ציפור פצועה

לIקי

New member
ציפור פצועה

קראתי את זה פעמיים
והיא לא עוזבת אותי
אני לא יודע למה
 

ינוקא1

New member
קראתי , עצוב


אני חושב שמה שהיה הכי עצוב לי זה האורך של התהליך - התהליך של ההידרדרות היה כל כך ארוך , היו יכולות להיות "נקודות יציאה" בדרך , אך הן לא נוצלו.
&nbsp
לא היתה לה או למי שהיו סביבה (כולל המטפלים) היכולות לשבור את המעגל.
&nbsp
העבר יוצר את העתיד מבחינה מסוימת - ברגע שהיא עברה את ההתעללות , כבר נוצר הזרע שיוביל את כל שרשרת האירועים שבאה אחר כך.
&nbsp
אך עדיין - אפשר לשבור את זה אם עובדים נכון.
בתוך כל חושך יש "דלתות יציאה".
חבל שבכל השנים הללו , פוספסו כל כך הרבה דלתות שכאלו.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
גורל ניתן להתמרה

לגורל אחר - אם יש לאדם מספיק אנרגיה.
(או אם הוא פוגש אדם שיש לו מספיק אנרגיה).

העניין הוא שכדי לעשות זאת , צריך הבנה אנרגטית ברמה גבוהה מאוד.
וככל שהמצב "התקבע" יותר , נדרשת כמות אנרגיה גבוהה יותר כדי לשנות את המסלול.
אך תמיד האפשרות קיימת , תמיד קיימת דלת יציאה כלשהיא.
רק שהאדם הרגיל איננו יכול לראות אותה.

בעיקרון כדי לשנות את הגורל , צריך להיות "מכשף" (אין לי מילה מתאימה יותר , למרות שזו מילה דפוקה).

משתי סיבות :
1. המכשף מסוגל לראות את ה"דלתות" הללו ולכווין אליהן את המודעות.
הוא יודע לתת מכה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון כדי שהדלת תיפתח.
המכה יכולה להיות אפילו משפט בודד.

2. מכשף משתמש בכל מיני סמלים , ובעזרתם יוצר שינויים.

למשל - כאשר אדם חולה , מכשף יכול "לרקוד" את האדם ואת המחלה , וכך ליצור שינויים.
עצם הריקוד מתמיר את המאבק במחלה והופך את המאבק במחלה למשהו אחר.

( כאן יש דוגמה לעבודה כזו שנעשית באמצעות "הצגה".
כנ"ל אפשר כנ"ל לשנות את הגורל באמצעות נגינה , באמצעות סיפור , באמצעות כל דבר.
גם הכהנים בבית המקדש אצלינו - בעזרת עבודת הקורבנות היו משנים את גורל האדם).

אך בראש ובראשונה , מכשף מתאמן בלשנות את גורלו שלו.
רק אדם שיש לו את היכולת להשתנות בעצמו , יכול לשנות אחרים.
 

לIקי

New member
אתה לא יורד לסוף דעתי

ההתבוננות שלך מתמקדת באופן צר באחריות של היחיד על גורלו
זה אמנם תחום שקיים ללא ספק, וצריך גם להדגיש ולטפח אותו

אבל...
הוא לא חזות הכל

לגורל שלנו יש מהלכים משלו
הדברים שקורים לנו, לא סתם קורים
הגורל שלנו מזמן לנו מקרים ודברים והתמודדויות וגם אסונות לפי סיבות שלא תמיד אפשר לדעת אותן

אחד הדברים ששמתי לב במקרה שלה היה שהמנוול ההוא שניצל אותה
לא עשה את זה באופן פיזי, גס או ישיר כמו האסוציאציה המיידית שיש לאנשים על אונס וניצול מיני
אתה קורא איך היא מתארת את עצמה בגיל 15 באה אליו ודורשת שמעכשיו זה נפסק ואין נגיעות מיניות, והוא מנהל איתה משא ומתן ואומר "אז אין גם שום יחס אחר"
זאת אומרת, רמת התקשורת של שניהם לאורך כל הזמן נראית כמו בין שני מבוגרים יותר מאשר בין מבוגר חזק ומנצל לבין ילדה שסובלת סבל אילם
היא נראית כמעט בשליטה אפילו
גם מתואר בהמשך שהוא נעשה קנאי לה ועושה לה ברוגזים כשהיתה חוזרת מאוחר

