the faceless
New member
צל אשר בעיקבותיי...
רוח אביבית קלילה הזיזה לה את הוילון בשובבות... לרגע קט החדר הואר באור עמום של חמה המתעוררת...הכל נראה וורוד ופואטי באור המיוחד הזה... אך מאחוריי הסתתר הצל, אותו הצל אשר בעקבותיי רוב הזמן, אותו הצל של בדידות ממנו לא ממש הצלחתי לברוח אי פעם... וכמו סנוניות חביבות כנף אשר התמקמו להן על עץ רימון הסמוך לחלוני, כך החרדה, סנונית האימה המבקרת אצלי בקביעות, החלה שוב לבנות בלבי את קנה... והצל המאיים אשר רודף אותי בכל אשר אלך, גיחך לו באהדה... אבל משום מה, החדר לא נצבע לו אפור חזרה... והצל כבר נראה מוכר ולכן פחות מאיים... הצלחתי להתיידד עם כאבי, הצלחתי להפוכו לחלק ממני... וכדי למחוק את שאריות האימה- צבעתי את חדרי בירוק... צבעתי את השמיים בתכלת מרהיב... צבעתי את העולם בוורוד... צבעתי אתה צל בכל צבעי הקשת... היום רק התחיל... אבל השכנות עם הצל לא הטרידה שוב.
רוח אביבית קלילה הזיזה לה את הוילון בשובבות... לרגע קט החדר הואר באור עמום של חמה המתעוררת...הכל נראה וורוד ופואטי באור המיוחד הזה... אך מאחוריי הסתתר הצל, אותו הצל אשר בעקבותיי רוב הזמן, אותו הצל של בדידות ממנו לא ממש הצלחתי לברוח אי פעם... וכמו סנוניות חביבות כנף אשר התמקמו להן על עץ רימון הסמוך לחלוני, כך החרדה, סנונית האימה המבקרת אצלי בקביעות, החלה שוב לבנות בלבי את קנה... והצל המאיים אשר רודף אותי בכל אשר אלך, גיחך לו באהדה... אבל משום מה, החדר לא נצבע לו אפור חזרה... והצל כבר נראה מוכר ולכן פחות מאיים... הצלחתי להתיידד עם כאבי, הצלחתי להפוכו לחלק ממני... וכדי למחוק את שאריות האימה- צבעתי את חדרי בירוק... צבעתי את השמיים בתכלת מרהיב... צבעתי את העולם בוורוד... צבעתי אתה צל בכל צבעי הקשת... היום רק התחיל... אבל השכנות עם הצל לא הטרידה שוב.
אנגלינה