צריך להוציא קיטור

[אור302]

זה לא אותו מקרה

אני מדבר על מצב שבו האדם כבר עומד בתור לקופה, מגיע תורו, ואז הוא אומר שחסר לו משהו. ואז מחפשים מישהו שילך לחפש את זה ויביא את זה או יחליף משהו וכו-לם יחכו עד שהמוצר יימצא. ולא תמיד ניתן לפתוח קופה נוספת כי כל הקופות מלאות או שאין אנשים פנויים או שמחכים למנהל המשמרת שיבוא לאשר או להקליד את הקוד לפתיחת הקופה האחרת. אני חושב שזה פשוט חוסר התחשבות ממדרגה ראשונה. אם לקוח לא מוצא מוצר, אז שיבקש אותו מן הזבן טרם כניסתו לתור. מרגע שהוא מגיע לקופה ונערך חשבונו, כל עיכוב הוא על חשבון זמנם של שאר הלקוחות העומדים בתור. זה שהם אפילו מציעים את השירות הזה זו דוגמה למצב שבו האדיבות מכרסמת ביעילות. הייתי מעדיף קופאי גס רוח שמטיס לקוחות דרך הקופה, מאשר אחד שמתנדב להציע להביא לך מוצר ולעכב את כל השאר. במקרה זה האדיבות כלפי האחד היא חוסר אדיבות כלפי האחר, ולקוחות המנצלים שירות זה הם חסרי התחשבות בעיניי. (חוץ מזה TG אלו סניפים קטנים. תעשה את זה ב-QFC ואתה מעכב את התור בעשר דקות לפחות. ומי ערב לך שיביאו מיד את רצונך ולא מוצר דומה? ואז ירוצו שוב). אין דומה כלל וכלל למצב שבו אתה אצל רופא. שם אתה מקבל את השירות שלשמו באת מן האדם שבאת לראות, וזה אפילו לא דומה למצב שבו אתה לא פונה לזבן טרם כניסתך לתור כשזה לא מעכב איש, ובוחר לעשות זאת כשזה כן מעכב את כולם. אלו הם שני מקרים שונים בתכלית השינוי. אני לא מבין למה כל כך קשה לבקש עזרה לפני שנכנסים לתור. אדיבות והתחשבות הן לא רק של זבן או קופאי כלפי לקוח ולהפך, אלא גם בין לקוחות, ויש גם התחשבות שבשתיקה.

 

[F r a n k e l]

זה ההבדל בגישה של שניכם, אור.

אתה, אם זה חשוב לך, תנסה להשתמש בכל האמצעים שאתה יכול בכדי להשיג את אותו הדבר שאתה מחפש - לפני שאתה עוצר את כל הרכבת כי אתה רוצה לרדת ופיספסת את התחנה שלך. ואילו הוא, אם זה חשוב לו, פשוט יצעד בניחותא לקופה, ייתן לאנשים שהוא לא רואה בתור עבדים לגשת ולחפש בשבילו את אותו הדבר שהוא צריך - מתוך האמונה שזוהי זכותו. ושתזדיין הרכבת. אני לא אומר מי יותר צודק או מה יותר נכון. אלו הן פשוט גישות שונות וראיית עולם שונה. בגדול אני דווקא מוצא עצמי מסכים איתו יותר מאשר איתך בכל נושא TJ's ולהגיד בוקר טוב לקופאית עם חיוך. אבל אני שונא לעמוד בתור בגלל דברים שלא קשורים לעמידה בתור ושונא לעשות את זה לאחרים בדיוק באותה המידה. בגלל זה אני נמנע מזה, מחפש כמה שאני יכול, נעזר בעובדים בחנות, ובין אם מוצא או לא מוצא, אומר ערב טוב ותודה רבה לקפאי ביציאה.

 

[Sonic hedgehog]

אני נוטה להסכים עם אור

השאלה אם מצאת את מבוקשך היא יותר בשביל נימוס,להתחיל להתלונן או לשאול זה בהחלט חוסר התחשבות באחרים שעומדים בתור. כשאתה לא מוצא משהו, תגש לאחד העובדים לפני שאתה נכנס לתור.

