צעד קטן לאדם

[Aladdin Sane newnic]

צעד קטן לאדם

אתמול, בפעם הראשונה, התוודתי בפני מישהו שאני הומו (האמת: אני דו-מיני. אבל בשביל החברותא כאן בפורום נגיד הומו). שעתיים של וידוי - לא רע! ישנתי מה זה טוב אחרי זה (טוב, גם רבע בקבוק וודקה פלפל עזרה). לא שיש לי כוונה לצאת מהארון, אבל לפחות התחלתי להתנתק מהקיר האחורי שלו. שווה אושר? שווה! האמת? חלק מהאומץ קיבלתי ממכם. תודה. אני חדש פה אבל כבר אוהב אתכם.

 

[לירוי25]

כל הכבוד אח שלי!../images/Emo34.gif

 

[spainbar]

אני party pooper... האומנם טוב ??

 

[Aladdin Sane newnic]

וכי למה לא?

 

[spainbar]

הקונפליקט מימי דוד ויונתן (ובת שבע)

אני ינסה להסביר למה לא, אבל אני כבר מודיע שנראה לי שיהיה לי מאד קשה להעביר בדיוק את מה שאני חושב בצורה הזאת... כי כל יום אני נוטה לחשוב קצת אחרת... אז ככה, קודם כל הגדרת את עצמך לפני כן כ-דו, אם כך הדבר ואם לא הכוונה ל"דו" שבקרוב יהיה שלם, אז צעד היציאה מהארון, הוא עוד יותר בעייתי מלמי ששלם עם עצמו. הייתי מאד רוצה במספר מצבים להיות עם היכולת להביע את עצמי ולהתנהג לגמרי כמו שאני רוצה, להיות לגמרי שלם בהתנהגות שלי עם חברים מהעבר, מההווה ובמסיבות - לעשות את מה שבא לי... (אני די מאמין שצריך, אבל...) אני גם יודע שבסופו של דבר על-אף שלפעמים בא לי נשים ולפעמים גברים, הייתי רוצה מערכת יחסים שלמה וסופית עם אישה... האם זה אפשרי? האם זה אפשרי תוך אמון מוחלט וכנות מוחלטים ?? אולי לא, ואם לא אז זה לא יקרה, לא נורא... כי אם לרגע אנחנו מנתקים את עצמנו מהסביבה אז נראה שיש הרבה דברים שמשמחים אותנו, ולפעמין מערכת יחסים זוגית "מסורתית" עם אישה היא לא המתכון לאושר ולא לעושר.... אני ממש ינסה לקצר כי אני סוטה מהנושא ורק יבלבל אותך יותר, בעיניי יציאה מהארון לאנשים שקרובים אליך היא דבר נכון וטוב, אבל לא למישהו שרוצה מע´ יחסים עם אישה, כי זה לא ילך אם היא תדע, וברגע שסביבתך הקרובה יודעת, היא בסוף תדע ותיפגע, מצטער אני יודע שפסימיסט בקטע הזה פשוט אין לי הרבה אמון ב- "אנשים טובים"... מצד שני, לפעמים אני מגיע למסקנה של - על הזין עם כולם, אני יעשה את מה שטוב לי... וזאת הסיבה שבכלל ניסיתי את הכיוון הזה, כי בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאלה החיים שלי, ואני מעדיף לא להיות זקן בן 80 עם חרטות... מצטער על הקשקשת ברשת... ס´

 

[Aladdin Sane newnic]

