punk80smylove
New member
צער בעלי חיים
הסיפור שלי קצת עצוב...
לפני שלושה חודשים עברתי לגור בדירה בת"א, האווירה היתה לדעתי טובה, היה גשום ואנשים שגרים בבניין קבוע בנו מעץ בתים קטנים לחלק מחתולי החצר,ואפילו כתבו את השם של החתול "כאן גר/ה...." והיה מקסים, שמעתי חלק מהם מדברים במעלית על החתולים ובנוסף הם יפים כמו חתולי בית מטופחים , מאכילים אותם קבוע, והנקבות מעוקרות לפי החוק.
חתולה אחת יפהפיה ומתוקה בלטה בשטח, לא התייחסו אליה באופן מיוחד או שמי שהיה מתייחס אליה הפסיק או כך זה נדמה לי, היא לא ברחה מייד ונתנה לי ללטף אותה, היא מתנהגת כמו חתולת בית, מחפשת תצומת לב ואהבה, כשהשכנים דיברו במעלית , אחת השכנות אמרה "החתולה הזאת עקבה אחרי ממקום רחוק מאוד עד לכאן" , לא הייתי בטוחה לאיזה חתולה היא מתכוונת.
התחלתי לחבב את החתולה וללטף אותה מידי פעם כשאני יוצאת מהבית והיא שיתפה פעולה בהכרת תודה.
אני לא יכולה לקחת אותה אלי לביתי , יש לי תוכים! לכן לא חשבתי על זה בכלל.
יום אחד החתולה בזריזות הזדנבה אחרי ולפני שהספקתי לשים לב היא נכסה לתוך הבית. ואני גרה בקומה ראשונה.
הגשתי לה קצת מים ונתתי לה לאכול והשגחתי עליה שהיא לא תהרוג לי את התוכים ולמרות שלא נשקפה סכנה לא יכולתי לתת להשאר הרבה זמן, רק כמה דקות, אחרת אני לא אמא טובה לתוכים שלי ואני לא רוצה שיקרה להם כלום, זה בכל זאת חתול והן ציפורים קטנות.
בפעם השנייה שזה קרה הבחנתי שהיא למדה היכן אני גרה בדיוק, כמה זמן לוקח לי לעלות במדרגות וכו'
החלטתי לקנות אוכל יבש, כדי לא לפנק אותה יותר מידי , החלטה נבונה!, אחרי הכל, השכנים מאכילים באפן קבוע את חתולי החצר וכן גם אותה, בדקתי, אני מעדיפה שהיא לא תתרגל למשהו מיוחד, אחרי הכל היא לא יכולה להשאר, אך אני מארחת חביבה, אפילו אם זה רק לכמה דקות ובהשגחה, אחרי שהיא שתתה מים ואכלה ואחרי כמה ליטופים הרמתי אותה מעט כדי להוציא אותה מהבית, הרגשתי שנגעתי בבליטה גדולה, יש לה גידול בולט החוצה וגדול בחזה אך אם לא הייתי מנסה להרים אותה לא הייתי יודעת על זה דבר .
נלחצתי, אך אני לא יכולה לאמץ אותה, ולא מסוגלת לקחת אותה לווטרינר להרדמה אם יש בכך צורך, אני פשוט לא יכולה, מעולם לא הרדמתי חיה, לא חתול ולא כלב ואין לי את האפשרות לעשות זאת אבל יותר מכך זה הפחד והכאב שיהיה לי בלב., רק עכשיו הכרתי אותה! ואני לא מכירה את השכנים ומי אחראי עליה... והיא כל כך זריזה כשהיא רוצה,אני לא יכולה לא לתת לה להכנס לביתי במצבה, גם אם הייתי מספיקה להכנס לביתי לפניה!
מישהו או מישהי בקומת קרקע שם חולצה על השטיח שלו צמוד למעלית והיא ישנה על זה ללא פחד כלל מהעוברים ושבים, כאילו זו החולצה שלה והיא מפגינה שהיא מתעלמת מכולם!!! , חשבתי לעצמי, יופי, אז יש מישהו שדואג לה... נפתרה התעלומה.
אחרי כמה ימים החולצה לא היתה שם יותר והחתולה היתה בחוץ .
