מה יקר יותר
מה יקר יותר הזכות להיוולד (לחיות).המתנה היקרה ביותר שקיבל אדם מאודו. אך במקום לחיות, חי הוא את מותו לאורך ימים. כל זאת בתקוה שבמותו ימצא חיים. לפתע מוצא הוא את החיים כאשלייה שאין בה תוכלת נצחים. למרות שנצחיותו מוטלת בספק לפחות לגבי יכולת זהוי זהותו על ידי המודעות העצמית.וכך נוצר חלום בתוך חלום. הגילוי העצמי כאן אמור לשרת מטרה. בדרך כלל הגילוי נובע מתוך התנסות, וככזו הרי שהגילוי וההתנסות כרוכים יחדיו. לכן אין להפרידם ממקום התרחשותם. ואם ההתרחשות מתקיימת ונוצרת במציאות זו עלינו לאתר את המטרה. האם החיים כאן הם שדה ניסויים כהכנה למעבר לצורת הויה אחרת? אותה שאלה תיוצר מחדש במקום ואו בצורה האחרת. המחשבות על מציאות חויתית שמימית הממתינה בסוף החיים הארצים כאן, מדגישה את חוסר הטעם והמשמעות שבהם נתונים בעלי דעה כזו ביחס לחיים כאן.האם אין אנו חוטאים במזיד? האם אין אנו יכולים להנות ולהודות על חיינו כאן? הבה נתבונן לרגע בשנויי התודעה אצל אדם שמתבשר שחלה במחלה ממארת וימיו קצובים. לפתע החיים מתמלאים בצבע וכל נשימה יקרה, אין מענין אותו מה יהיה הלאה. נתפס הוא לרגע כאל מציאות אחת אמיתית קיימת שממנה ירווה עד תום. ענין זה די בו בכדי להפוך את הקערה על פיה בענין תפיסת המציאות. כל מה שאנו מקבלים או מביאים ממימדים אחרים הינו עבורנו עכשיו, עלינו לעשות שימוש בתבונה הניתנת ובאפשרויות. וכל זאת למען האדם כאן. אם נצא מנקודת הנחה שאין המשך וחיים כפי שאנו מדמים, ואנו בסך הכל אנרגיה ממוחזרת המשנה צורתה, וכל תפיסת העצמי נוצרת רק כאן ואינה תקפה לצורה ומימד שונים, כיצד הדבר היה משפיע? כיצד היינו מתיחסים אז לחיים? לדעתי יש להתייחס אליהם בצורה זו ולהעמיד את האפשרויות כאופצייה שיכולה להתממש ושלא להתממש.
