ציפור פצועה

כן זה בהחלט עושה ו"גורל" מהסוג שדיברת עליו

הוא פחות גורל מההגדרה שאני חושבת שהיא גורל. הגורל שדיברת עליו הכי נתון לשינוי כי המחזוריות שלו יחסית ידועה מראש וצריך לשבור את המחזוריות כדי שהמולקולות יסתדרו מחדש אבל גורל כפי שאני תופסת אותו הוא המסלול שנקבע מראש לאדם ופחות התת מודע שלו
 
תכלסיות אין הכוונה שלתהליך לא יכול לקחת זמן

להבשיל . הסיבות לגןרל פחות משנות ופחות נחוצות להבנה אנשים שיודעים את הסיבות של המצב שלהן נשארים ככה שנים הסיבות משנות רק אם הטיפול מתמקד בשינוי הסיבה(ייש טיפולים כאילו), אבל עדיין זה טיפולים תכלסיים ולא בכיה לדורות על גורל אכזר
 

ינוקא1

New member
אני דווקא מסכים איתך.

במיוחד עם המשפטים :

הסבל שהיה בה, היה נטוע בה עוד לפני שהיא פגשה אותו
משהו בסבל הזה, בגורל הזה זימן אותו אליה
ומשהו בו עצמו גם זימן אותה אליו


והאמת היא שאפילו לא הייתי קורא לזה בשם "סבל" בשלב הזה.
בשלב הזה , המדובר במאבק בין כוחות פנימיים , שיוצרים סיטואציות "חיצוניות" - כמו הסיטואציה הזו של ההטרדה המינית.

אך ניתן לשנות את הכוחות הללו , להפוך אותם למשהו אחר - אם יודעים לעבוד נכון.
לדוגמה :

הגמרא אומרת כי אדם שנולד במזל "מאדים" יהיה שופך דמים.
ונותנת עצה : שילמד להיות שוחט או מוהל - כך מנותב כח "שפיכת הדם" למשהו אחר , "מואר" יותר.
זה נקרא "התמרה" - יש כאן התמרה של הכח המופשט של "שפיכת הדם" למשהו מואר יותר.
זו הדרך לשינוי הגורל :

התמרה של הכוחות הפנימיים לכיוון האור.

המכשף פשוט מתכווין "להתמיר" את מה שהוא עוסק בו לכיוון האור , ואחרי זה הוא רוקד או מנגן או עושה את מה שהוא עושה.
כך מאבק הכוחות הפנימיים לובש צורה אחרת - הרמונית יותר.
 

לIקי

New member
:) אני זוכר את זה מהגמרא. אתה בטוח שזה מאדים(טלה)?

זכרתי שזה היה עקרב
כי זה הצחיק אותי אז בגלל שזה המזל שלי
 

ינוקא1

New member
בדקתי בגללך ....

ולא טעיתי.
(זה לקוח ממסכת שבת קנו.)
הכוונה שם לאדם שנולד בשעה של הכוכב מאדים.

יש שם מחלוקת האם המזל הקובע את תכונותיו של האדם הוא מזל היום בשבוע , או מזל השעה (בכל שעה יש כוכב אחר השולט עליה) , או שבכלל "אין מזל לישראל"
.....

הציטוט הזה לגבי מאדים הוא לפי הסובר שמזל השעה גורם וזה הציטוט :

"האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא.
אמר רבה אנא במאדים הואי ? אמר אביי מר נמי עניש וקטיל"

תרגום :
זה שבמאדים יהיה איש שופך דם.
אמר רב אשי - או מקיז דם , או גנב או שוחט או מוהל (כלומר - הכח הזה של מאדים יכול להתבטא גם בצורות הללו).
אמר רבה : והרי גם אני נולדתי במאדים ואינני אחד מכל אלו ?
ענה לו אביי : אתה שופט , ויש לך את הכח לשפוט למוות (כלומר : לכן גם אצלך הכח הזה מתבטא בדרך הזו).
 
