אולי אני לא נשמעת ככה
אבל תדע שאני בדיוק אחת כזאת, שמאמינה שתמיד אפשר לעזור, ואני גם מתנדבת כדי לעזור לאחרים שלא היה להם מזל כמוני בחיים, אבל במקרה הזה אני פשוט לא מסכימה. אם הבחור היה מכיר עכשיו מישהו אובייקטיבי, והיה מחליט שהאדם במצוקה ובא לו לעזור, אז זה באמת ראוי להערכה. אבל זה לא בא משם, זה ממקום של חלומות רומנטיים שרק נפגעים מהם בסוף. הוא הכיר הרגע בחורה שאין לו מושג עליה כלום, והוא בנה סרט רומן רומנטי שהוא יציל את העלמה במצוקה. זה לא אינטרס טהור לעזור, זה בא מתוך רצונות וגחמות אישיות, התחושה המדהימה הזאת שאני אציל את הבחורה הזאת, ואז ארכיב אותה על גב הסוס לעבר השקיעה. כל עוד הבחורה לא נזרקה לרחובות ואיזה סרסור מזריק לה הירואין כדי לקבל טובות אישיות, אלא היא סתם ילדה שבחור מטומטם נותן לה להסניף, אני ממש לא מתרשמת מהסיפור הזה, ובטח לא מהבחורה. זה לא סיפור קלאסי על עלמה במצוקה, זאת ילדה מטומטמת שדופקת לעצמה את החיים ויכולה בכל רגע להצליח לצאת מזה (אולי אני טועה, אבל ע"פ התיאור שלה זה לא נשמע כמו נרקומנית שמקבלת קריז אם לא קיבלה את הסם) אם היא רק תגיע להחלטה, אבל פשוט לא בא לה. מה יש לו לחפש עם אחת כזאת? ותחסכו ממני את ההרצאות שהיא נפלה לסמים והיא מסכנה ולא יכולה לבחור. כמעט כל הסמים ממכרים נפשית ולא פיזית,כמו גראס, אקסטזי, קרטונים, פטריות וכד' ורק מקבץ מאוד מצומצם באמת ממכרים את הגוף, כמו הירואין למשל. כשאדם מגיע לרמה שהוא חוטף קריז אם לא קיבל את הסם, זאת באמת בעיה שדורשת טיפול, אבל בדיוק כמו סיגריות, השאר זאת התמכרות נפשית- הרי מי שנגמל מסיגריות, אולי קשה לו מאוד נפשית, ואולי הוא יקבל כאב ראש או משהו בסגנון, אבל הוא לא יתחיל ליפול על הריצפה, להקיא ולצרוח. וזה אומר- שהוא יכול להפסיק. נקודה.