היא שוב התחילה להזדנב אחרי מידי פעם וביקרה בביתי, אך שמתי לב שהיא פחות ופחות מעוניינת באוכל ובמים ויותר ויותר רוצה ליטופים ואהבה, היא היתה אוכלת רק כשאני הייתי מתקרבת לאוכל ולמים כאילו היאנ עושה את זה בשבילי, וזה הגיוני כי מאכילים אותה בגינה.
ובקשר אליי, הייתי צריכה למצוא שיטה להוציא אותה מהבית, כי אני לא יכולה להשגיח עליה כל הזמן יותר מידי זמן, התחלתי להוציא את האוכל והמים מחוץ לדלת ולקרוא לה כי פחדתי להרים אותה.
משהו מוזר קרה המים והאוכל נעלמו לגמרי כאילו התאדו באוויר, חשבתי לעצמי אולי מישהו בטעות מעד על זה וזה פשוט נשפך, קורה....
ובעודי חושבת על זה ומפנה את הכלים החד פעמיים שקניתי לאורחת שלי הגיעה השכנה שממולי עם כלב קטן ואמרה לי בצורה גועלית : "אנשי הכלבים בבניין הזה ישמחו שלא תכניסי את החתולה לבניין,זה בגלל שאת מאכילה אותה היא נכנסת לפה ויש סיבה לזה שמאכילים את החתולים במקום שמאכילים אותם!" אמרתי לה שהחתולה עוקבת אחרי וזה לא בגלל האוכל זה ההיפך , אך היא לא הקשיבה וחזרה על עצמה שהחתולה נכנסת לבניין בגלל שאני מאכילה אותה!, ביומרנות וזו גם היתה הערה ללא התייחסות ממשית אלי , היא היתה עסוקה בטלפון, הכלב שלה היה שמח ונפנף בזנבו לעומתה, לא הבנתי את הגישה של הדוברת לבעלי הכלבים בבניין מאחר ולא ממש עניין אותה שום דבר חוץ מעצמה, גם לא עניין אותה להתייחס לשכנה שלה בצורה ראויה בנושא כל כך חשוב או שלא, אני לא בטוחה, אולי זה היה מצב רוח רע, וחוץ מזה היא צעירה, סתם סנוביזם של ילדה.
המשכתי להשתמש בשיטה שלי להוציא את החתולה מהבית בלי להרים אותה, עם קערית מים וצלחת אוכל יבש ,חד פעמיים כמובן, והחתולה כמעט ולא אוכלת בכלל היא רוצה רק ליטופים והיא מגרגרת, מידי פעם שותה מים וקצת טועמת.
פתאום הופיע שלט גדול על הכניסה לבניין, נא לסגור את הדלת, וועד הבית!
גם לפני כן היו סוגרים את הדלת ואני הייתי צריכה לבדוק שהחתולה לא נעולה בפנים, אך היא לפעמים היא היתה נעלמת כל כך מהר, שניסיתי לקרוא לה רק כדי לדעת אם היא בפנים או בחוץ, בכל מקרה היא לא היתה נשארת אפילו כשהנחתי לה שם מגבת, עוד טריק, אך היא לא התייחסה אליה בכלל אז הפסקתי עם המגבת, אך נהיה קשה יותר ויותר להוציא אותה החוצה וזה עבד עם האוכל והליטופים כשאני קוראת לה לבוא אלי. וכשהייתי מניחה את האוכל והמים בחוץ כשאני בטוחה שהיא לא נעולה בתוך הבניין היא לא היתה אוכלת או שותה וכל חתול אחר מהגינה לא מעז להתקרב לכניסה. ובכלל עכשיו שוועד הבית הגיב בהודעה שאני לא יכולה להתעלם ממנה, לסגור את הדלת! אז השתדלתי שהיא תהיה בחוץ למרות שקר עדיין,אך אין לי ממש ברירה ואני גם מבינה ,במיוחד בשלטים.
פעם אחת נכנסתי לבניין ועליתי במדרגות פתאום שמעתי יללה של חתול, זה היה מוזר כי היא לא נכנסה איתי וגם היה יום נעים, אך קראתי לה כדי לבדוק אם היא שם בתוך הבניין והתחלתי לרדת קצת במדרגות כשאני רואה אותה מאחורי שכן שנכנס וסגר אחריו את הדלת , ממתין למעלית ובכלל לא שם לב שהכניס איתו את האורחת. היא הסתכלה עלי ואמרתי לה "טוב בסדר, תעלי" , השכן החמיץ פנים ואני בטוחה שהוא חשב שאני אשמה, הוא שמע אותי קוראת לה, אך לא שם לב לייללה שלה ושבעצם הוא זה שהכניס אותה, רק אני זאת שדואגת שיהיה בסדר.
