ציטטת איקידו

[זאב ארליך]

היתה הופעה מדהימה.

נהנתי מכל רגע. היא תועדה במלואה ואשמח להראות לך את הוידאו. בברכה, זאב.

 

[isaacl]

לא ולא

אני מצטער אם יצא שנשמעתי כאילו ביקרתי את איתן. ומגיע לי לשמוע מאיתן דברי ביקורת, וודאי כאשר מילותי יוצאות יהירות למדי.

 

[eytanbm]

יצחק, אין עניו ממך

 

[isaacl]

הרשה לי לחלוק עליך

ואני כועס על עצמי שהוויכוח עלה בהקשר של בדיחה שלך. לא התכוונתי כלל לעשות זאת, אלא להגן על דברי אחי "קוזושי".

 

[eytanbm]

והרי לך עוד מעלה: שומר אחיך!

 

[טאוֹ]

אז כך נשמעת מחלוקת בין אמני איקידו?

 

[זאב ארליך]

../images/Emo45.gif

 

[דו קרב]

למה ? מה רע באומנויות לחימה קלאסיות

שצוחקים מבדיחות ?

 

[EranGoshin]

אני לא מכיר טוב את התרבות

הגרמנית אבל את היפנית הרבה יותר ונדמה לי שקצת נסחפת. שמחה לעיד היא לדעתי תכונה ללא תלות תרבות כמו קנאות קמצנות וכו, ואין לה קשר לתרבות יפן כלל וכלל.

 

[eytanbm]

../images/Emo45.gif מסכים עם כל מילה!

 

[דוד כפרי]

נדמה לי שיצחק אמר משהו אחר

(יצחק, תקן אותי אם אני טועה) אם הבנתי את יצחק נכון, הוא אומר שיפני וגרמני יצחקו על שמחה לעיד, (לא כותבים לאיד?) אבל לא יצחקו על דברים אחרים (אירוניה?), כי התרבות שלהם לא מכירה סוג זה של הומור.

 

[isaacl]

שמחה לאיד כמובן

שרשרתי פה טעות וסליחה על פליטת הקולמוס שלי. אבל לא דויד. התכוונתי שהם ילעגו לאדם שנכשל. לא הייתי ביפן מעולם. אבל הבוטות של ההתנהגות היפנית מביכה מאוד. ושוב, לא התכוונתי כל מורה בכיר, אלא כמה מהם. מצד שני העדינות שלהם ראויה להערצה.

 

[EranGoshin]

יצחק היקר

אולי עדיף שתכתוב שמנסיונך האישי נתקלת בהתנהגות כזו או אחרת מצד מורים אלו או אחרים. אתה גם כותב שמעולם לא היית ביפן וגם מנתח סוציולגית את התנהגותם הבוטה והעדינה, יש כל כך הרבה סטראוטיפים על יפן שממש חבל שאנשים אחרים שגם לא היו שם יקראו ויפנימו על ההתנהגות היפנית "הבוטה והעדינה".

 

[isaacl]

אכן אכן

 

[Tonjin]

ראוי גם לזכור שיש הבדלי-תרבות..

בתרבויות רבות במזרח (התאילנדים הן הדוגמא הקלאסית במקרה הזה, אך בהחלט לא היחידה) מעדיפים לחייך ולצחוק מאשר לסרב,להתרגז או להתווכח.. זה גורם לפעמים לאי-הבנות כשתייר מתלונן על שירות לקוי, מנסה לברר למה רכבת או טיסה מאחרות ומפרש כזלזול או פגיעה אישית את החיוך והצחוק של המקומי שמנסה להסביר לו במבוכה את המצב.. מבחינת התאילנדי סירוב Flat out (ואבירי השפה העברית מוזמנים להכניס כאן את הביטוי הנכון שחמק ממני כרגע) או ויכוח הם "איבוד פנים" - גם שלו, גם של התייר... לגבי "מורים בכירים מיפן" שצוחקים, אינני בטוח - ראיתי כמה ואני לא ממש זוכר משהו כזה, מצד שני אני לא ממש רגיש לעניין הזה ומצד שלישי שמעתי את הטענה הזו בעבר (בעיקר מפי אנשים שהיו בביקור קצר ביפן או כמו כאן - אנשים שהתאמנו אצל מורים שבאו מיפן לסמינר) כך שכנראה שיש דברים בגו'.. הניחוש שלי הוא שלא מדובר בשמחה לאיד שהרי מורה לא מטריח את עצמו להעביר סמינר בארץ זרה ולהשקיע זמן בלימוד רק כדי שיוכל לצחוק על תלמידיו המסורבלים...

