ציידי הנפשות

[mucool2]

טוב, זה בגלל

שהוא מצביע שינוי.

 

[avshalomat]

החסידים רקדו

והציעו אוכל, איזה דת הייתה פה? דווקא נראה לי שיש פה מן הצדק במה שנאמר, שפשוט הציעו תשומת לב.

 

[תם ונישלם]

סתם תשומת לב? בלי מטרה?

הם מחזירים בתשובה, וזו מטרתם, הקדושה בעיניהם כי כך ציווה המשיח שלהם.

 

[עפרונית מהודרת]

תעשה פעם סיבוב בבתי חולים

או -- לטובת הבריאות שלך -- תסמוך על מה שתשמע מאנשים אחרים שהיו מאושפזים: בתי חולים זה ה-מקום לציידי הנפשות הללו. בכל יום ששי מסתובבת בתוך המחלקות איזו צדיקה עם נרות שבת ולחמניות-על-תקן-חלה, ומפצירה בך שאם תקנה ממנה ספרון של הצדיק (בח"י שקלים בלבד), אז מובטחת בריאות שלמה לך ולמשפחתך. היה עוד איזה אברך/ קבצן שהבטיח עוד כל מיני דברים, אבל כבר הייתי עצבנית מדיי בשביל להקשיב לו. והקניון הקטן שליד בית החולים פשוט שורץ קבצנים, שבונים כנראה על זה שכאשר אנשים זקוקים לחסדי שמיים, הם נדיבים יותר. חרדה ומצוקה הם אמצעים נפלאים לגיוס נשמות (ומעות).

 

[פגע רע סדרתי]

בשיר הנפלא "התחנה הישנה" של טיפקס

ישנה השורה הבאה:...של ספק רבנים ספק פושטי יד...

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo62.gif בדיוק!

כשכתבתי את התיאור הזה, ניסיתי להיזכר במלים של השיר הזה. תודה שהזכרת לי.

 

[shellyland]

הם לא צדים אף נפש.

הם מציעים אפשרות והאנשים חופשיים לבחור בה או לא. האפשרות שהם מציעים היא קוסמת ולנו, כחברה חילונית, קשה להתחרות איתה. לכן אנחנו מעניקים להם כל מיני כותרות דמוניות כמו "ציידי נפשות", "שוטפי מוחות" וכדומה.

 

[shellyland]

וחושב להוסיף

שאת חלק מו הנפשות הללו הם למעשה מצילים, גם אם לא בדרך בה אני סבורה שהם צריכים להנצל.

 

[פגע רע סדרתי]

רוצים להציע אפשרויות?

שיציעו את האפשרויות לאנשים במלוא חושיהם שיכולים לקום וללכת מהם. בתי חולים, מחנות צה"ל ובתי הספר צריכים להיות מחוץ לתחום למסיון מכל סוג שהוא.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo45.gif בדיוק! (פעם שנייה)

אדם בחרדה הוא לא ממש חופשי להחליט. במצבים אלה, הרגש הרבה פעמים משתלט על השכל, וביחד איתם החשיבה המאגית וכל מיני מנגנונים פרימיטיביים אחרים. שינסו לצוד נפשות בקרב סטודנטים באוניברסיטאות או בתור לקולנוע -- נראה אותם!

 

[D o r o t h y]

מצטערת מאד לאכזב, אבל

בשנה וחצי (אולי קצת יותר) אני מבלה המון בבתי חולים ואפילו לא פעם אחת הציעו לי לקנות נרות שבת ו/או חלות/ ו/או ספרי קודש ו\למינהם. נכון, בימי שישי באים נציגי ונציגות חב"ד ועושים קידוש או מציעים נרות להדלקה, במוצ"ש באים לעשות הבדלה ובחנוכה הדליקו לנו חנוכיות, אבל לא ראיתי יותר מזה והאמינו לי, אני שם כמעט כל יום.

 

[Canta Brasil]

את צריכה להסתובב במקום זה

במידרחוב. כל יום שישי יגשו אליך שתי נערות נחמדות וישאלו אם את רוצה לקבל נרות לשבת.