 

[F r a n k e l]

מסכים גם. אני בחיים לא אתלונן בקופה

ואתן לאחרים לחכות. זה מה שכתבתי. אבל אור רשם לפני שהוא נגד האקט של לקשקש איתם קלות ועם זה אני נוטה לא כל כך להסכים. נחמד לי להחליף איתם מילה או שתיים.

 

[Ani15]

הצעה לניסוי

בפעם הבאה ששואלים אותך אם מצאת הכל, תגיד לא. בפעם הראשונה שעניתי כך אני חושבת שחמש דקות היא לא זזה רק מההלם. עד אחראי המשמרת זה הגיע, היה מאוד משעשע. אני חושבת שהם מכירים אותי כבר שם כי הם לפעמים לא שואלים. מצד שני, לפני תשעה חודשים הייתי בארץ ותדלקתי בתחנה שמול קניון חיפה (למי שמכיר: זו של המסעדה של הסטייקים). כשסיימנו, המתדלק אמר "שלום ושיהיה לך לילה טוב ונסיעה בטוחה". מרוב הלם אמרתי לו "סליחה?", והוא חזר על כך שוב. רק בשביל הספורט נכנסתי לשם שוב אחרי כמה ימים, והמתדלקת, בסוף הענין, אמרה לי "שלום ושיהיה לך יום נעים". אמריקה בישראל. נסו ותהנו.

 

[milindapanna]

הערה קצרה בנוגע לישראליות וביקורת -

לא פעם, אנחנו הישראלים גם משוכנעים שאנחנו יודעים הכי טוב מה הכי נכון, ואז יש לנו לעתים יותר ביקורת (הרי אנחנו יודעים הכי טוב איך נכון להעביר שיעור ומה הכי חשוב לתואר שלנו, ואיך בכלל צריך לנהל אוניברסיטה, לא?).

 

[Ani15]

יש לך בוס חכם וגם קוסם צודק לגמרי

(זה בטח החום במדבר שגורם לנו להסכים לאחרונה) אל תהיה צודק, תהיה חכם. זה נכון לא רק בכביש, אלא בכל מקום, ועוד יותר בארה"ב. אמריקאים לא תמיד אומרים ישירות את מה שהם מתכוונים אליו. בעצם, אני אנסח את זה אחרת: אמריקאים בד"כ לא אומרים שום דבר ישירות. "תהיה בקשר אם יש לך עוד שאלות" זה בד"כ "אל תציק לי יותר בענין הזה", "אל תהסס לפנות אלי עם בעיות נוספות" זה "לך מפה נודניק, ותפתור כבר את הבעיות שלך בעצמך", "בוא ניפגש פעם לארוחת צהרים" = "אין שום סיכוי שנתראה שוב אי פעם", "הייתי נותן לך המלצה בשמחה אבל השבוע אני קצת עסוק" = "אין לי שום דבר טוב להגיד עליך ויותר טוב שלא תעלה את הנושא אי פעם", וכו' וכו'. זה שהיא אמרה שהיא שמחה על ההערות שלך והיתה רוצה שתמשיך לשוחח איתה על מה שמטריד אותה לא אומר שהיא באמת רוצה בכך. למעשה, רוב הסיכויים שהיא לא. היא מן הסתם עושה כמיטב יכולתה, ומבחינתה האדם היחיד שיכול להעביר ביקורת על זה הוא הבוס שלה, בטח לא סטודנט מושתן (מבחינתה, אל תיקח את זה אישית). אני בטוחה שכל מה שאמרת נכון, אבל זה לא עוזר לך להגיד את זה (הרי הם לא יחליפו את המרצה ההוא כי אתה היערת על זה), וזה אפילו די מזיק. זה גם לא עוזר לה - כי זה לא שהצעת משהו בונה במקום זה. כשהיא ביקשה הצעות והערות, היא ביקשה ביקורת בונה - משהו שהיא יכולה לעשות ולהצליח בו, כך שבאופן מיידי התפקוד שלה ישתפר וגם הסטודנטים יזכו. היא לא רצתה ביקורת ממש, או משהו לטווח מאוד רחוק, שבו לא בטוח שבכלל היא עדין תעבוד שם. בישראל מעריכים מאוד "ראש גדול", אבל בארה"ב ממש לא. חלק מהמרובעות היא היכולת לצפות מראש הכל. אם למישהו יש הגדרת תפקיד מסויימת, והוא עושה אותה לפי ההגדרה, אז הכל כצפוי. אם מישהו מגדיל ראש אתה לא יודע למה לצפות, ועל אמריקאים זה מאיים. מישהו פעם הסביר לי את זה בכל שלנהל אומה של 200 מיליון איש באופן כל כך מוצלח אי אפשר אחרת. הראש הגדול, ואיתו עיגול הפינות והתיחסות לחוק כאל המלצה -זה טוב לחברות קטנות במדינות נדחות במזה"ת. אם אתה סטודנט, אתה לא אמור להעביר ביקורת, גם אם היא נכונה. אם יש לך הצעה שיכולה לשפר את מצבך במיידי ולא תפגע באף אחד, ותציע אותה בצורה מנומסת ואחרי שהיללת ושיבחת את המצב הקיים, היא תתקבל בברכה. אבל זהו. מעבר לזה, זה מאיים. זה נכון, אגב, גם למקום העבודה שלך. אם יש לך הצעה בונה, בעיקר אם זה קשור לעבודה שאתה עושה - קדימה הפועל. אם יש לך הצעה או ביקורת בקשר למישהו אחר, תחשוב עוד פעם. ועוד פעם. יש סיכוי שכדאי לך לשמור אותה לעצמך, כי זה לא יקדם אותך להיות "טרבל מייקר". אה, ואם "אני לא אשאר במקום מסוים שנייה אם לא ארגיש חופשי להגיד את אשר על ליבי", תשקול שוב את ענין ההגירה. זה פשוט לא עובד בארה"ב. ועכשיו הסקרנות אוכלת אותי: איך פתרת את בעית הויזה? (אם אתה יכול לספר)