היה מזג אויר קשה ודאגתי לה, אך אינני יודעת היכן היא כל הזמן, וגם לא אימצתי אותה והיא לא באחריותי, אך אני משתדלת להיות בסדר, לפחות להנעים את זמנה כשהיא מגיעה.
היום ואתמול דפקו וצילצלו לי בדלת שכנים והתעלמתי, זה בטוח יגיע לבעל הבית שלי ולא בא לי לחטוף על הראש מאנשים מגעילים וסנוביים שלא טורחים להתייחס אליך בכלל בתור בן אדם או שכן ומתלוננים עליך מאחורי הגב!!!
שלטים ופרצופים חמוצים, האשמות לא נכונות ולא בא לי להתחיל לתרץ להם תירוצים על דברים שלא עשיתי ואינני אשמה בהם, אם אני אשמה במשהו זה שנתתי לחתולה תשומת לב ואהבה, בזה תאשימו אותי, כי אני אשמה, ובא לי לצרוח עליהם שאין להם לב, כי כואב לי הלב!
אז התעלמתי, לא פתחתי את הדלת, כאילו שאינני שם, יש לי הרגשה שזה לא יהיה נעים.
ההגיון ואני מנסים לגשר בינינו, יכול להיות שהם לא יודעים שיש לה גידול, יכול להיות שאני יגיד אך את אף אחד זה לא יעניין ואז אני ממש ממש יתעצבן! את מי מעניין חתול?!... כך זה נשמע מפי השכנה הסנובית שלי כשהיא טרחה להתייחס אלי ולא יפה במיוחד.
לא מזמן, כך זה מרגיש לפחות, דאגתי לחתולה המשפחתית כשהיא התחילה להתנהג מוזר.... היא פתאום היתה בחדר שלי כל הזמן והיא בדרך כלל לא היתה אצלי בחדר, היה לה את הטרטוריה האהובה עליה ולמרות שהיינו חברות טובות היא היתה חתולה סנובית, לא חברותית בכלל ואי אפשר היה לגדל משהו אחר חוץ ממנה בבית במשך שנים בגלל האופי שהיה לה., התחלתי להעיר למשפחה שלי שהיא מתנהגת מוזר וביקשתי שיקחו אותה לווטרינר!, אכן לחתול אין מילים להסביר איך הוא מרגיש ומתי הוא לא מרגיש טוב, אחרי טיפולים שלא עזרו ובדיקות עשו לה בדיקות יותר מעמיקות וגילו שהיא גוססת, סעדתי אותה, כי משפחתי בקשה ממני שאני אדאג שהיא תשתה ותאכל את האוכל הרפואי הטעים והעתיר קלוריות, מה לעשות היא באה לבקר אותי ובחרה בי לטפל בה... וכן הייתי צריכה לעודד אותה לאכול בעדינות ובאהבה.
לפני החתולה היה לי תוכי ובבית ממול שהיה בייתי השני גר הכלב שגדלתי איתו ותמיד כשהייתי נשארת לישון , הוא היה יושן איתי במיטה.
מאז שהייתי קטנה בבית היו מגיעים כלבים, לפעמים גורים ולפעמים לא שממתינים לאימוץ ומתארחים אצלנו לתקופה קצרה, דודה שלי עבדה אצל ווטרינר שהתנדב ודאג עם מאמץ משותף שכלבים לא יגיעו לצער בעלי חיים ולמצוא להם בית....
הכלב האחרון שהיה אצלנו היה מבוגר והרבה זמן עבר עד שמצאו לו בית, הוא היה ענק ויפה ועבר טרואמה ונקשרנו אליו כולם אפילו אמא שלי שהיתה אלרגית בכתה הפעם.
יש אנשים שלא יודעים שאין ממש דבר כזה אנשים של כלבים ואנשים של חתולים כי כשאתה לא מכיר ולא יודע מאיפה אתה יודע?