 

[Canta Brasil]

ולפני כחודש

היינו בתל אביב ביום שישי בלילה ("ערב שבת" לספירתם) וניגש אלינו בחור חביב ושאל אם אנחנו רוצים לשמוע קידוש. חציינו רצינו וחציינו השני לא. לחצי שכן רצה הצטרף עוד בחור שהיה שם ברחוב, ואני סברתי שזאת היתה מחווה נעימה עד מאוד.

 

[D o r o t h y]

ברחוב הציעו לי לא אחת,

אני תמיד מסרבת, אבל מעולם לא בבית חולים (התגובה שלי היתה נקודתית) ומעולם לא ביקשו ממני תשלום, ולו סמלי.

 

[עפרונית מהודרת]

כנראה לא היית בבתי חולים הנכונים../images/Emo3.gif

אני הייתי באיכילוב ובוולפסון. (אגב, אם את צריכה יחידה להריון בסיכון, אז בוולפסון יותר טוב). איפה את מסתובבת??

 

[D o r o t h y]

לצערי איכילוב הוא ביתי השני

 

[עפרונית מהודרת]

משתתפת בצערך

מעניין, אולי יש לציידים "פילוח שוק". זאת ששיווקה את הספרון של הצדיק בח"י שקלים הסתובבה ביחידה להריון בסיכון, והבטיחה שמי שתקרא אותו -- תהיה לה לידה במועד ומשפחה בריאה.

 

[גנגי]

שיואו, את רוצה להגיד לי

שאת מסתפקת בבית חולים אחד, כשהמבחר הוא כה גדול? תלמדי ממני, כל המרבה הרי זה משובח!

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo32.gif צחוק בצד, אבל...

אם לפני רכישת ספה לסלון נהוג לעשות סקר שוק,למה לא לעשות זאת גם לפני בחירת בית חולים? החיים שלך זה לא נושא מספיק חשוב? נכון - לאשפוז הראשון מגיעים בדרך כלל בהלם, וללא הכנה מוקדמת. אבל אם הטיפול מתארך, שווה להשקיע, להתייעץ ולבקש המלצות. או, אם קשה, לבקש מקרובים בריאים לעשות זאת בשבילך . לכל בית חולים יש את הצדדים החזקים והחלשים שלו. בכל בית חולים מחלקות יותר מוצלחות ופחות. אחד טוב ברפואת ילדים, ואחר באונקולוגיה. ויש גם עניין של התאמה אישית. מבחינת העדפה לצורת טיפול מסוימת ולא אחרת, היחס לחולים במחלקה, התנאים הפיזייים וכו'. אני התאשפזתי בפעם הראשונה ב"איכילוב". הזדעזעתי כל כך מהבלגאן ו(חוסר) היחס של הרופאים, שביקשתי להשתחרר על דעת עצמי ברגע שנגמרו הצירים. היה ברור לי שיש סיכוי סביר שאצטרך להתאשפז תוך זמן קצר שוב, אבל היה ברור לי שאם אני רוצה שהתינוק יישאר בריא, עדיף שזה לא יהיה שם. שמתי שאלה בפורום של אנשים שכבר יש להם נסיון בהתמודדות עם הבעיה שלי, וקיבלתי המלצות ומידע איך לבחור. בפעם השנייה, אחרי שבועיים, הגעתי כבר לוולפסון. דווקא לגבי בית החולים הזה, שלא תואר לו ולא הדר, קיבלתי המלצות על היחידה להריון בסיכון ועל הפגייה. מצאתי שם צוות מקצועי ויעיל, תרופות חדשות שלא היו בסל של בית החולים הקודם, ויחס משופר בהרבה. זה נקרא צרכנות בריאות.

 

[D o r o t h y]

זה הכל נכון

אבל כשאת יודעת שאת צריכה לקבל טיפול קבוע בתדירות גבוהה מאד, יש לתת משקל גם לשאלת נגישות ונוחות הגעה. מה גם שלשמחתי, הצוות הרפואי נהדר ומקצועי ואין לי שום תלוה עליו.