 

[Mikey Weiss]

את יודעת מה הבעיה עם המשפטים האלו?

פעם במאה, הם דווקא מתכוונים אליהם ברצינות, אבל לכי תדעי להבחין. בדרך כלל אני לא מצפה לכלום. אבל זה אחד הדברים שבאמת הכי קשים לי להתרגל אליהם, חוסר הדוגריות שטבוע כל כך בתרבות הזו. אחד הדברים שלמדתי השנה - ולמעשה כבר קודם (תודה אבא שהוא גם עורך דין וגם אמריקאי) זה באמת איך להתנסח ואיך להציג ביקורת. הרי לשתוק אני לא מסוגלת, לא יעזור שום דבר, אז אם אני כבר מדברת, אז לפחות שאני אדבר בצורה חכמה.

 

[d a p h n a]

לא נעים לומר....

אבל די עברת על אחד מהא'-ב' של התרבות האמריקאית. האמריקאים לא נוטים להגיד ישירות שמשהו לא בסדר. כל מי שקרא, למשל, מאמרים על איך לחפש עבודה בארה"ב, יודע שאחד מהדברים שמופיעים שם הוא שאף אחד לא יגיד לך to your face שעשית משהו לא בסדר. הם ימצאו דרך להגיד שהיה בסדר גם אם לגמרי לגמרי לא היה בסדר. בכלל, באופן כללי, מדובר על תרבות הרבה פחות ישירה מהתרבות הישראלית לה אנחנו רגילים. דרך טובה לראות את זה היא למשל בשפה. בארץ אתה תלך לבית קפה ותגיד "אני רוצה קפה הפוך" - "אני רוצה" - ישיר, חזק, בוטה, ואומר "תנו לי". בארה"ב לא תגיד "I want" אלא "I would like", שזו צורה פחות ישירה ויותר נימוסית. לא "אני רוצה" אלא "הייתי רוצה", הבעת משאלה ולא דרישה. אם הייתי לוקח זמן ללמוד את הקודים התרבותיים האלה, היית מבין שבחלק מהמקרים כדאי להמנע מהעברת ביקורת,ובחלק אחר מהמקרים צריך ללמוד איך להעביר ביקורת כך שהיא תהיה יותר מעודנת ופחות בוטה וישירה.

