תודה רבה לכל המגיבים - והתייחסות לשאלות
קודם כל - באמת תודה רבה על ההתייחסות.
לגבי השינה - זה באמת מתחיל להיות אישו שהיא פשוט רוצה לישון איתנו. גם אתמול, אחרי שהתרוצצה והייתה שפוכה מעייפות היא לא הסכימה לישון במיטה שלה אלא נרדמה אצלנו - כנראה שבאמת בתקופה הקרובה ניתן לה לישון איתנו ישר (בתקווה שזה לא יהפוך לנוהג קבוע).
לגבי הצרחות - שוב, יש הבדל בין צרחות "סתם", שככה היא מבטאת חוסר שביעות רצון (כשאני עוזב את החדר למשל), ואחרי כמה זמן היא נרגעת, לבין צרחות כאלה שהופכות לצרחות היסטריות - מה שהייתי רוצה זה להכחיד את הסוג הראשון כדי שכאשר היא צורחת נדע שזה באמת משהו רציני (כמו הצרחות מהסוג השני כיום).
לגבי אנשי המקצוע - רק התחלנו איתם, נפגשנו עם קלינאית / מרפאה בעיסוק, אבל זה היה יותר בשלב האבחון. היינו צריכים לנדנד כדי שיזרקו לנו קצת טיפים. כנראה שזה יגיע בשלב מאוחר יותר אבל אנחנו ממש מפחדים שזה יקח עוד זמן (רק להגיע לאבחון גררו אותנו חודשיים עד שהיה מקום), ונראה שהיא צריכה עבודה מיידית.
לגבי הגיל - הילדה בת שנתיים, ולא מדברת (למרות שהיא מבינה הכל). אין פה מצב של דו שיח. לדבר איתה לא עוזר, היא פשוט חוזרת על הדפוס של הצרחות, לא משנה כמה אנחנו אומרים לה לא לצרוח.
לגבי תשומת הלב - אנחנו בדרך כלל מתפצלים, כאשר אני בעיקר איתה, ואישתי עם הילד.
ברור לי שהיא מרגישה חסך בתשומת לב, כי לפני כן היא הייתה עם הרבה ביטחון עצמי וילדה שמחה, ועכשיו היא נהייתה יותר שקטה ומדופרסת (למרות שאנחנו משתדלים כל הזמן לשמח אותה ולתת לה תשומת לב, היא יודעת שאם התינוק יבכה אנחנו נעזוב אותה ונטפל בו - אם יש רק הורה אחד באזור).
לגבי דרכי תקשורת - כמו שאמרתי, יש לה מגוון של דרכים לבטא את עצמה: החל מלהביא חפצים (ספר אם היא רוצה שיקריאו לה), לקחת את האצבע (אם היא רוצה שאספור לה), נשיכות (תענוג צרוף), לעמוד ולנסות להגיע לחפץ שהיא רוצה לקחת ואז להסתכל עלינו שנביא לה, ועוד.
הבעיה היא שהצרחות זאת הדרך היחידה שלה לבטא חוסר שביעות רצון, ובצורה כזאת היא לפעמים מצליחה לגרום לנו לעשות כרצונה.
אגב, איך ניתן לגרום לה להפסיק התנהגות בעייתית?
היא כל הזמן מנסה להכות את התינוק. היא יודעת שאנחנו לא מסכימים לכך (הרמנו את הקול עליה, יצאנו איתו מהחדר והשארנו אותה לבד ועוד ועוד), אז היא מנסה כשהיא חושבת שלא נשים לב. יש דרך לגרום לה להפסיק? ניסינו לגרום לה לשחק איתו, להתייחס אליו - היא מתעלמת או עוזבת את החדר. לא מוכנה להתייחס אליו בכלל (בהתחלה היא הייתה עושה לנו ברוגז עד שהבינה שהוא לא הולך להעלם ואנחנו לא נעזוב אותו לטובתה רק כי זה מה שהיא רוצה).