הסיפור שלי קצת עצוב...
לפני שלושה חודשים עברתי לגור בדירה בת"א, האווירה היתה לדעתי טובה, היה גשום ואנשים שגרים בבניין קבוע בנו מעץ בתים קטנים לחלק מחתולי החצר,ואפילו כתבו את השם של החתול "כאן גר/ה...." והיה מקסים, שמעתי חלק מהם מדברים במעלית על החתולים ובנוסף הם יפים כמו חתולי בית מטופחים , מאכילים אותם קבוע, והנקבות מעוקרות לפי החוק.
חתולה אחת יפהפיה ומתוקה בלטה בשטח, לא התייחסו אליה באופן מיוחד או שמי שהיה מתייחס אליה הפסיק או כך זה נדמה לי, היא לא ברחה מייד ונתנה לי ללטף אותה, היא מתנהגת כמו חתולת בית, מחפשת תצומת לב ואהבה, כשהשכנים דיברו במעלית , אחת השכנות אמרה "החתולה הזאת עקבה אחרי ממקום רחוק מאוד עד לכאן" , לא הייתי בטוחה לאיזה חתולה היא מתכוונת.
התחלתי לחבב את החתולה וללטף אותה מידי פעם כשאני יוצאת מהבית והיא שיתפה פעולה בהכרת תודה.
אני לא יכולה לקחת אותה אלי לביתי , יש לי תוכים! לכן לא חשבתי על זה בכלל.
יום אחד החתולה בזריזות הזדנבה אחרי ולפני שהספקתי לשים לב היא נכסה לתוך הבית. ואני גרה בקומה ראשונה.
הגשתי לה קצת מים ונתתי לה לאכול והשגחתי עליה שהיא לא תהרוג לי את התוכים ולמרות שלא נשקפה סכנה לא יכולתי לתת להשאר הרבה זמן, רק כמה דקות, אחרת אני לא אמא טובה לתוכים שלי ואני לא רוצה שיקרה להם כלום, זה בכל זאת חתול והן ציפורים קטנות.
בפעם השנייה שזה קרה הבחנתי שהיא למדה היכן אני גרה בדיוק, כמה זמן לוקח לי לעלות במדרגות וכו'
החלטתי לקנות אוכל יבש, כדי לא לפנק אותה יותר מידי , החלטה נבונה!, אחרי הכל, השכנים מאכילים באפן קבוע את חתולי החצר וכן גם אותה, בדקתי, אני מעדיפה שהיא לא תתרגל למשהו מיוחד, אחרי הכל היא לא יכולה להשאר, אך אני מארחת חביבה, אפילו אם זה רק לכמה דקות ובהשגחה, אחרי שהיא שתתה מים ואכלה ואחרי כמה ליטופים הרמתי אותה מעט כדי להוציא אותה מהבית, הרגשתי שנגעתי בבליטה גדולה, יש לה גידול בולט החוצה וגדול בחזה אך אם לא הייתי מנסה להרים אותה לא הייתי יודעת על זה דבר .
נלחצתי, אך אני לא יכולה לאמץ אותה, ולא מסוגלת לקחת אותה לווטרינר להרדמה אם יש בכך צורך, אני פשוט לא יכולה, מעולם לא הרדמתי חיה, לא חתול ולא כלב ואין לי את האפשרות לעשות זאת אבל יותר מכך זה הפחד והכאב שיהיה לי בלב., רק עכשיו הכרתי אותה! ואני לא מכירה את השכנים ומי אחראי עליה... והיא כל כך זריזה כשהיא רוצה,אני לא יכולה לא לתת לה להכנס לביתי במצבה, גם אם הייתי מספיקה להכנס לביתי לפניה!
מישהו או מישהי בקומת קרקע שם חולצה על השטיח שלו צמוד למעלית והיא ישנה על זה ללא פחד כלל מהעוברים ושבים, כאילו זו החולצה שלה והיא מפגינה שהיא מתעלמת מכולם!!! , חשבתי לעצמי, יופי, אז יש מישהו שדואג לה... נפתרה התעלומה.
אחרי כמה ימים החולצה לא היתה שם יותר והחתולה היתה בחוץ .