זה מטריד אותך כי אתה חש אשם

או לפחות יסודות שיכולים להתפתח לאשמה.
האשמה היא בך, כי אתה מאמין בכוחנות גברית כלפי המין החלש.
אתה ימני, כוחני, אלים ואנשים כמוך הם אוסף של תגובות אמוציונליות לחולשה.
ואגב, הכוחנות הפרימיטיבית שאתה מאמין בה אינה "ערכים גבריים" כלל כי ערכים גבריים הם הרוח, האור והשכל, מה שחסר לך והיה יכול לשפר את חייך.
אבל מכיוון שאתה אישה עם בולבול אתה מבולבל ומנסה לאמץ גבריות מזוייפת ומאצ'ואיזם שטוח ולספר לנו על ההומוסקסואליזם של התרבות המנוונת.
אבל זה ברור שאתה מקרין את הקונפליקט הפנימי שלך על המציאות. אתה פסיכוטי. יש לך אפס מודעות עצמית. זה מדהים.
זה לא אומר שאתה לא אדם עם מצפון, אבל המצפון שלך קבור מתחת לאוסף השטויות שאתה מאמין בו על כוחנות גברית ימנית והוא מבטא את עצמו רק דרך הקרנה על מקרים כמו המקרה הזה.
אז אם תהיה מודע לעצמך כמי שחסר את הגבריות האמיתית ומזייף כוחנות אידיוטית תוכל גם להיות אדם. במצבך אינך ראוי להיקרא אדם אלא זרג מכווץ ומטורף.
זרג עם בעיות זהות מינית וכוחנות מזוייפת.
זה אחד התסביכים הפתאטיים ביותר שאי פעם יצא לי לראות. צא מזה כבר. אתה לא יכול להמשיך כך. באמת. זה יחריב כל חלקה טובה בחשיבה וברגש. אין לך סיכוי בדרך הזו. מטומטם כמוך מזמן לא היה.
המשך לבטא את הבליך ואולי יהיה לך סיכוי לפלוט אותם החוצה ולהתבונן בהם מבחוץ.
אז רפואה שלמה חולרע.
&nbsp
&nbsp
 
אתה באמת חושב כך?

נדמה לי שהכתבה הזו מטרידה די הרבה אנשים, ולא כולם "ימנים, כוחניים ואלימים".
נדמה לי גם שכל התגובה שלך הייתה לשם המשתמש, וכלל לא לתוכן ההודעה.
אם מישהו אחר בפורום היה כותב את אותו הטקסט בדיוק, האם היית מגיב באותו האופן?
מהצד שלי זה נראה כך:
לוקי כתב הודעה העשויה להעיד על חמלה (כך היא התפרשה אצלי, לפחות).
אתה כתבת הודעה כוחנית ואלימה, התוקפת את לוקי על כך שהוא כוחני ואלים.
למרבה ההפתעה, הגבת כך דווקא להודעה שבה אינו מפגין כוחניות ואלימות!
אתה כותב כאן הרבה על מודעות ועל "אור" - האם היית "מודע" בעת כתיבת ההודעה?
אם כן, האם תוכל לתאר את התהליך שייצר בך את התגובה הזו?
 

לIקי

New member
זה לא חשוב כל כך מה הוא חושב, אלא מה הוא מרגיש

כי אם (לפי השיפוט שלו) אני מרגיש רגשות אשם וקורה בי שינוי והפנמה
ואני מתחיל לראות את האור ומפסיק להיות ימני בבון
אז צריך להראות לי את האור, להחזיק לי את היד ולקדם אותי בכיוון שאליו הגעתי לבד - במקום לכסח לי את הצורה ולשמוח לאיד

כשאתה קורא תגובות של אנשים, עליך לשים לב למה שמצוי מאחורי המילים
טיעונים ומהלכים מחשבתיים של ניתוח לפעמים משמשים עבור הכותב ככלי מלחמה ולא לשם עצמם.
זה המקרה כאן.

ידעתי שהוא שומר לי טינה כבר זמן מה
זאת היתה ההזדמנות שלו להיכנס בי, אז הוא ניצל אותה

אני בסדר עם זה, עדיף שהוא יהיה רגוע
שיוציא ולא יחזיק בפנים

ויכול להיות שגם אתם עכשיו מנצלים הזדמנות כדי להיכנס בו ולשפוט אותו
 

ינוקא1

New member
אני בהחלט מנצל הזדמנויות.

יש לו בעיות קשות עם אנרגיה גברית.


אבל בלי קשר לזה , חכמינו אמרו שהמלאך שבא לעצור את בלעם בדרכו לקלל את ישראל , היה מלאך של רחמים.
(המלאך שגרם לאתון לדבר וכו' - מי שמכיר את הסיפור).
המלאך בעצם רצה להניא אותו מלחטוא , ורק בלעם בטיפשותו וגאוותו הפך אותו למלאך של דין.

אני אישית מלאך של רחמים - זה הטבע שלי.
אני רחמן בן רחמנים.
בפרט על נשמות טובות ואבודות כמו רועי.

אבל לפעמים אין ברירה , וגם מלאכים של רחמים צריכים להחטיף קצת.
התנהגותו של רועי גורמת לי להפוך למלאך של דין - מתוך רחמים.
עדיף שהוא יחטוף ממני מאשר שהמציאות תשפוט אותו על טיפשותו וגאוותו שוב ושוב.
 

לIקי

New member
היכן לדעתך מתבטאות אותן בעיות קשות?

