צ'י גונג - נזקי התרגול הלקוי
המטרות הספציפיות של תרגול צ'י גונג משתנות משיטה לשיטה. באופן כללי ניתן לומר, שמתרגלי אמנויות לחימה ישאפו ראשית לכל לפתח ולקדם את מצב הבריאות; זאת, באמצעות חיפוש חלוקה מאוזנת של האנרגיה בגוף ושיפור היעילות הגופנית במונחים של תנועת אנרגיה והשימוש בה. הדבר מתבצע על ידי שיטות, המכוונות לאחדות והרמוניה של הגוף, הנשימה והכוונה - בגישה בטיחותית, עדינה ומאוזנת. איזון, יעילות וטבעיות, הן נקודות מפתח לבניית גוף פנימי חזק. אם המערכות הפנימיות בגוף אינן מאוזנות במונחים של יצור, חלוקה וצריכה של אנרגיה, הגוף לא יעבוד בצורה אופטימאלית. במצב כזה, כל נסיון להפיק תועלת מהאנרגיה הפנימית, בתרגול אמנויות לחימה או בתרגול בריאותי, רק יגרום לחוסר איזון גדול יותר, ויכול להוביל אפילו לפגיעה במערכות הפנימיות. רק בשעה שהגוף עובד בצורה מאוזנת, יעילה, ובאופן טבעי, יכול המתרגל לחשוב על מונחים כמו "טיפוח הצ'י", "זיקוק הצ'י", בניית מאגר אנרגיה גדול יותר, או שימוש בכוח פנימי באמנות הלחימה. אם בסכר קיימת נזילה, לא ממלאים את המאגר במים עד שהסכר מתוקן. הדבר נראה הגיוני, אך למרות זאת מתאמנים מתרגלים רבים בשיטות צ'י גונג כוחניות לפני שהגוף מאוזן ופועל ביעילות. בשיטות אלו הכוח מועבר דרך מערכת שאינה מקושרת ומאוזנת מבחינה פנימית, ולכן המבנה הרעוע הזה נפגע. הדבר דומה לעומס יתר במעגל חשמלי - הגוף בסופו של דבר "ישרוף פיוז". ניתן לתרגל שיטות צ'י גונג כוחניות רק לאחר שהמתרגל רכש נסיון רב בשיטות עדינות ומאוזנות. הצ'י גונג שתרגלו אמני הלחימה של הסגנונות הפנימיים, היה תמיד פשוט ובעל תוצאות הדרגתיות. כל תרגול צ'י גונג המבטיח תוצאות מהירות הוא מסוכן בבסיסו. שיטות בזק כאלו נלמדו בסין בעיתות מלחמה, שבהן אין מקום לתרגול ממושך. למדריכים גם לא תמיד היה איכפת אם החיילים יפתחו, כתוצאה מן התרגול, תופעות לוואי שליליות. מטרתם היתה ליצור חיילים חזקים וקשוחים במהירות המירבית. חיילים, ששבו הביתה מן המלחמות, המשיכו ללמד את השיטות שלמדו וכך נוצרו שושלות שהביאו שיטות אלו עד ימינו אנו. כדי להבהיר את העניין, ניקח לדוגמא את מינזר שאו-לין, אחד המקורות לשיטות צ'י גונג כוחניות. הנקודה המשמעותית היא, שבמינזר תרגלו הנזירים את השיטות באיטיות, בהדרגה ומבלי לסכן את עצמם. הם גם ניהלו אורח חיים, שעזר להם לשמור על גוף אוזן בעת תרגול צ'י גונג שכלל תרגול מדיטציה, תזונה נכונה ושימוש בצמחי מרפא. כשהתרגילים התנתקו מאורח החיים הנזירי ולא תורגלו בשלמות כחלק ממכלול רחב יותר, הם הפכו לסיכון פוטנציאלי. לרוע המזל, הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מתרגול צ'י גונג שגוי