אתה צודק ב- 100%

אבל אם תקרא בעיון את מה שכתבתי - אין לי כוונה לבצע יציאה מלאה מהארון. אם זה לא יהרוג את אשתי זה יגרום לה לברוח להורים שלה (במקרה הטוב) או שלי (במקרה העוד יותר טוב - שתסבול...). מבחינתי, זה צעד ראשון בדרך למימוש החצי ההומואי שבי. כמה שניסיתי להדחיק אותו, הוא תמיד קיים, ובחודשים האחרונים יותר חזק מאי פעם. במלים אחרות: אני חייב גבר! אי מימוש הצד הזה שלי גורם לי לא רק לדכאון (fuck, יש לי הכול בחיים ועדיין אני רוצה למות) אלא גם לטינה מוסתרת כלפי אשתי ("בגללך אני לא יכול לקבל את מה שאני רוצה). זה לא מועיל לזוגיות - להיפך. הכוונה שלי לעשות את זה בשיא הדיסקרטיות והסודיות. אין לי שום רצון שמישהו מהחברים שלי יידע. what you don´t know can´t heart you. ולסיום - מה שאמרת זה נכון. עדיף להסתכן עכשיו מאשר להיות בן 80 עם חרטות וטחורים. פעם ראשונה בחיים שלי אני אומר: זה מה שאני רוצה, זה מגיע לי, ואני הולך להשיג את זה. קדימה לקרב!!!

 

[MARMELAD]

תגיד לי אלאדין

היו לי מערכות יחסים עם נשים בעבר. וכל אחת מהנשים שהייתי איתן ידעה על כך שאני אוהב גם וגם (עם עדיפות לבנים אבל זה לא חשוב כרגע לדיון). אני חושב שלא הייתי מסוגל להיכנס למערכת יחסים רצינית עם בחורה שלא תדע שיש בי גם את הצד הזה. אני גם חושב שבחורה שהצד הזה שלי ירתיע אותה היא מישהי שלא הייתי רוצה להיות איתה בקשר. כבר דיברנו כאן בעבר על השאלה - האם לנשים משנה שהחבר שלהן נמשך גם לבנים. התוצאות היו שלא ממש אכפת להן - אבל אלה בחורות של הפורום, כך שהתוצאה הייתה די ידועה מראש. השאלה שלי בעצם אלייך היא כזו (זה כמה שאלות) - האם המימוש של הצורך שלך בגברים הולך להיות משהו חד פעמי - האם אתה לא רואה את עצמך נכנס לזוגיות עם גבר - והאם בכנות אתה חושב שתוכל להיות בקשר עם מישהי שלא תדע משהו כל כך משמעותי לגביך...?

 

[Aladdin Sane newnic]

אז ככה...

