ציניות. מהי ולמה?

[L i z a r d]

ציניות. מהי ולמה?

רעיונות?

 

[wisdom16]

ציניות בדרך הלוחמים?!../images/Emo13.gif

ציניות-כשרע לנו בפנים, כשרע לנו בחוץ, כשהכל נראה כל כך גרוע אנו נאחזים בהומור ומנסים לצחוק קצת על מה שאפשר בדרך שאנשים שלא חסר להם כלום לא מבינים. זה לא חייב להיות רע ממש למרות שזה נולד שם, זה יכול להיות סתם יום "חרא" והיה לנו איזה שיעור מעצבן בספרות.החבר´ה שואלים מה נשמע אז התשובה המידית תהיה "היה לי שיעור פשוט מדהים בספרות!" תוך כדי ניסיון לחקות את פניה של המורה כשהיא נכנסת לתוך האשליות הספרותיות ומתנהגת כדמות מלודרמטית מתוך הרומן הרומנטי והמטופש שהיא נתנה לקרוא. כשאנחנו מנסים למצוא לפחות משהו משעשע בחוויה הלא נעימה כל כך שעברה עלינו היום אנחנו משתמשים בציניות. ואז מצב רוחנו עולה מעט..

יפעת

 

[L i z a r d]

זה משהו. ומה עם אנשים "שמחים",

שבכל זאת כל משפט שלהם מלווה בציניות כלשהי? גם אני משתמש בציניות לפעמים אבל קשה להבין את העניין לעומק.

 

[wisdom16]

אני חושבת שזה יותר כיף וגם...

יותר קל ליצור הומור בציניות. זה בא לנו טבעי. ופה זה גרם לי לחשוב שזה אולי נשאר בנו טבוע עוד מהתקופה שהיינו קצת יותר מכורים לסבל, לדיכאון ולרחמים עצמיים. זאת בעצם שאלה..האם מה שהינחתי פה קצת נכון במידה מסוימת?

 

[rubber duck]

ציניות היא הומור

דרך לצחוק בלי לפגוע כשאני מדבר בציניות אני יורד על עצמי חופשי בלי להתכוון לזה

וזה מתחיק גם אותי וגם את הסביבה בלי לגרום נזק להפך לפעמים ציניות מגשרת על מתח או גורם אחר המקשה על התפתחות שיחה שרון

 

[wisdom16]

נכון../images/Emo13.gif

גם אני צוחקת על עצמי..זה כיף

ציניות שוברת קרח...בהחלט

 

[בארס]

בלי הכללות

בגדול הייתי אומר שזו התייחסות ישירה בעקיפין. אבל כדי לראות טוב יותר צריך להבדיל בין סוגים שונים של ציניות ומניעים שונים שגורמים לנו להשתמש בה ומה היא מחביאה. אבל הכי חשוב לדעתי במקרה הזה כמו במקרים אחרים, לראות האם תמיד יש לנו שליטה עליה או להיפך. ואיך אנחנו מתרצים ומסבירים אותה לפני שעמדנו על טיבה באמת. איזה סוגי ציניות אנחנו מכירים? ואילו מניעים אפשר לזהות? תיתכן ציניות שכלית, רגשית, פיסית ?

 

[קסם אמיתי]

תן דוגמאות

בבקשה. למה אתה מתכוון כשאתה אומר "ציניות?" (תגובה לבועז)

 

[יה-יה]

מנגנון הגנה ../images/Emo122.gif

מהחוויה האישית שלי, כמובן. סיפור מהחיים

- שלשום שלומית תפסה את אלכס מתנשק עם ורדה בבית שלהם. אתמול אלכס סיפר על זה לדורון. דורון שאל אותו: "איך היא הגיבה?" אלכס ענה: "היא מאד שָמחה"... מתחת לציניות, אצלי, הסתתר פחד עצום להיפגע. היום אני כבר לא כל כך פוחדת להיפגע, כי אני שונה ממה שהייתי בהרבה דברים, אבל פעם המנגנון הזה היווה עבורי מקור עוצמה (עוצמה מזויפת, אבל עדיין...). כל מה שחששתי לומר, היה נאמר בציניות- - חודר עמוק יותר (כי הוא פוגע בד"כ בול בנקודה) - נותן לי תחושה של "כוח" - דרך מסוימת לומר בדיוק מה אתה חושב במעטה של הומור (פוגע, אבל מצחיק... השאלה את מי זה מצחיק...?) - אם לא קלעתי למטרה והעלבתי, תמיד יכולתי לומר: "סתם, בצחוק..." (אבל בפנים ידעתי את האמת) כל זה על רגל אחת, כי אני ממהרת לפיקניק

