לא קראתי את כל השרשור
ואם אני חוזרת על דברים שכבר נכתבו - התנצלותי מראש. מתוך הצעקות אני חושבת שאני מזהה צעקה נוספת, צעקה מקבילה ל"תחזיקו אותי שאני לא..."/"תעצרו אותי". וכן, כפי שכבר נכתב כאן: "שימו לי גבול". למה הם צריכים את זה? ולמה בצעקות? לא יודעת, אולי באמת צורך חזק בתשומת לב? אולי דרך "מוצלחת" מבחינתם להוצאת כעסים/אכזבות/קנאה? אין לי פתרון קסם לפתרון טוב לסיטואציה כשהיא כבר מתרחשת, יש לי הצעה ל - איך אפשר לנסות למנוע או להפחית סיטואציות כאלה. מה דעתך "לתפוס אותם לשיחה רצינית"? לשבת איתם בשעה שכולכם במצב-רוח טוב, שבעים, ערניים, עדיף עם אבא. למצוא זמן כזה שבו את מבקשת לשוחח איתם "שיחה חשובה ורצינית" - תיצרי אווירת "טרום שיחה" מלאת חשיבות, משהו בסגנון: "אני רוצה לשוחח איתכם על נושא מאוד חשוב לי. אני מאוד מבקשת שתקשיבו היטב ותעזרו לי לפתור בעיה שמאוד מציקה לי". בשיחה עצמה תציגי את הבעיה, תסבירי שמאוד לא נעים לך כשהם צועקים, וממש ממש קשה לך במיוחד כשהם עושים את זה כ"דווקא" וכו'. תראי האם את מצליחה להוציא מהם מה בדיוק זה משרת אצלם, איזה צורך, מה באמת הם רוצים. תנסי ביחד איתם למצוא פתרונות לפעם הבאה שבה הם יתחילו לצעוק (אולי בשלב הזה להעזר ברעיונות שעלו בשרשור). מה דעתך? ניתן לערוך איתם שיחה כזו, או שזה יהיה יותר מידי "גדול עליהם"?
). > קלינג קלינג קלינג - כל הז'יטונים יוצאים < אלון - תוכל להציע גם מה לעשות? אתה אומר שאין קשר בין האיתות/תגובה לגורם שלהם (קנאה). הסבר נחמד (ובהחלט סביר), אבל אני זקוקה (גם) לעצות פרקטיות.