 

[F r a n k e l]

תודה לכולם על התשובות,

אבל אני לא חושב שהבעיה היא שאני לא מבין את התרבות. לא הייתי פה אם לא הייתי מבין אותה. אני לא אומר שאין לי יותר מה ללמוד או שאני יכול לשבת רגל על רגל ולהנות ממעמדי כמומחה אנתרופולוגי, אבל או שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך, או שאתם לא נותנים לי מספיק קרדיט. הבעיה פה היא שאני תמיד רוצה להיות צודק במקום להיות חכם (כמו שאמרה ANI ). דפנה, תאמיני לי שאני מכיר את כל השטיקים הקטנים האלה של I would, you might וכל הבבל"ת הקבוע. וגם לגבי החבר'ה מהכיתה כבר גיליתי מזמן (וזה באמת בסדר מבחינתי) שהם כולם גיבורים כשאף אחד לא שומע. תודה, אבל לא חידשת לי בנושא. מה שהפריע לי פה הוא שבמקרה הספציפי הזה עם הדירקטורית לא ראיתי את זה בא. פה הייתי אדיוט. וזה לא בגלל שהביקורת היתה בוטה (כי היא לא) או ישירה, אלא בגלל שהיא היתה בקול רם. בעייני זה שונה, אתם לא חייבים להסכים. ואני בטח לא אחד שמתיימר לדעת איך מנהלים בית ספר ומעיף הערות על ימין ועל שמאל. זה לא המקרה פה, תאמינו לי שאני כנה מספיק להגיד את זה. זה הכל. במקרים אחרים ראיתי את זה מגיע (את אותה התנהגות תרבותית), פשוט פה זה בא לי בהפתעה. לא ציפיתי מבן-אדם שאמור לדאוג לי לעשות לי משהו כזה, בטח לא אחרי מערכת היחסים הספציפית שחשבתי שהיתה בינינו. ANI - את צודקת בגדול (כמו תמיד

), אבל לא לגמרי. יש לי הרבה חברים ומכרים שלא מתנהגים ככה, אז או שזו רק הסביבה הקרובה אלי, או שאנחנו מכלילים פה יותר מדי. ולגבי הויזה, זה תלוי איזה עורך דין את שואלת לגבי מה השלב הבא....בעיקרון היינו סגורים על (מתמחה)H-3 שהיתה אמורה לפתור לי את הבעיה לפחות ל22 חודש, אבל מכל מיני שיחות שערכתי בשבועות האחרונים, מתברר שלא כל כך בטוח שכדאי לי לוותר על H-1 כל כך מהר. מספר אנשים טוענים שהקייס שלי עלול להיות מספיק חזק ושווה לתת לזה עוד טיפה מחשבה לפני שבוחרים בפתרון הקל של ויזת מתמחה. התכוונתי לעלות שאלה בעוברים עוד איזה שבוע-שבועיים כשמצב העניינים יתבהר טיפה יותר. בגדול כרגע האופציות המובילות הן או H-3 או H-1 או בכלל ויזת משקיע על הדרכון האירופאי, מה שאני מעדיף לא לעשות. אני אעלה שאלה יותר מסודרת ומפורטת ואשמח לשמוע את דעתך !

 

[22ק ו ס ם]

אני חושב שאתה מפספס נקודה מרכזית

זה שאתה חי בארה"ב לא מהווה הוכחה שאתה מבין את התרבות. אני חי פה כבר כמה וכמה שנים טובות, ומכיר אנשים שחיים פה עשרות שנים ועדיין מתקשים בנושא. אפשר להסתדר מצוין בתרבות האמריקאית מבחינות רבות, אבל תמיד יהיו נקודות חיכוך (גם למקומיים). אז לא קראת נכון את המפה, קורה. אולי תלמד לצנן קצת את הביקורות בעתיד.

 

[F r a n k e l]

