צער גידול הורים

זה עניין של אופי

אני ועוד הרבה יוצאים אחרים עברנו את התהליך בלי יותר מדי מריבות עם ההורים, אני ניסיתי לבוא לקראתם בדברים שהם אפילו לא ביקשו במפורש, והם שתקו גם על דברים שהיה קשה להם להשלים איתם.

גם הרבה בנים ובנות חרדיםות וחילוניםות מלידה מסתכסכים עם ההורים באופן סדרתי, ורבים אחרים לא, אז אני חושב שאין כל כך טעם לקשר בין היציאה עצמה לחיכוכים.
 
זה עניין של אופי

אני ועוד הרבה יוצאים אחרים עברנו את התהליך בלי יותר מדי מריבות עם ההורים, אני ניסיתי לבוא לקראתם בדברים שהם אפילו לא ביקשו במפורש, והם שתקו גם על דברים שהיה קשה להם להשלים איתם.

גם הרבה בנים ובנות חרדיםות וחילוניםות מלידה מסתכסכים עם ההורים באופן סדרתי, ורבים אחרים לא, אז אני חושב שאין כל כך טעם לקשר בין היציאה עצמה לחיכוכים.
 
אוהוו , אני יכול לפתוח דיון פילוסופי עכשיו

למה זה נקרא אהבה? זה שהם חינכו אותנו בדרך שהם בחרו לחיות מבטא אהבה כלשהיא? או שאת מתכוונת לאוכל ושאר הדברים שהם השקיעו בנו שזה מבטא אהבתם? נו.. אפשר להשוות זאת לכלל החיים שלנו שגדלנו בסביבה ובחינוך שדחינו ושנאתו אותה למפרע אחרי 15-20 שנה! כך שאני שאין לי כזה חיבה להוריי (בפרט אבי), רק כשלמעשה המציאות מכתיבה לפעמים אחרת, וכשחיים אחרי השינוי שעשינו בבית ההורים ואוכלים ולנים על חשבונם אין מנוס מלהראות חיבה וכבוד כלפי חוץ וכהכרת תודה...
 

Sonic hedgehog

New member
אולי היית יכולה למנוע

והיו רבים שלא היו מחוייבי מציאות. מאידך מכירה יוצאים (בכללם אני) שניסו ככל יכולתם לבוא לקראת ההורים ולמנוע חיכוכים על ידי פשרות, זה לא אומר שזה ימנע לחלוטין ריבים זה רק אומר שאני מרגישה יותר טוב עם עצמי שמבחינתי לפחות עשיתי את המוטל עלי.
 
זה לא ציטוט מדוייק

היתה איזו מילת הסתייגות מהסוג של "אולי" או משהו כזה.

מאוחר יותר היתה גם התנצלות.
 
למעלה