לפני שאני עונה על השאלות (אגב מרמי, חבל שסגרו את הק.ג.ב. - היית משתלב שם יופי

), כמה עובדות רקע, כי לכל אחד סיפור אחר וכדי להבין את הסיפור שלי צריך להתחיל כמה שלבים אחורה. (מי שרוצה לוותר על הניתוח הפסיכולוגי בגרוש יכול לקפוץ ישר לתגובות בסוף. מי שנהנה יכול לפתוח ורדה רזיאל ז´קונט). וכמו שאמר ג´ון הולמס - זהירות, זה ארוך! הבטחון העצמי שלי בתקופת הילדות וההתבגרות היא אפסי: לגבי המראה שלי , לגבי הגבריות שלי (לפי המודל הגברי דאז) וכו´. בתחילת ההתבגרות נמשכתי באופן בלעדי לנשים, אבל הפחד (הו הפחד) להתמודד איתן הביא אותי להחלטה "מודעת" שאני דו-מיני (???!!! מוזר מדי להסביר כאן איך הגעתי לזה. ובלאו הכי אף אחד לא יאמין). לפי ההגיון שלי באותה תקופה, החלטה זו מונעת ממני את הצורך לצאת עם בחורות (מי כבר תרצה אותי) וברור שלא אצא עם בנים (היי - שנות ה- 80 בחור נידח, לא כמו היום שחצי מהארון כבר בחוץ). בהדרגה גרמתי לעצמי להמשך לבנים (עוד לפני שידעתי מה אפשר לעשות איתם) - בעיקר לבנים שרציתי להדמות להם (הם הצליחו עם בנות - גם אני רוצה). בקיצור - הזיון הראשון שלי היה בגיל 24 (עם בת מתחתית הסולם - הסיכון הכי נמוך לדחיה מבחינתי). בשנים הבאות המשכתי עם זיון בערך פעם בשנה (באיכות קטסטרופלית). על גברים בכלל לא העזתי לחשוב, לא (רק) בגלל הפחד (לא מסטיגמה אלא מאיידס. אני אחד מאלה שנכנסים להיסטריה כשמישהו מתעטטש מולם) אלא בגלל שאז כבר "ידעתי" שאצל ההומואים חשוב המראה החיצוני והחלטתי שאין לי שום סיכוי (במשך שנים הייתי בטוח שאני הכי מכוער בעולם, למרות שבחורות התחילו איתי ברחוב. היום אני יודע שאני כוסי (סליחה לירונר, אתה יותר)). במצב זה פגשתי את החברה הראשונה שלי, האהבה הראשונה שלי - זו שהיום היא אשתי. כל כך רציתי אותה - לתמיד, לכל החיים - שלא רציתי להסתכן ולהגיד לה. במקום זה, החלטתי להיות סטרייט (אם בגיל 14 החלטתי להיות דו-מיני וזה עבד, למה לא לקבל החלטה חדשה עכשיו?). אם בשלב הזה אתם מגיעים למסקנה שאני דפוק - אתם מה זה צודקים, אבל זה אני take it or leave it). בהתחלה זה עבד יופי - נמשכתי לאשתי כמו עדי ברקן לכל בת 16 כוסית, הסתובבתי לידה שעות עם זקפה במכנסיים והסקס היה נהדר. אבל, כמו שאתם כבר יודעים, עם השנים התברר לי שאן מה לעשות, דו מיני זה דו מיני לא משנה כמה הוא יחליט שהוא סטרייט ולאט לאט גבר הרצון שלי לעשות משהו בנדון. מכיוון שאני פאקינג בן-אדם מצפוני (אתם באמת חושבים ככה), במשך שנים לא עשיתי כלום - בגידה זו בגידה. לספר לאשתי? לא בא בחשבון - זה יהיה סוף הקשר (לא שהיא תעזוב, אבל הזוגיות שלנו תהיה אומללה). בחודשים האחרונים הגיע זין עד נפש. לדעתי, אם אני לא אעשה משהו, אזי אני אשתגע (וקשה לי לראות איך זה מחזק את הקשר המשפחתי). ועכשיו: לתשובות: א. מימוש חד פעמי? תחת ההנחה שאני אהנה מזה, זה כנראה לא הולך להיות חד-פעמי אבל גם לא יום-יומי. אני אעשה את המינימום שאני אצטרך (אני מקווה שיהיה לי כוח, יש לי אישיות התמכרותית קצת). אין לי כוונה להיות מאלה שמידי לילה מורידים את הכלב לטיול בגן העצמאות. ב. זוגיות עם גבר? אם לא הייתי כבר נשוי, זוגיות עם גבר בהחלט הייתה באה בחשבון. ילדים אף פעם לא היו החלום שלי, אז לא נראה לי שיש בעיה (חוץ מלמצוא את הגבר הנכון כמובן. מישהו יודע איפה גיל ריבה?). מצד שני, אין לי ספק שאחרי שנה של זוגיות עם גבר, הייתי חייב להיות גם עם אישה. ומה היה קורה אז? ג. "והאם בכנות אתה חושב שתוכל להיות בקשר עם מישהי שלא תדע משהו כל כך משמעותי לגביך...?" - זו שאלת מיליון הדולר. השאלה היא אם אחרי הזיון הראשון אני ארגיש כל כך מאניאק שלא אוכל להתסכל לאשתי בעיינים, או שאוכל לאמץ את הגישה השכלתנית ולהמשיך לחיות חיים כפולים. אם יש לי צרכים שאשתי לא יכולה לספק, למה מגיע לי לסבול? אם אני אספר לה, אז שנינו נסבול. כנראה שחיים כפולים הם הרע במיעוטו. מצד שני, יכול להיות שהזיון הראשון עם גבר יהיה גם האחרון. ימים יגידו. סליחה על ההשתפכות (אני לא ממש רגיל לסטרפטיז נפשי). אלה הן התשובות. לסיכום הסיבוב: אני החולייה החלשה, שלום

 

[MARMELAD]

בוא נעשה קצת סדר בדברים

אז אתה נשוי לאישה. אתה נמשך גם לגברים. אין לך נסיון עם גברים. אתה רוצה להתנסות. אתה לא בטוח בזה. אתה לא יודע מה לעשות אם תתנסה במשהו כזה. עכשיו אני מנסה להבין מה הלאה... לפרק את התא המשפחתי - ואם כן - עבור מה בעצם?