לא לזה התכוונתי כשכתבתי שלא הייתי פה אם לא

הייתי מבין את התרבות. אתה ממש מחזיק ממני אידיוט. קוסם, אני לומד פרסום. מהכיוון היצירתי ומהכיוון החשיבתי. בעוד משוואות יהיו אותן משוואות - רק בשפה אחרת, עובדות יהיו אותן עובדות - רק בשפה אחרת ומדע יהיה אותו מדע, במקרה שלי (ולטוב ולרע זו עובדה) הצלחה נמדדת בלהבין את התרבות. לדעת לחשוב כמוהם, למצוא מה נראה כמו אמת בעיניהם, מה נחשב חכם, מה גס, מה טיפשי, מה מצחיק ומה מעליב. או במילים אחרות, לדעת להבין את התרבות שלהם. אין לי שום דרך להיות חלק מהתעשייה הזאת אם אני לא מבין את התרבות. שוב, אני לא אומר שאין לי מה ללמוד, אבל ביינתים הולך לי לא רע בכלל (Touch wood). הציונים המקצועים שקיבלתי באותה הערכה היו גבוהים וכך גם בקורסים הספציפים. כנראה שאני עושה משהו כמו שצריך מהבחינה הזאת. לזה התכוונתי. שוב, גם פה אתה לא חייב להסכים איתי, למרות שאשמח לשמוע את טענתך בנושא. לגבי מה שאתה אומר על הביקורת - עניינית אתה צודק. כל השאר זה בעיות שלי עם עצמי.

 

[22ק ו ס ם]

חלילהף אני לא חושב שאתה אידיוט

אולי קצת תמים. חות מזה שנפילה אחת לא בהכרח מעידה על בעייתיות בהבנה של התרבות אלא אולי אם הסגנון האישי שלך.

 

[Ani15]

../images/Emo3.gifאפשר לצטט אותך לבעלי?

ברור שאני מכלילה באופן גס ולא הוגן. ברור שגם אני פגשתי אנשים שמתנהגים אחרת, חלקם כאלה שנולדו וגדלו בארה"ב. אבל הם בד"כ המיעוט שאינו מייצג את הרוב. ובמסגרות פורמליות - עבודה, לימודים - אני חושבת שגם הם יתיישרו לפי הקו המקובל. שלוש שנים אני פה, ואני עדין לומדת את הקודים החברתיים. בניגוד לעניינים מקצועיים, אני חושבת שזה מסוג הדברים שאף פעם לא אבין אותו באמת, עד הסוף, ובאופן אינטואיטיבי, כמו שאני בישראל. טוב, ככה זה בית. היה לי פעם פרופסור שאמר "ככל שאני מתבגר ומתקדם מקצועית אני לומד כמה הרבה אני לא יודע". אני חושבת שלהבין את מה שאתה לא יודע זה הישג לא קטן. אני לא יודעת מה אתה יודע או לא, אבל מקווה שאתה באמת יודע את זה על עצמך, ושלא תתאכזב לגלות שטעית אחרי שעשית טעות גדול במיוחד. בחיים לא שמעתי על H3. יש'ך קישור?

 

[22wings]

אצלי במחלקה זה קצת הפוך

אני עובד בעיקר מול שני פרופסורים יהודים, שהם עושים רושם של ישראלים לכל דבר ועניין. כמה ציטוטים שלהם לסטודנטים שזכורים לי: 1. "אני לא מעביר ביקורת, שזה יקרה אתה תדע.." - הערה לסטודנט באמצע פרזנטציה. 2. "אל תבזבזי את הזמן שלך ושלי" - הערה לסטודנטית שלא התקדמה כצפוי. 3. הדובדבן שבקצפת - הופנה אלי אחרי שקיבלתי חמישה מאמרים לקרוא על איזה נושא שהפרופסור רצה שאני אתחיל לעבוד עליו. זה היה בחודש הראשון שלי בארצות הברית, רק הגעתי לאחר תואר ראשון ולא הבנתי כמעט כלום מהמאמרים. הגעתי למשרד והתחלתי לדבר על מה שכן הבנתי מהמאמרים, אבל הוא הבין מיד שכמעט ולא התקדמתי -- "אני לא יודע איך זה בישראל, אולי שם הפרופסור לא רוצה שיבלבלו לו את המוח, אבל כאן אם אתה לא מבין משהו, תשלח אימייל, תרים טלפון, תשיג אותי בפלאפון אם צריך, אבל אל תבזבז שבועיים ותחכה לפגישה איתי..". הוא גם הוסיף שהוא יחליף לי נושא אם אני לא אתקדם. זה בהחלט היה שוק, אבל מאז השיחה איתו, דברים התחילו באמת לזוז... הוא גם הרבה יותר מרוצה מאז וכבר לא מדבר אלי כמו אל אידיוט... הציטוטים הנ"ל יחסית עדינים לשני החבר'ה הללו, ואני לא מגזים.

