צעצועים ואמונות

[Mלביאה]

בספרטה מגיל 0 ../images/Emo13.gif את מהתחום?

 

[זואירדן]

lol../images/Emo6.gif את חושבת שגם להם היו תנועות

וארגונים נגד חרבות - "קנה לילדיך כרכרת צעצוע במקום"

(אני בעיקר מתחום רומא הרפובליקנית, וגם זה בצורה די חובבנית

)

 

[אורן של איה]

את יודעת מה היה הקורס הכי משעמם?

איך זה הלך? הרכב והתפתחות הצבא הרומי בדרכה למעצמה איזורית... ממש משעמם... מצד שני- אפשר להגיד שיש לי השכלה בתחום וחוץ מהשתעשעויות של הפילוסופים בילדים (גם בדחאלוגים כדוגמאות וגם תרתי משמע) אני לא זוכר מקור אחד שבו נכתב על הרגלי החיים בצורה שתעזור לנו כאן...אבל מצד שני- הזיכרון שלי עובד כמו מסננת. יש סיכוי שאת זוכרת אולי מאיפה זה לקוח? יש לי את פלוטרך, תוקידידס ו"תולדות יוון, רומי, והעולם ההלניסטי", שלושת הכרכים הענקיים בבית. יש סיכוי להכוונה?

 

[זואירדן]

אולי עניין של טעם

כי דווקא מאוד נהנתי מהפרטים של הרכב והתפתחות של הצבא הרומאי... ולגבי המקורות, הכי מפרט בענייני הצבא הוא אפיאן (Appian) (למיטב ידיעתי), ולפיו הילדים מגיל מאוד צעיר (הוא בעצמו מדגיש זאת כגיל צעיר) החל מגיל שש ומעלה, היו מצופים (מנהג לא חובה) לבקר בתדירות מסויימת את קמפוס מרטיוס לשם אימונים שכללו חרבות עץ ומטרות קש. במקביל לבית הספר או בליווי של הפדגוג הפרטי.

 

[אורן של איה]

אבל לא בתור משחק, נכון? בתור

דרך חיים ומקצוע... הרי בגיל צעיר יחסית הם כבר יצאו לקרבות... מה אנחנו יודעים על חינוך ומשחקים? האם הם לימדו לפי ספוק או פנלופה ליץ'? אני מתכוון האם היו שיטות חינוך נוגדות, כגון חוסך שיבטו וכו'? האם היו צריכים לעזור לילד או לתת לו חופש בחירה? סתם דוגמאות- אבל אלו שאריות יש לנו מהתרבות הקלאסית לגבי דרכי חינוך שלהם? ויכול להיות שהקורס היה מענין (הצלחתי למצוא נושא לסמניריון מענין בו בזמנו- רומא וסמניום במאבק על שליטה אזורית)- אבל המורה, אוי, המורה...כ"כ משעמם וחסר כריזמה...היה פשוט איום... אבל גם יתכן שזה באמת גם ענין של טעם....

 

[זואירדן]

כן בטח, לא נראה לי שראיתי

התייחסות ספציפית למשחקים אלו או אחרים, או לשיטות חינוך שונות. רק בדרך עקיפה, המאלצת אותנו לקפוץ למסקנות - אז תיארתי לעצמי שבחברה כזאת הצעצועים האלימים היו חייבים להיות מאוד נפוצים (השערה אישית

) (אגב, הם היו מתגייסים בגיל 17, לא גיל כל כךצעיר) lol

כמה נכון, לגבי מורים מסויימים המסוגלים להרוג כל נושא. אויש, כמה שונאתי היסטוריה ככלל בבית הספר! המורה שלנו הצליחה להפוך את הכל לעיסה תפלה כזאת, הייתי צוחקת בפרצוף שכל הטוען שאחרי גיל 20 אחזור לכל זה מרצוני החופשי

 

[Mלביאה]

לגבי יוון:

על אף מיעוט המקורות בנוגע לספרטה, דווקא על דרכי החינוך ואורחות החיים בה יש מידע, וזאת משום ייחודיותה באלו. אם תרצה, אצל פלוטארכוס, "חיי אישים", אנשי יוון (כרך ב), בביוגרפיה של ליקורגוס וב"מנהגיהם הקדומים של הלאקדאימונים" תמצא פירוט בנושאים הללו. השורה התחתונה- תכלית החינוך הספרטני היתה יצירת חיילים מעולים וכל אורחות חייהם של הספרטיאטים תאמו לכך אף הם. ובספרטה, "חינוך" היה מרגע הלידה! וזה אכן כלל גם משחקים ועוד דברים רבים, ממליצה לך לקרוא. באופן כללי, התקופה הזו (בכל יוון) מתאפיינת במעורבות גדולה מאד של הפרט במדינה, יותר נכון- הפרטים הם המדינה, ומדינה בה לוחמה/ התפשטות/ כיבוש (כולם או חלקם) מצויים בראש סדר העדיפויות, סביר להניח שגם הילדים והנוער מעורים בכל אלו ועוסקים בכך בדרכם שלהם.