 

[eytanbm]

הצעה:"מוחלט", מתי טקס הענקת התואר?

 

[amir_aikido]

../images/Emo6.gif צחוק של מבוכה

גם אני הבנתי עד היום את הצחוק שמלווה מורה יפני כשהוא צריך להגיד לי שאני "עושה שטויות" כיותר ביטוי של מבוכה, וניסיון לרכך את הבשורה המרה, מאשר כצחוק לעיד. אותו מורה השקיע רבות מעצמו כדי להגיע לסמינר, למרות היותו חולה. ורצה להעביר חומר יותר מכל, גם ב"זמנו הפנוי". כשהוא "נאלץ" לתקן טעויות חריפות שעשינו, הוא בד"כ ליווה זאת בחיוך גדול ואפילו צחוק. אני לפחות פירשתי זאת כמבוכה מ"אבדן הפנים" שהוא נאלץ לגרום ובהחלט לא כשמחה לעיד. אמיר

 

[isaacl]

אני ראיתי

מספר מקרים שבהם מורים שוחחו "מעל" התלמידים, בשפה שאיננה מובנית לתמידים בהתנהגות שמזכירה את ההתנהלות בבתי חולים בארץ (חלק קטן כמובן, לא כולם, הרי בדרך כלל החולים הם עיקר מעייניהם של הרופאים), כאשר בביקור רופאים החולה הוא מקרה והרופאים מדברים עליו כאילו איננו נוכח. במקרה של המורים, מעורב גם צחוק. רגישות מסויימת הייתה מבליע את הצחוק. אכן תמיד ניתן להסביר זאת כתרבות אחרת. אולי. יכול להיות שבבתי ספר לרפואה גם כן רוכשים תרבות אחרת. אולי. אני צעיר כנראה ויש דברים שעלי ללמוד.

 

[Tonjin]

או שאולי ראית

(רק מציע הצעה, התחושות הפרטיות שלך במהלך המאורע הן מה שחשוב וברור שאם היו לך תחושות שליליות הרי מן הסתם לא אתה בלבד אחראי להם) שני אנשים המשוחחים ביניהם בשפה שאתה לא מבין והאסואציות הפרטיות שלך עקב ניסיון קודם בסיטואצייה דומה העניקו לשיחה (התמימה?) הזו נופך שלילי? יצא לי לגור ולהתאמן במקומות שונים, פעמים רבות עם שותפים שלא דוברים את השפה המקומית או כאלו שחולקים איתי שפת אם - למרות שאני יודע שזה מאד לא מנומס לפעמים יצא לי כבר להחליף הערות בעברית עם פרטנר ישראלי, לפעמים גם כאלו שהסתיימו בצחוק.. לא דווקא כזה המופנה כלפי מישהו או משהו (יוצא לי לו אחת להתאמן עם מישהו עם "הומור עצמי דק). מכיוון שאני עושה ככל יכולתי בזמן האימון להתייחס ברצינות, התחשבות, כבוד ואדיבות לכל מי שנמצא בדוג'ו הייתי רוצה לקוות ש"בסופו של יום" שיסלחו לי על "ההחלקות" האלו... אולי משום כך קל לי יותר לסלוח לזוג מורים יפנים ש"נתקעו" בארץ המוזרה הזו שכותבים בה מימין לשמאל ואוכלים עם הידיים ולא עם שתי חתיכות עץ כמו אנשים מתורבתים... נ.ב ברור לי אגב שלא ניתן להסביר הכל ב"פערים תרבותיים" ויתכן בהחלט שיהיו אלו שיצחקו על תלמידים במודע (וכל עוד זה נעשה ברוח טובה, אני לא בטוח שיש לי בעייה גדולה עם זה..)

 

[Tonjin]

תיקון קטן

האמת שאני קורא שוב ויש כמה, אבל החשוב בהם הוא:"אולי משום כך קל לי יותר לסלוח לזוג מורים יפנים ש"נתקעו" בארץ המוזרה הזו שכותבים בה מימין לשמאל ואוכלים עם הידיים ולא עם שתי חתיכות עץ כמו אנשים מתורבתים..." וכאן צריך לבוא - "על כך שהם מחליפים כמה משפטים בשפת אימם.."..