היא שוב התחילה להזדנב אחרי מידי פעם וביקרה בביתי, אך שמתי לב שהיא פחות ופחות מעוניינת באוכל ובמים ויותר ויותר רוצה ליטופים ואהבה, היא היתה אוכלת רק כשאני הייתי מתקרבת לאוכל ולמים כאילו היאנ עושה את זה בשבילי, וזה הגיוני כי מאכילים אותה בגינה.
ובקשר אליי, הייתי צריכה למצוא שיטה להוציא אותה מהבית, כי אני לא יכולה להשגיח עליה כל הזמן יותר מידי זמן, התחלתי להוציא את האוכל והמים מחוץ לדלת ולקרוא לה כי פחדתי להרים אותה.
משהו מוזר קרה המים והאוכל נעלמו לגמרי כאילו התאדו באוויר, חשבתי לעצמי אולי מישהו בטעות מעד על זה וזה פשוט נשפך, קורה....
ובעודי חושבת על זה ומפנה את הכלים החד פעמיים שקניתי לאורחת שלי הגיעה השכנה שממולי עם כלב קטן ואמרה לי בצורה גועלית : "אנשי הכלבים בבניין הזה ישמחו שלא תכניסי את החתולה לבניין,זה בגלל שאת מאכילה אותה היא נכנסת לפה ויש סיבה לזה שמאכילים את החתולים במקום שמאכילים אותם!" אמרתי לה שהחתולה עוקבת אחרי וזה לא בגלל האוכל זה ההיפך , אך היא לא הקשיבה וחזרה על עצמה שהחתולה נכנסת לבניין בגלל שאני מאכילה אותה!, ביומרנות וזו גם היתה הערה ללא התייחסות ממשית אלי , היא היתה עסוקה בטלפון, הכלב שלה היה שמח ונפנף בזנבו לעומתה, לא הבנתי את הגישה של הדוברת לבעלי הכלבים בבניין מאחר ולא ממש עניין אותה שום דבר חוץ מעצמה, גם לא עניין אותה להתייחס לשכנה שלה בצורה ראויה בנושא כל כך חשוב או שלא, אני לא בטוחה, אולי זה היה מצב רוח רע, וחוץ מזה היא צעירה, סתם סנוביזם של ילדה.
המשכתי להשתמש בשיטה שלי להוציא את החתולה מהבית בלי להרים אותה, עם קערית מים וצלחת אוכל יבש ,חד פעמיים כמובן, והחתולה כמעט ולא אוכלת בכלל היא רוצה רק ליטופים והיא מגרגרת, מידי פעם שותה מים וקצת טועמת.
פתאום הופיע שלט גדול על הכניסה לבניין, נא לסגור את הדלת, וועד הבית!
גם לפני כן היו סוגרים את הדלת ואני הייתי צריכה לבדוק שהחתולה לא נעולה בפנים, אך היא לפעמים היא היתה נעלמת כל כך מהר, שניסיתי לקרוא לה רק כדי לדעת אם היא בפנים או בחוץ, בכל מקרה היא לא היתה נשארת אפילו כשהנחתי לה שם מגבת, עוד טריק, אך היא לא התייחסה אליה בכלל אז הפסקתי עם המגבת, אך נהיה קשה יותר ויותר להוציא אותה החוצה וזה עבד עם האוכל והליטופים כשאני קוראת לה לבוא אלי. וכשהייתי מניחה את האוכל והמים בחוץ כשאני בטוחה שהיא לא נעולה בתוך הבניין היא לא היתה אוכלת או שותה וכל חתול אחר מהגינה לא מעז להתקרב לכניסה. ובכלל עכשיו שוועד הבית הגיב בהודעה שאני לא יכולה להתעלם ממנה, לסגור את הדלת! אז השתדלתי שהיא תהיה בחוץ למרות שקר עדיין,אך אין לי ממש ברירה ואני גם מבינה ,במיוחד בשלטים.
פעם אחת נכנסתי לבניין ועליתי במדרגות פתאום שמעתי יללה של חתול, זה היה מוזר כי היא לא נכנסה איתי וגם היה יום נעים, אך קראתי לה כדי לבדוק אם היא שם בתוך הבניין והתחלתי לרדת קצת במדרגות כשאני רואה אותה מאחורי שכן שנכנס וסגר אחריו את הדלת , ממתין למעלית ובכלל לא שם לב שהכניס איתו את האורחת. היא הסתכלה עלי ואמרתי לה "טוב בסדר, תעלי" , השכן החמיץ פנים ואני בטוחה שהוא חשב שאני אשמה, הוא שמע אותי קוראת לה, אך לא שם לב לייללה שלה ושבעצם הוא זה שהכניס אותה, רק אני זאת שדואגת שיהיה בסדר.
