הקוברה בתפקיד המאיה
הקוברה בתפקיד המאיה.
 
חייתי עם הקוברה כל יום, דרך היצמדות למחשבות והסתתרות תחתן.
כמה מהמחשבות היו מאיימות ומפחידות, מכעיסות ומדכאות.
התנגדות לנוכחותן יצר מתח ולחץ בגוף, התכווצויות.
עכשיו אני חי/ה עם הקוברה דרך שימת לב אליו, במודעות לקיומו.
בהתחלה בדריכות, בהמשך במאמץ הולך ופחות, ברוגע ובגוף רפוי.
בצורה זו המחשבות מצביעות על מה שאמיתי - המודעות אליהן. (ולכל דבר אחר).
הקוברה חושפת את אופייה האמיתי, נטול הארס.
הברווז הופך לברבור.