 

[Mלביאה]

לגבי"במה שיחקו הילדים ביוון העתיקה"

כמו ילדים בכל זמן אחר... בחפירות נמצאו צעצועי חומר בצורות בעלי חיים, לוחות וגלגלים; משחקי חברה; משחקי קוביה, כשלקוביות משתמשים בעצמות; משחקי כדור; ועוד... כיד הדמיון הטובה על הילדים

 

[אורן של איה]

את רצינית? זו בדיוק התשובה שחיפשתי

 

[Kalla]

וידוי אישי.

אני משחקת במשחקים אלימים כל יום. מבוכים ודרקונים עם החבר'ה פעם בשבוע (אתה יודע כמה אני נהנית מהקרובות העקובים מדם?) ובמשחקי RPG במחשב, שאינם מצטיינים, כידוע, בחוסר האלימות שבהם. ואתה יודע כמה אני נהנית ומתלהבת? אז איך זה שבחיי האמיתיים אני לא מסוגלת להחזיק אקדח בידיים ולירות אפילו סתם במטווח?

 

[אורן של איה]

אני חושש שגם אני...

M&M למשל, לא חסרים.... וגם אם בי יש אלימות מודחקת ברמה זו או אחרת- אי אפשר לטעון כך לגביך, נכון? אין שום דבר מוחלט בעולם הזה? לכל דוגמה תהיה גם דוגמה הפוכה?

 

[אורן של איה]

מאה הצעצועים הנמכרים ביותר באמזון

לא הסתכלתי עדיין על כולם, אבל האם את חושבת שבארץ זה אותו הדבר? יכול להיות שכן. אני באמת שואל...

 

[justmom]

הנה אירגון ששם לעצמו למטרה

להרחיק ילדים מצעצועים אלימים - ויש שם באחד הדפים גם רשימה של הצעצועים האלימם ביותר, לפי שנים. אם יש אירגון כזה - יש בו מן הסתם צורך.

 

[Kalla]

הצורך הוא בעיני המתבונן.

כמו הצורך בכת השטן, בארגוני טרור, ועוד. אני אישית לא רואה כל צורך בארגונים מסוג זה, אך כנראה שיש כאלה שכן.

 

[אורן של איה]

מרתק!!! בישראל אין אירגון כזה, הא?

 

[שִירָה]

קאלה, השאלה היא אם צעצועים כאלו

לא נפוצים יותר בארץ. מעולם לא בדקתי את הנושא, אבל סביר להניח שבארץ שנמצאת בלוחמה מתמדת, ושפיגועים הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלה - משחקים מהסוג הזה יהיו נפוצים יותר.

 

[Kalla]

הייתי מוכנה להתערב שלא

אם כי אין לי נתונים רשמיים. כלומר, אני מניחה שזה גם תלוי במדינה ובכמות הצעצועים בכלל שנהוג לקנות בה לילדים, כי אי אי אפשר לבדוק במונחים אבסולוטיים בלי להתחשב בגורמים נוספים.

 

[Mלביאה]

מסכימה לגבי הנטיות הפרטיות, שלדעתי

לרוב דווקא כן מושפעות מהיות הילד - ילד והילדה - ילדה. וסיפורון קטן לתוספת: בני, כשהיה בן שנה ועשרה ח' בערך שיחק להנאתו בשתי מכוניות ו"הנגיש" אותן זו בזו. אחותי, אז בת שש, שיחקה לידו וקראה בחיוך: "הם מתנשקים!"...

 

[ורד302]

כשאני ניסיתי לאסור על הילדים בגן

בו עבדתי להביא "צעצועי מלחמה", הם היו פותרים את הבעיה ע"י בניה של צעצועים כאלה מלגו ומשחקי בניה שונים. ולא היה מנוס מה"פִּיוֹ...".

 

[א אוהל]

מה רע בלהתחפש לשוטר?

יש ימים שאני מאוד רוצה להיות שוטרת תנועה ולהוריד חצי מהנהגים מהכביש