בגדול מצהירים על הדברים האלה
בזמן הגיוס, לא בצו ראשון (ביננו, צו ראשון עושים בגיל 16, גיוס מתרחש שנתיים אחר כך. בין לבין אנשים יכולים להפסיק לשנות את דעתם שמונה פעמים, כולל להפסיק להיות צמחונים, להפוך לטבעונים וכו'). אם אני זוכרת נכון (ועברו כבר יותר מחמש שנים מאז הגיוס שלי, אז יכול להיות שאני לא זוכרת נכון), בתחילת הטירונות שאלו מי צמחונית, ונתנו כרטיס צמחונית לכל הבנות שעמדו בכך. שאלו גם מי טבעונית. לגבי נעלי עור, אני לא יודעת מה הפרוצדורה, מאחר ואני נועלת נעלי עור. לגבי פטור רפואי מנעליים צבאיות, הצגתי אישור רופא בפני המכ"ית שלי, ששלחה אותי למרפאה. המרפאה משום מה החליטה שאין לי פרופיל נמוך בגלל פלטפוס חמור (למרות שבאורח פלאי כשהלכתי למרפאה בקורס אחרי הטירונות פתאום הם כן ראו את הפרופיל הזה), ולכן לא נתנו לי אישור רפואי, אבל כשהבהרתי למכ"ית שלי שיכול להגרם לי נזק בלתי הפיך לרגליים מהליכה בנעליים צבאיות היא החליטה לא לקחת סיכון ולאשר לי פטור למעט בזמן מטווח. אבל לגבי פטור מנעילת נעלי עור בזמן הטירונות, אני לא בטוחה איך זה עובד. לגבי אוכל צבאי, זה משתנה מארוחה לארוחה. בגדול בארוחות שמוגדרות בשריות יש מנה צמחונית "עיקרית" שהיא בדרך כלל איזשהוא סוג של טבעול. בנוסף, יש תוספות כמו אורז, פירה, פסטה, סלט וכד'. בארוחות שמוגדרות "חלביות" (בדרך כלל בוקר ולפעמים ערב), יש דברים כמו חביתה, לפעמים מילקי או שוקו, לחם וגבינות וסלטים. בשני סוגי הארוחות תמיד מוגש לחם ויש מרגרינה וכאלה, שזה לא במיוחד בריא אבל זה מזון החירום לטירוניות (בדרך כלל אחרי הטירונות ממילא מצב האכילה פחות מוגבל כי אפשר לארגן אוכל מהבית או בבסיסים פתוחים לצאת לקנות וכו'). בנוסף, גם בטירונות בעקרון יש שק"ם, אם כי יש זמן מצומצם לגשת אליו. בשקם יש בדרך כלל לפחות דברים יסודיים כמו מנות חמות. אני יכולה להעיד שבמהלך הקורס הצבאי, אחרי שנמאס לי לאכול שניצל תירס ופירה, התקיימתי במשך שלושה חודשים על שוקו ולחמניה בבוקר, ומנה חמה בצהריים ובערב (או לפעמים משולש פיצה בדרך לאכסנייה). את האוכל המזין קיבלתי בסופי שבוע בבית.