היה מזג אויר קשה ודאגתי לה, אך אינני יודעת היכן היא כל הזמן, וגם לא אימצתי אותה והיא לא באחריותי, אך אני משתדלת להיות בסדר, לפחות להנעים את זמנה כשהיא מגיעה.
היום ואתמול דפקו וצילצלו לי בדלת שכנים והתעלמתי, זה בטוח יגיע לבעל הבית שלי ולא בא לי לחטוף על הראש מאנשים מגעילים וסנוביים שלא טורחים להתייחס אליך בכלל בתור בן אדם או שכן ומתלוננים עליך מאחורי הגב!!!
שלטים ופרצופים חמוצים, האשמות לא נכונות ולא בא לי להתחיל לתרץ להם תירוצים על דברים שלא עשיתי ואינני אשמה בהם, אם אני אשמה במשהו זה שנתתי לחתולה תשומת לב ואהבה, בזה תאשימו אותי, כי אני אשמה, ובא לי לצרוח עליהם שאין להם לב, כי כואב לי הלב!
אז התעלמתי, לא פתחתי את הדלת, כאילו שאינני שם, יש לי הרגשה שזה לא יהיה נעים.
ההגיון ואני מנסים לגשר בינינו, יכול להיות שהם לא יודעים שיש לה גידול, יכול להיות שאני יגיד אך את אף אחד זה לא יעניין ואז אני ממש ממש יתעצבן! את מי מעניין חתול?!... כך זה נשמע מפי השכנה הסנובית שלי כשהיא טרחה להתייחס אלי ולא יפה במיוחד.
לא מזמן, כך זה מרגיש לפחות, דאגתי לחתולה המשפחתית כשהיא התחילה להתנהג מוזר.... היא פתאום היתה בחדר שלי כל הזמן והיא בדרך כלל לא היתה אצלי בחדר, היה לה את הטרטוריה האהובה עליה ולמרות שהיינו חברות טובות היא היתה חתולה סנובית, לא חברותית בכלל ואי אפשר היה לגדל משהו אחר חוץ ממנה בבית במשך שנים בגלל האופי שהיה לה., התחלתי להעיר למשפחה שלי שהיא מתנהגת מוזר וביקשתי שיקחו אותה לווטרינר!, אכן לחתול אין מילים להסביר איך הוא מרגיש ומתי הוא לא מרגיש טוב, אחרי טיפולים שלא עזרו ובדיקות עשו לה בדיקות יותר מעמיקות וגילו שהיא גוססת, סעדתי אותה, כי משפחתי בקשה ממני שאני אדאג שהיא תשתה ותאכל את האוכל הרפואי הטעים והעתיר קלוריות, מה לעשות היא באה לבקר אותי ובחרה בי לטפל בה... וכן הייתי צריכה לעודד אותה לאכול בעדינות ובאהבה.
לפני החתולה היה לי תוכי ובבית ממול שהיה בייתי השני גר הכלב שגדלתי איתו ותמיד כשהייתי נשארת לישון , הוא היה יושן איתי במיטה.
מאז שהייתי קטנה בבית היו מגיעים כלבים, לפעמים גורים ולפעמים לא שממתינים לאימוץ ומתארחים אצלנו לתקופה קצרה, דודה שלי עבדה אצל ווטרינר שהתנדב ודאג עם מאמץ משותף שכלבים לא יגיעו לצער בעלי חיים ולמצוא להם בית....
הכלב האחרון שהיה אצלנו היה מבוגר והרבה זמן עבר עד שמצאו לו בית, הוא היה ענק ויפה ועבר טרואמה ונקשרנו אליו כולם אפילו אמא שלי שהיתה אלרגית בכתה הפעם.
יש אנשים שלא יודעים שאין ממש דבר כזה אנשים של כלבים ואנשים של חתולים כי כשאתה לא מכיר ולא יודע מאיפה אתה יודע?
! אני אוהבת את כולם!!!