לא ממש
עקרונית, לרוב מקובל לומר שאי אפשר לערער על התוכן של פתרון המבחן, אלא רק על השאלה אם אתה בתשובה שלך ענית על הנדרש או לא (בהתאם לפתרון הנתון, במקרה שיש כזה, כמו המקרה שלך). אבל מאחר שאין בכך כללים מוגדרים, זה עשוי להשתנות ממרצה למרצה, ולכן אולי מה שאמרתי דווקא לא נכון. המצב שבו אתה כותב המון דברים נבונים, ענייניים ורלוונטיים ומורידים לך נקודות בגלל כמה דברים אחרים שאותם לא הזכרת (ומאיפה היית אמור לדעת להזכיר דווקא את הדברים האלו ולא את אלו?) הוא למיטב ידיעתי אחת הבעיות השכיחות ביותר במבחנים במשפטים, אולי הכי שכיחה. זה קורה בהמון מבחנים, מצחיק שנתקלת בזה רק עכשיו. זו גם בדיוק הסיבה שהרבה מאוד סטודנטים מנסים לכתוב בכתב קטנטן ולהכניס כמה שיותר נקודות ופירוט במגבלת המקום, כי הרי כמה שדוחפים יותר, כך סטטיסטית גובר הסיכוי שבין כל הדברים שאתה רשמת, אתה מכסה את הדברים המקריים שנבחרו להיות חלק מהצקליסט של הפתרון. אתה צריך להגיד תודה שהמרצה פירסם פתרון מבחן ברור ומפורט שאפשר להבין ממנו מה היה הצ'קליסט, כי גם זה לא מובן מאליו. אם אתה מתכוון ללמוד למועד ב', אתה צריך להבין למה בחרו להכניס לפתרון דווקא את הדברים שנבחרו ולא את הדברים שאתה בחרת - אם זה משהו גורף שחוזה על עצמו לאורך הבחינה, אז אמורה להיות לכך איזושהי סיבה, ולו קלושה. אני לא מכירה את הקורס, אז אני לא יכולה לנחש מה יכולה להיות הסיבה... בכל מקרה, אם אתה מגיש ערעור, לדעתי אל תנסח את הערעור כאילו אתה מערער על התוכן של הפתרון, אלא תכתוב ערעור שיותר מדגיש את כל הדברים שאתה כתבת שלא זכו לתגמול הולם בנקודות, ותבקש שימצאו דרך להתחשב גם בהם. זאת אומרת, תנסה לתקוף את העובדה שלא נתנו ניקוד על דברים רלוונטיים ויפים שכתבת ולא את הפתרון שפורסם. לערער על עצם הפתרון הרשמי של הבחינה - נראה לי חסר טעם וחסר סיכוי.