(DAAAA, נראה לכם? אני הולכת לעבודה)

יה-יה

 

[Talia E]

רעיונות

אני מסכימה עם יה-יה שזהו מנגנון הגנה. זה לומר משהו, אך בלי לעמוד מאחוריו לגמרי ברצינות, כי לומר אותו ברצינות זה כבד/מפחיד/חשוף מדי. אני חושבת שאנשים משתמשים בציניות כדי להתנתק לרגע מה"מציאות"; לקחת דבר ולא לשקוע בתוכו אלא לשים אותו ללעג, לנסות לגמד אותו. אני לא חושבת שזה עוזר להם כל-כך... הם לא באמת יוצאים לרגע מהחלום, אלא שמים זכוכית מגינה עבה מאד מסביבם, שעושה את המראות רחוקים ואף מצחיקים בעיוותם... משקפיים מסביב לגוף כולו... אם אני מסתכלת רגע על הצורה בה אני מדמיינת את דון חואן (קראתי רק ספר וחצי מספריו של קסטנדה וחוץ מזה, ברור שזו השלכה של מחשבותי שלי) - נדמה לי שהוא איננו משתמש בציניות בשביל עצמו (כלומר בשביל הדיאלוג הפנימי שלו), אלא בעיקר לצורכי ייקוש של אחרים. הלוחם נותן את אותה חשיבות לדבר גדול כקטן; הוא איננו מזלזל בדבר - עם זאת הוא קליל כנוצה. מחשבה נוספת: ציניות מנתקת, היא מגיעה בעקבות כאב/פחד כלשהו. לפי ראות עיני, הלוחם אינו מדחיק/הודף את כאביו ואת פחדיו, אלא פותח את עצמו, נותן להם לעבור דרכו, חש אותם אך לא נשלט על ידיהם. הוא אינו זקוק לציניות. יתכן שהיא פשוט כלי בידיו לייקוש עצמו ואחרים.

 

[IC4]

התנתקות מהמציאות...

איכשהו כשקראתי את זה חשבתי שיש קטעים בהם ציניות היא להפך, כלומר שבהם תפיסת הציניקן היא שהאחר הוא זה ששכח את המציאות לרגע אגב אני לפני כמה זמן דיברתי על ציניות עם מישהו ואמרתי שיש ציניות שחורה וסרקזם לבן סרקזם/ציניות לבנה היא ציניות טובה שמטרתה לבדר כשהיא נזהרת שלא לפגוע באף אחד ולא לעבור את גבול הטעם הטוב ציניות שחורה - כמובן , חוסר התחשבות הגובל בטיפשות ורשעות של אדם חסר סובלנות.

 

[בארס]

ואיך היא פועלת

ציניות שכלית בדרך כלל אומרת את ההפך מהדבר שנראה לנו ברור מאליו מאחר והחשיבה הרגילה שלנו היא תמיד השוואתית, כשאנו מופתעים מהתשובה ההפוכה אנו מקבלים קנה מידה חדש לראות את המובן מאליו. העיקרון מתבסס על המבנה הפנימי של התפקודים שלנו. אולם המערכת השכלית לא פועלת בחלל ריק, וקשורות אליה המערכות הרגשיות והגופניות שלנו, ומצבים שונים של ציניות מעוררים תגובות רגשיות וגופניות שונות בנו. (למשל אם הציניות מופנית כלפינו או כלפי אחר, אם מטרתה לפגוע או לבדר ואיך בדיוק אנו מפרשים אותה ולמה) המבנה של התפקודים הרגילים שלנו (שכליים , רגשיים ,גופניים ...) הוא מורכב וכן הקשרים ביניהם. וקשור ישירות לתהליכים האנרגטיים הפועלים בנו ולפוטנציאל ניצול וזיקוק האנרגיה לאנרגיות גבוהות יותר.(!) בזמן שאנו מנסים לגלות ולפתח את התפקודים הגבוהים שלנו, יש בנו עיוורון גדול מאוד וכמעט מוחלט לגבי הפעילות של התפקודים הבסיסיים. יש תורות שאומרות שהתפקודים הגבוהים שלנו מפותחים במלואם מחכים לאנרגיה עדינה שתזרום דרכם, ואמורה להיות מופקת בעקבות פעילות תקינה של התפקודים הבסיסיים, (עדות לכך ניתן למצא כאשר משתמשים בסוגים מסויימים של סמים, שזו בעצם החדרת אנרגיה עדינה המשמשת להם כדלק באופן מלאכותי) ודבר זה אינו קורה באופן טבעי מאחר ורוב אם לא כל הכשלים האנרגטיים נובעים מפעילות לא תקינה של תפקודים בסיסיים אלו שנובעת מ...(?) ותחשבו על זה.