הסבל שהיה בה, היה נטוע בה עוד לפני שהיא פגשה אותו
משהו בסבל הזה, בגורל הזה זימן אותו אליה
ומשהו בו עצמו גם זימן אותה אליו
אני בכלל לא אתפלא אם היא היתה הילדה היחידה בחייו שהוא נגע בה

יש פה משהו נסתר שהיא אפילו לא היתה מודעת לו
ומכאן גם חוסר הרגישות והאכזריות שלה לגוף של עצמה
הגוף הוא התת-מודע והוא מכיל את הזוועה שהיתה בה
הגוף, הזוועה הזאת, והגורל - כולם אחד בעצם
והיא ניסתה להרוג את זה
 
נו אז אתה אומר מה שהוא אומר שגורל לא קבוע

אם הזימון זה מהתת מודע שינוי תת מודע זה שינוי גורל.
 

ינוקא1

New member
השיטות הללו אינן משנות באמת.

השינוי נובע מרמת האנרגיה של המטפל , לא מהשיטה בה הוא משתמש.
והשיטה הכי טובה להעלאת רמת האנרגיה היא שחזור , ולא שום דבר ממה שציינת.

(ההבדל הוא שבשחזור האדם משתמש כדי לשנות את עצמו)
 
ממש לא

בכל אופן אני לדוגמא סתם עשיתי תרגיל תת מודע פשוט ומישהי ממשפחתי שהתרגיל עסק בה השתנתה לטובה תוך יומיים.... וזה עוד בלי איזשהו ידע והסמכה בתחום תת מודע ככה שזה מאוד קל כשיודעים איך ושחזור זו שיטה אחת מיני רבות.
 

ינוקא1

New member
זה בגלל שיש לך אנרגיה ,

לא בגלל השיטה.
&nbsp
אבל האנרגיה של רובינו מתכלה מהר , וכל תרגילי התת מודע הללו צורכים אנרגיה (זה כמו להוציא כסף).
כך שגם אם זה עובד , לא כדאי לעשות זאת יותר מידי.
&nbsp
לעומת זאת , שחזור זה משהו שעוזר לך למצוא אנרגיה שאיבדת וכך להגדיל את ההון שלך.
לכן כשאדם משחזר , יש לו יותר כח אנרגטי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

לIקי

New member
הקריאה שלך גסה מדי

גם ההזדמנויות לשינוי הגורל הן חלק מהגורל

כשהייתי לפני סיום השירות הצבאי שלי, הגעתי למדיטציה הטרנס'
ואפילו לא בעצמי. הלכתי לקורס מבוא יחד עם מישהו אחר שהתעניין
ובסוף הוא לא נרשם לקורס ואני כן
לקח לי בדיוק שניה להבין בהבנה גמורה שזה מה שאני צריך
(אני זוכר את המילים המדויקות של גליקר בהרצאה הזאת שבהן האסימון נפל)

זה היה חלק ממשהו גדול יותר שהיה צריך לקרות
אני כבר 15 שנה בערך מתרגל אותה, ורק לאחרונה מרגיש שהגעתי לשלב הסופי של סיום התהליך שנועדתי לעשות


הגורל שלי ממש סחב אותי בכוח למעלה(והמדיטציה איננה המקרה היחיד שחשתי בו, היא פשוט מאוד משמעותית עבורי. התחושה של הנדיבות של הגורל אלי והדאגה שלו ליוותה אותי תמיד)

הגורל שלה שם לה כיסוי עיניים ונתן לה לדדות לבדה בחושך

למה? הוא יודע את הסיבות
 

ינוקא1

New member
גם הדלתות החוצה מהכלא

הן חלק מהכלא.
&nbsp
אך יש מי שרואה דלת נפתחת וינצל את ההזדמנות , ויש מי שלא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
&nbsp
אצל כל אדם נפתחות דלתות פה ושם , גם אצלה.
לא יתכן שבמשך זמן כה רב לא נפתחה שום דלת.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