סתם מסקרן אותי
אתה לא חייב אם אתה לא רוצה
(יש עוד כמה דברים שמעניינים אותי במה שכתבת, אבל אני נאלץ להתמקד אחד אחד, בשביל לא להתפזר)
 
לא יודע אם "נכנסתי בו", פשוט הפתיע אותי קצת חוסר הקשר להודעה

רועי מעולם לא הפנה את "חיציו" כלפי, כך שאין לי הרבה טינה כלפיו.
לאמיתו של דבר, הרבה מהודעותיו משעשעות אותי מאוד.
בעניין דבריך, אני מעדיף שלא "לנתח את מה שמצוי מאחורי המילים", כי זה בדיוק מה שמוביל לתגובה לכותב ולא לתוכן.
זה לא שאינני עושה זאת (יותר נכון, זה קורה לבד), אך זה פשוט תוכן שאני "מסנן" כשאני מבחין בו.
את דמיונותיי לגבי מניעים של אחרים אני מעדיף לשמור לעצמי - נדמה לי ש"ניתוח התנהגות" כזה בעיקר מייצר התנגדות, ולא באמת מועיל לאף אחד.
לכל היותר, אם נראה לי שזה עשוי לפעול, אולי אציע לאדם לשים לב למניעיו בעצמו.
גם זה לא ממש פועל רוב הזמן, אך לעתים נדמה לי שזה מועיל מעט יותר.
 

לIקי

New member


אם הייתי נוקט בגישה הפלגמטית שלך
אז הייתי "מזמין" את רועי להביט לתוך עצמו ושואל אותו אם הוא באמת חושב כך
ובאופן הזה גורם לו לחשוב שאני סתם אהבל מעופף, ובצדק(וזה מן הסתם מה שהוא הרגיש כלפיך, ולכן אף פעם לא טרח לירות עליך חיצים באופן ישיר)

אבל עם הגישה שלי לעומת זאת, אני מיידע אותו שאני מכיר במניעים שלו ולמרות זאת מפרגן לו את הפצצה שהוא מביא לי
(ואני רוצה רק להדגיש שאני ממש לא כזה נדיב כמו שאולי אתם חושבים שאני מנסה לצייר את עצמי - כי האמת היא שההתקפה שלו באמת לא עשתה לי כלום, כך שתכל'ס אין פה שום הקרבה מצדי)

אז נראה לי שדי ברור מה "מועיל" יותר




אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לדעת אם אתה משקר בקשר לפלגמטיות הזאת או לא. התחושה שלי היא שכן, לפחות במידה מסויימת, אבל זה לא כזה משנה, זה כבר עניין שלך.
מה שבטוח זה שבבסיס, אני ורועי דומים אחד לשני(דגש על הבסיס) הרבה יותר ממה שכל אחד מאיתנו דומה לך
 

לIקי

New member
הסיבה שחוסר הקשר הפתיע אותך זה מפני

שאין לך מוח מתפקד(להרבה אנשים אין, אתה במקרה אחד מהם)

ואני, מפני שהייתי עסוק כשקראתי את ההודעה שלו לראשונה לאחר שהועלתה, לא שמתי לב ודיברתי איתך על "לקרא מאחורי המילים", כאילו שיש בכלל צורך בזה במקרה כל כך נטול תחכום(בלשון המעטה) כמו שלו
הוא מודה במפורש שזה לא דעה אלא תקיפה!

הליצן הזה מסיים את דבריו במילים "אז רפואה שלמה חולרע"
כל המריחה חסרת הערך שלו נועדה בשביל הפינאלה של לקלל בסוף
ואחרי זה רוקע עם הרגל כמו ילד בן 5 שקם מהסיר ומרעים בקולו "זו דעתי!"