 

[L i z a r d]

כן....

אלו הדברים שאני מבין - אבל עדיין קשה לי להבין אנשים מסוימים שהציניות אופפת אותם ונהייתה לדרך חיים. באופן מפחיד אפילו, אם מסתכלים על זה מבחוץ בצורה "מפוכחת".

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif שילובים של כאב, ייאוש והומור...

 

[בארס]

מה זה הומור וצחוק?

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif תגובות אנרגטיות של צ´אקרת הלב

צחוק רגיל הוא מכניזם של פתיחת צ´אקרת הלב, על כן הוא גם משמש לבחון איזו ישות בעלת צ´אקרת לב. חוץ מבני האדם - קופים למשל יודעים לצחוק, וגם דולפינים כנראה. על ידי הומור אנרגיית צ´אקרת הלב מסייעת למרכזים שונים להפתח, וכך בדיחות מיניות משחררות אנרגייה מינית בדרך נעימה יחסית, וזה כמובן המכנה המשותף הכי נמוך, שכן זוהי צ´אקרה נמוכה... מכניזם הומור מפרק דימויים על ידי מציאת פנים חדשות בהם ועימותם עם דימויים אחרים, כאשר בבסיס הדימויים עומד תמיד רגש כלשהו או חסימה אשר אותו דימוי מבטא, אחרת לא יהיה כל רגש "לפרק" וצ´אקרת הלב לא תגיב. "צריך לדעת לספר בדיחה" וטיפוסים מסויימים מספרים מצחיק יותר מפני שהמספר צריך לפתוח את צ´אקרת הלב במידה ידועה וכך מקל על האחרים ללכת בעקבותיו. מי שהופך ה"בדרן של החבר´ה" בדרך כלל הוא טיפוס הסובל הסובל מבעייה סמוייה של חוסר בטחון רגשי ולכן הוא מפצה על כך ביצירת סיטואציות בהן הוא מפעיל צ´אקרה זו כאפקט הגנה ופירוק עוינות אפשרית וכו´.

 

[בארס]

שאלה

אתה מדבר על צ´אקרת הלב אני מכיר צחוק של התפקודים השכליים כמו הומור אינטלקטואלי צחוק שמקורו באלמנטים רגשיים (בעייתי מעט) עם מנה ניכרת של סנטימנטליות וצחוק שמקורו בתפקודים הפיסיים כמו נפילות ודומיהם האם נובע מדבריך שהסתירות בין הדימויים עוברות לפירוק דרך צ´אקרת הלב או שייתכן חלק רגשי מובנה השייך לתפקודים השכליים ,רגשיים וכד´? הצחוק מדבק וזה סימן לפעולה של חיקויי שהיא אופיינית לחלקים הנמוכים בתפקודים שלנו איך זה מתקשר?

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif דרך הלב

גם דימויים אינטלקטואליים מתפרקים דרך צ´אקרת הלב, אחרת לא יהיה צחוק אמיתי מהחזה... צ´אקרת הלב מדבקת מאוד (וגם כל השאר...) גם בתפקודים אחרים כמו התאהבות, התלהבות וכו´. החיקוי אינו איפייני לחלקים נמוכים דווקא. כל הידע והתקשורת עוברים למעשה בהשראה ממרכז של יישות אחת לשנייה, ולא משנה איך זה נראה חיצונית. השראה של צ´אקרות גבוהות היא עדינה יותר ושייכת לאלמנטים רוחניים ואינלקטואליים שונים, אשר גם הם יכולים "לדבק", כמו תדמיות ואידאולוגיות שונות. השראה של צ´אקרות נמוכות יותר מתבטאות בתנועה פיסית ורגש, ועל כן החיקוי ניכר באופן חיצוני. צ´אקרת הלב (הרביעית מתוך 7 בגוף) נמצאת בדיוק באמצע...

 

[צאקרת הלב]

אהבתי

מה שכתבת.. ואני לא מפסיק לאהוב..

 

[בארס]

למה הצ´אקרות

הגבוהות יותר לא פעילות אצלנו או שהפעילות שלהם לא מגיעה להכרה שלנו? ואיך זה מתקשר לקשבים? הרי אנחנו חשופים להשפעות רבות מאוד ומה הסטאטוס הרגיל של הקשב הראשון?