומוכנים לשמוע וכו'. במקרה הספציפי שלי, שוב, גם מדובר במחלקה לעיתונאות, ככה שכישורי התקשורת של כולם, מרצים ותלמידים, קצת הושפעו משנים של הסתדרות במקצוע הזה.
 

אור302

New member
אולי אתה מעניק לה יותר מדי קרדיט

העולם מלא באנשים בעלי תפיסה מוגבלת מאוד. אולי היא באמת מאמינה במה שהיא כתבה עליך ולא רואה כלל את הסתירה שבין לבקש ביקורת באופן רציף וממוסד לבין תקיפת המבקר החלש וחסר הישע באופן הכואב ביותר. מה שמרגיז אותי הוא שמדובר בתהליך מתמשך ויזום. מילא היית בא אליה ביזמתך כמה פעמים ופותח פה. אבל זה היה דבר מתמשך ויזום. אני חושב שהיא פשוט לא מבינה שיש פה סתירה: אם אינך מתכוונת להעריך הביקורת, למה את בכלל מבקשת אותה?
 

F r a n k e l

New member
זו שאלה טובה.

זה מה שחשבתי לעצמי גם בהתחלה. אבל אני מאמין שהיא כן מעריכה ביקורת (לא רק ממני אלא באופן כללי) וכן מחפשת דרכים להשתפר. תראה יש פה המון נושאים שאין לי זמן לנסות להסביר לגבי מי הגברת ומה הסיפור שלה. מדובר בבחורה מאוד מוכשרת (שגם נראית מעולה, אבל זה כבר נושא אחר) שעבדה בעברה באחד מהתפקידים הכי חזקים בתעשייה ופרשה/ הופרשה מתפקידה כדי לבוא לבית ספרי בנסיבות לא הכי טבעיות. הסיבה העיקרית שהיא עשתה מה שעשתה היא כדי להגן על התחת שלה ולהיראות טוב. יש לה עבר מפוקפק מאוד בהמון תחומים, משהו שכולם יודעים אבל אינני מרגיש צורך להעלות את זה פה, גם כי זה לא יאה (אפילו שהיא לא מבינה את השפה) וגם כי זה לא קשור. אני מסתכל פה על עצמי יותר ועל איפה אני טעיתי ועל איפה אנחנו כסטודנטים יכולים ללמוד מהנסיון והטעויות שלי. זו הסיבה גם שהתחלתי את השירשור הזה. זה ולהוציא קיטור. אני לא רוצה לשייך את העניין אליה כי בסופו של דבר זה משהו שאני הייתי צריך לקלוט.
 
למעלה