ואימבציל כמוך עכשיו מפתח איתו דיון על גיבוש דעה ואם אפשר לשנות אותה


אז תהנו לכם מהדיון שיתפתח, אני בטוח שיהיה פורה

אין ספק שאתם ראויים אחד לשני מבחינת הרמה השכלית
 
כן, אני חושב כך

ואני לא מנתק הודעה מהכותב שלה ומשאר הודעותיו.
אם הייתי מנתק, הייתי חי ללא זיכרון.
אם אתה רוצה לחיות ללא זיכרון- חיה ללא זיכרון. זה לא משהו שאני הייתי בוחר בו, אבל זכותך.
ובמקרה כזה לא היית מגיב להודעה שלי כי לא היית זוכר כלום. היית רק יושב כמו איזו בטטה על הרצפה ומחרבן בחיתול.
אז come on. אני לא קונה את הרעיון.
ובקשר לערכה של ההודעה בפני עצמה- מה למדתי ממנה? איזו תובנה היתה בה בדיוק? אם לא אגיד אמן להזדעזעות ממנה זה הופך אותי לחסר חמלה? אני לא חושב. הודעות מסוג זה הן פרובוקציות שנועדו לסחיטת קולות אמן. מי לא ירחם על הבחורה האומללה ההיא?
לוקי הוא בעיני על גבול הפסיכופאטיה ואני חושב שהוא משתמש בהודעות כאלו כדי לגייס את דעת הקהל וכך גם לשכנע את עצמו שהוא בסדר. הוא צריך את הקהל שיאמר אמן וכך יחוש את עצמו בצד הצדק וישתיק את הפיקפוק הפנימי בעמדותיו.
זו דעתי וכאן אני עומד.
 

לIקי

New member
חנקת (במיוחד עם הבטטה שמחרבנת בחיתול)

בגלל שאני קצת עייף עכשיו מהפורום וגם יש לי דברים לעשות
אני רק אענה לשאלה אחת:

מי לא ירחם על הבחורה האומללה ההיא? ובכן, אני
בשום מקום לא כתבתי שאני מרחם.
הפרשנות הכושלת הזאת היא של מי שעשה אותה בלי להיות מודע לכך.

אבל אני שמח בשבילך שאתה חזק ועומד מאחורי דבריך לגמרי
בשיקול דעת גמור, ולא מושפע משום רגשות עלבון
 
זה לא מפתיע אותי שאינך חש את החמלה שאתה מבקש לעורר בקורא

וזו תכונה המאפיינת את הפסיכופאט- מניפולטיביות ברגשות שאין לו כל מגע ישיר איתם.
אתה כמעט פסיכופאט. כמעט.
ומדוע רק כמעט? מכיוון שבסטיה המינית שלך יש גרעין של אנושיות. אתה, כמו שכבר כתבו לך בפורום הזה,ואני בטוח שבעוד מקומות, הומוסקסואל בארון (זה ברור על פי ההתנגדות המוחצנת שלך להומוסקסואליות) ובתוך המקום הזה יש גם אהבה למין האנושי.
אם תצליח לזכך את הרגש הזה ולהבינו מחוץ להקשר הרקטאלי שבו הוא מוכר לך אז אולי תצליח לחוש את החמלה הגדולה שתאיר את חייך באור יקרות ותיתן את הפרופורציה שחסרה לדעותיך.
 

לIקי

New member
אני מנסה לעורר חמלה ואז כשאני מצליח

אני חוכך ידיים בהנאה ופוצח בצחוק מרושע כמו של ג'עפר מ"אלאדין" של דיסני

אבל שיט, עליך אי אפשר לעבוד, אתה רועי החושב




אגב, זה לא קצת מקלקל לך שבהזדמנות הראשונה שזה עולה אני מודה בהכי נונשלאנט שאין לי רחמים(רחמים, לא חמלה, דבילצ'וק)?
אני לא בדיוק עוזר לעצמי בנסיון לעורר משהו אם אני מודה בקלות שאני עצמי לא חש את המשהו הזה, לא?
אבל מילא, הסתירות בדברים שלך הרי כל כך רבות שמה זה כבר משנה...
(ולו מפני שאף אחד שקורא פה לא שם לב אליהן. אחרת הם היו כמוני צוחקים ממך ולא מנסים לתקוע לך ברגע ששעת הכושר צצה
)
 
תראה

כשאתה מודה במשהו לאחר מעשה זה כבר לא אותו הדבר.
אם תחבולתך היתה מצליחה היית מגייס את דעת הקהל ומשכנע את עצמך בצדקת דרכך בכוח המומנטום הקונפורמי שלך. היית אשכרה מאמין לקהל בדבר שבו שיכנעת אותו מלכתחילה.
מכיוון שחשפתי את התרגיל ממילא אין לך סיכוי לשכנע את עצמך ולכן אין מחיר להודאה הכביכול מהפכנית על היעדר הרחמים.
מה גם שמושגי מפתח בטקסטים שלך שאובים, רובם ככולם מניטשה, ואתה מבינם באופן הפשטני ביותר- מושגים כמו ערכים גבריים והתעלות מעל הרחמים.
אינך יכול להתעלות מעל הרחמים מכיוון שאינך חש בהם. ניטשה ראה לנגד רוחו על-רגש ואילו אתה מצוי בתת רגש. המרחק בינך לבין העל אדם של ניטשה רחוק יותר ממרחקו של אדם רגיל בעל רגשות פשוטים כמו רחמים ואהבה וכו.
הפראיות שאתה מצדד בה היא תת תרבות ולא, כפי שהיית רוצה להגיד לעצמך, עליונות כלשהי.
אתה דוגמא לניוון והתבהמות.
 
למעלה