צלילים עקודים מעטה החשכה של שפתיך רוכש רגעים בין קצוות פסוקים ושולח זרועות, ניצוצות של שקט בוער. צלילים עקודים נשרפים בין עינייך, במבט מתוחכם את שותקת אלי מנגינות ענוגות. שוב גלים מתנפצים בייננו מרחפים בין לבבות הפועלים בסינכרון.