אינו מתבטא בדרך כלל באופן מיידי. השינויים האנרגטיים בגוף הם עדינים והדרגתיים, כך שלעתים המתרגל אינו חש בסימנים המורים על חוסדר איזון עד שהללו ברורים מספיק וניכרים באופן פיזיולוגי. בשלב זה הנזק כבר נגרם, ותיקונו עלול להימשך זמן רב. נזקי התרגול הלקוי לכל שיטה של צ'י גונג כוחני נילוות בעיות אופייניות, שמקורן, כאמור, בכך שהגוף אינו מוכן לסוג זה של תרגול. אולם באופן כללי, התרגול הלקוי נוטה להשפיע קודם כל על הלב, החשוב שבין האיברים המלאים, שמתואר בניי-ג'ין (ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב) כ"הקיסר השולט על הדם וכליו". בגלל חשיבות הנושא, ארחיב על כך את הדיון. לפי הרפואה המסורתית הסינית, ללב מספר תפקידים: 1. הלב שולט על הדם וכליו. אם הדם לא יזרום בחופשיות בכליו יופיעו תופעות כמו ורידים בולטים (דליות). הצ'י, הזורם בכלי הדם, הוא הצ'י המזין. כשהדם וכליו פועלים באופן סדיר, הלב עובד בצורה סדירה. 2. הלב מאחסן את הרוח - שן (מונח המתפרש גם כנפש, אל, אלוהי, על-טבעי)- שלה שני אספקטים. האחד - חיות, המתבטאת בצבע הפנים, בעיניים, בדיבור, בצלילות הדעת ובטונוס השרירים. השני - הצד המנטאלי הכולל את הזכרון, יכולת הלמידה, החשיבה והניתוח. 3. הלב שולט על החוץ (הסביבה); הדבר מתבטא בבחירות האדם וברגשותיו, שמחה למשל. הלב גם שולט בזיעה, מתבטא בפנים, נפתח ללשון (הלשון היא הדרך לבטא מה שהלב מרגיש), ועוזר באבחנת הטעמים. הלב גם קשור לאש בתיאוריית חמש האלמנטים. אם נזכור את יחסי הקירבה בין הצ'י לדם ואת העובדה שהלב הוא "הארמון" של אלמנט האש, נבין, שבשעה שצ'י או דם נפגעים בשעת תרגול שיטות צ'י גונג כוחניות, הדבר משפיע גם על הלב. ההשפעות עלולות להתבטא בהפרעות פסיכולוגיות או פסיכוסומאטיות. הפרעות גופניות 1. תהליך של "שוק" חוזר ונשנה ללב, כתוצאה משיטות הכאה דוגמת תנועות הצלפה מהירות באוויר, הכאה בשקים כבדים, או תרגול פא-ג'ינג (כוח מתועל או הפקת " אנרגיה מתפרצת ") לפני שהגוף מאוזן מבחינה אנרגטית. 2. הבעיה השכיחה השנייה בתרגול צ'י גונג היא לחץ מופרז, הנגרם כתוצאה משיטות נשימה לא נכונות. נשימה מאולצת, תרגול שבו האוויר "מוחזק", נשימה לא טבעית, או שיטות שבהן האוויר ננשף עם מתח גופני - כל אלה יכולים לגרום ללחץ רב מדי על הלב. 3. ולבסוף - לחץ על הלב, הנגרם כתוצאה מחימום יתר של הצ'י, יכול גם הוא ליצור אפקט גופני שלילי. באופן ברור, תרגול, המבוצע בצורה מאולצת שמלווה במתח ולחץ, יכול לגרום לצ'י ולדם להתחמם יתר על המידה. יש לציין, עם זאת, שגם שיטות תרגול עדינות, המתורגלות בצורת כוונה מאולצת ( שימוש יתר של המחשבה ), עלולות לגרום לתוצאה זהה. המשך.....
אפשר להמיר