 

[postdoc]

לא ברור לי על מה אתה מתלונן

זה לא קשור לתרבות ישראלית מול אמריקאית או למוסד כזה או אחר. יצאת בזול, היית חוצפן וניסית להסביר לדירקטורית שלך שהמרצים שלה לא בסדר ושיש בעיה בקורסים שהם הכינו. היא מתוך נימוס כתבה שזה בגלל הבדלי תרבויות, מה שהיא רצתה לכתוב זה שאתה שחצן וחצוף ושכדאי שתתחיל להתיחס בכבוד למורים שלך ושתבין שבאת ללמוד ולא לנהל את המחלקה. מזלך שאמריקאים יודעים לשמור על נימוס אלמנטרי.

 

[F r a n k e l]

אני מבין שלא ברור לך. אבל פה בדיוק נמצא ההבדל

אם אתה חושב שאני חוצפן ושחצן וחצוף - אתה תגיד לי את זה במקום. ובדרך כלל בפרצוף או במייל שיבוא ישר כתגובה לכל מיני דברים חוצפנים, שחצנים וחצופים שאמרתי או עשיתי לך. אתה לא תיצור אצלי רושם שאתה רוצה בדעתי החוצפנית והשחצנית והחצופה, תגרום לי להאמין שיש בינינו הידברות והסכמה מסוימת או תשתף איתי פעולה - רק בשביל לשלוח עלי הערכה לממונים מעליך שאני חוצפן ושחצן וחצוף מבלי לתת לי כל סימן מוקדם שזה מה שאתה חושב עלי. או שבעצם כן תעשה את זה. זה לא ברור לי מההודעה שלך. אם זה נקרא בעייניך נימוס אלמנטרי ולא הגדרה אחרת (שמספר אנשים פחות חוצפנים, שחצנים וחצופים) הגדירו פה מעליי, אז כנראה שאני צריך עוד איזה שם תואר שתעניק לי מהארסנל שלך. להיות חוצפן, שחצן וחצוף לא עושה עימי מספיק חסד.

 

[postdoc]

אז אתה טועה

אם היה מגיע אלי סטודנט לשעת קבלה כשריכזתי קורס מעבדה בירושלים, ומתחיל להסביר לי למה המתרגלים (שאת חלקם אני בחרתי והדרכתי) לא טובים מספיק ולמה המעבדות (שאת חלקן אני הגיתי ותכננתי )לא טובות מספיק, הייתי מסיים את השיחה במשהו לא מחייב על "כמה חשובה הביקורת ושכמובן שנפעל לתקן את המצב" ומחפש את כל ההזדמנויות שיש לי לדפוק לך את הציון ולתת לך המלצות שיקשו עליך למצוא עבודה במעבדה של חברים שלי. כששואלים סטודנט האם יש לו הערות על הקורס מצפים ממנו לשמוע על כמות הספרים בסיפריה או על היחס בין התרגול בבית לחומר שנלמד בשיעור. כל גנן מופתע כשהמלפפון קם להכות אותו ,וכל גנן (ישראלי או אמריקאי) יחפש את ההזדמנות הטובה ביותר להפוך אותו לסלט. כמו שאמרתי לך יצאת בזול. היא שייכה את החוצפה שלך לפערי תרבות, ממרצה ישראלי לא היית יוצא כל כך בזול. אז תוריד את הראש, תבין שדעתך המקצועית מעניינת את התחת שלהם ושכל מרצה חושב (ובצדק) שיש לך עוד הרבה מה ללמוד לפני שאתה בא להפוך סדרי עולם. באת ללמוד או לנהל את החוג?

 

[calimero and friends]

Thats horrible

Punishing someone for doing as they're told (in this case answering a question) by you All that is left is to hope that you do not represent the majority with that approach. Not just in the academic world, but in life.

 

[FPNH]

כנראה שלא כל גנן

מעבר לליטוף והעצמת האגו לא יוצא שום דבר טוב מלדפוק מישהו (ולא בטוח שזה דבר טוב). מאידך, יותר סביר שיצאו מזה דברים לא טובים, גם אם זה סטודנט שאתה משוכנע שלעולם לא תצטרך ממנו משהו.