 

[Aladdin Sane newnic]

סדר שיהיה פה!

א. יש לי נסיון קטן עם גברים. מספיק כדי לדעת שאני אוהב זין ב. אני בטוח שאני רוצה להתנסות. התבשלתי מספיק במיץ של עצמי ועכשיו אני מוכן (אחרת לא הייתי מייגע את כולם עם הסיפורים שלי) ג. חשבתי שהבהרתי את עצמי: המטרה שלי היא לשמור על התא המשפחתי. טוב לי בו. מה שאני מנסה לעשות זה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (עוגי, יש לך עצות בשבילי?). מרמלד, אתה נשמע קצת עצבני. פארדון אם התעלקתי קצת יותר מדי.

 

[MARMELAD]

חס ושלום

יכול להיות שהתגובה שלי יצאה קצת לקונית.. לא זו הכוונה... פשוט ניסיתי להבין בדיוק מה יקרה עכשיו. אבל זה הקטע, שאף פעם אי אפשר לדעת. אז אולי השאלה שהייתי צריך לשאול - היא מה היית רוצה שיקרה?

 

[Aladdin Sane newnic]

מה יקרה עכשיו?

פשוט מאוד. אני אחפש מישהו שיגאל אותי מבתולי... ולך תמצא מישהו כזה. רעיונות?

 

[MARMELAD]

תשמע יקירי

אם אתה רוצה אין לי שום בעייה לעשות עליך מכרז. אבל זה יהיה פחות כיף. הצעות? מליון. פתח קשרים חברתיים עם החבר´ה, תתארגן על יציאה מתישהו עם מישהו מיומן שיוכל להראות לך מקומות בילוי, צא, בלה, תהנה, ותאמין לי שתפגוש מישהו חמוד. אולי לא בפעם הראשונה, אבל זה יקרה. ובמאמר מוסגר וללא קשר להודעה - אוהב אותך

 

[גל*]

קראתי את כל מה שכתבת..

אבל... בגידה תמיד מגלים בסוף ואתה אומר שהחיים הכפולים זה הרע במיעוטו אבל מה יקרה אם וכשאישתך תגלה? אני לא מתכוונת להישמע כזאת בטוחה בעצמי, אבל אני מקווה שאתה ממש בטוח שמה שאתה עומד לעשות כי אתה יכול להרוס את החיים לכמה אנשים.. *לא התכוונתי לדכא*

 

[Aladdin Sane newnic]

וואלה את צודקת

אבל: כל החיים שלי עשיתי הכל כדי לרצות אנשים אחרים. מה עם הרצונות שלי? אני צריך להגיע לגיל 70 ואז לדעת שפאקינג בזבתי את החייים? אם לא היה סיכון ולא היו לי בעיות מוסר, תאמיני לי שכבר הייתי חוגג בכל סאונה בעיר. להדחיק את היצר? 34 שנים אני עושה את זה, נמאס לי! (דרך אגב, נאי מקווה שאני לא פוגע בך, אבל כדי להיות בדכאון אני לא צריך אותך

. ברצינות: תודה על התגובה ושאכפת לך

)

 

[לירונר]

אני לא כוסי.... אני כוסון

 

[לירונר]

יחי ההבדל הדק ~../images/Emo70.gif~

 

[Aladdin Sane newnic]

ומהו ההבדל, חמוד?

 

[לירונר]

כוסי זו לא מילה ~../images/Emo70.gif~- זה ההבדל

 

[Aladdin Sane newnic]

מי אמר שזאת לא מילה? פאקינג ביאליק?