לIקי

New member
לא מסכים

אתה לא היית שם במקומה

לא כל הגורלות שווים

וגם: על מנת לפתח תודעה שמזהה הזדמנות ורואה תקווה, צריך את נדיבות הגורל


היכולת שלי להחליט במהירות של ברק ברגע ששמעתי את גליקר אומר דברים מסוימים בהרצאת מבוא למדיטציה שמעולם לא שמעתי עליה קודם ושמישהו אחר הביא אותי אליה היא תוצאה של דברים שלמדתי מהנסיון שלי על פרחי באך
אם לא היתה לי ההתנסות בפרחי באך, המילים של גליקר היו נופלות על אוזניים ערלות(95 אחוז מהאנשים שהיו שם התמרמרו על המחיר, קמו ועזבו. בלי הדבר המסוים הזה ששמעתי ממנו. גם אני הייתי ביניהם)

היכולת שלי 3 שנים קודם להחליט שפרחי באך טובים לי זה מפני שהאקופונקטוריסט שהלכתי אליו(שהוא אחד המוכשרים והמוכרים ביותר בארץ)
המליץ לי(והפנה אותי למומחה שגם הוא מבריק ביותר ושלמדתי ממנו הרבה)

ההחלטה שנה קודם לכן לנסות בכלל אקופונקטורה ולראות את הנס שהתחולל בעקבותיה היתה לגמרי במקרה מתוך המלצה של מישהו ששמע על אותו מטפל שהוא טוב ועזר לידידה שלו

בכל המקרים האלה, הצמתים באו זמן ממש קצר אחרי שבעיה כלשהי או מטרד כלשהו החל לתקוף אותי
לגורל יש אופן פעולה שאי אפשר לא לראות אותו(אני לפחות, במקרה שלי זה היה כל כך ברור)
התודעה שהיתה לי לפני שהתחלתי כל תהליך של ריפוי/שינוי היתה עיוורת לחלוטין לאפשרויות כאלה.
והמעברים לתודעה מפוקחת יותר הועברו אלי פעם אחר פעם ע"י מתווכים שונים. תמיד באופן מקרי.
אני לא יכול לקחת על היוזמה של השינויים האלה שום קרדיט(בשנים שאחר כך התחלתי כבר יותר להתעניין בדברים אחרים ואליהם באמת הגעתי לבד)
אני יכול לקחת קרדיט רק על מה שלקחתי מהרגע שהחל כל תהליך
הגורל שלי אולי ידע שבגלל שאני אפתח כזאת מסירות ודבקות חסרת פשרות לכל מה שהוא יזמן לי, הוא צריך להיות נדיב אלי
 

ינוקא1

New member


אתן את רשות הדיבור לדון חואן :

(הציטוט לקוח מהספר "מסע לאיכטלאן" עמ' 227 והבאתי אות התמונה מהבלוג "הגיגי הלב" בקפה דה מרקר).

 
זה בעיקר מצב של תודעה

לא מספיק לזהות צריך גם אמונה וכוח להשתמש במצב לקרש מקפצה כי אחרת זה להשתמש בצורה מסורבלת או נלעגת או רפויה במצב כך שזה כבר מעלה את המחשבה שחבל לנסות בכלל
 

ינוקא1

New member
זה נכון ,

ובכל זאת הדבר החשוב היחיד הוא לחכות ולהאמין בסנטימטר שלנו , וכאשר מגיע הרגע ונפתחת דלת - לצאת.
מי שבאמת מצפה לזה , לא יפספס את הדלת.
&nbsp
על זה כתוב שכאשר האדם נפטר מהעולם שואלים אותו בשמיים "האם ציפית לישועה ?".
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
לא בדיוק הכוונה שאדם יצפה לא רק

לדלתות נפתחות אלא לניסי ניסים מדןבר פה על אמונה במשהו שגדול יותר מדלת אבל גם דלת זה סוג של נס בקטן
 
מה רע בנס???למה לחשוב בקטן?????

עשייה מתחילה בקטן וצריך לדעת לפתוח דלתות אבל תודעה לא מוגבלת לדלת אז לא להגביל אותה לחור של מנעול.
 
למעלה