יש לך מושג כמה אני חייב לפורום הזה
כמה אני חייב לך אישית
לכולכם\ן
כמה אני חייב לכל ה"מלחמות" הללו שעשיתי כאן
אתם בניתם אותי
בלי הצורך הזה להתבונן בדרכי כל הזמן (כדי למצוא מה לענות לכם) בלי לקבל ממכם פה ושם כמה דברים אמיתיים שאמרתם , לא הייתי מתפתח עשירית ממה שהתפתחתי.
(זו לא רק שיטה שלי , הפילוסופים היוונים השתמשו בשיטה הזו ככלי להארה , גם התלמוד שלנו עובד בשיטה הזו)
אם באמת אין לך היצמדויות לאמונות שלך -
אז בוא ותילחם על החיים ועל המוות של אמונותיך
תכה את אמונותי , בכל הכח של אמונותיך
אני מוכן להשתנות אם תוכיח לי שאני טועה.
אני נלחם לחיים ולמוות של אמונותי.
האם גם אתה
הרגשת החוסר נעימות שאנחנו חווים מדיונים שכאלה , נובעת פשוט כי מלחמה כזו מפעילה לחץ על ה"אני".
השלד של ה"אני" שלך , זה אמונותיך.
והמלחמה הזו מפעילה עליהן לחץ.
זהו לא לחץ שהורג אותו , אבל זהו כן לחץ שמכריח אותו להשתנות ולהפוך לגמיש יותר.
רק אדם אחר שמעוניין "להכות" אותך באמת ובתמים יכול למצוא את נקודות החולשה שלך , את הקבעונות שלך , את ההיצמדויות שלך , ולהכות אותך בנקודות הכי חלשות
זה שירות רב ערך.
(יש סיפור מפורסם בתלמוד על רבי יוחנן וריש לקיש.
הסיפור ארוך ויפה , ואין לי את היכולת לספר כאן את כולו , אבל אחד החלקים בסיפור הוא שכאשר ריש לקיש נפטר , לא היה לרבי יוחנן מי שישאל אותו שאלות קשות .... הביאו לו כל מיני חכמים שילמדו איתו , ובמקום להקשות עליו 24 שאלות על כל עניין (כפי שהיה עושה ריש לקיש) היו כולם אומרים לו "כן , אתה צודק
" ומביאים לו 24 הוכחות לצדקתו ...בסוף רבי יוחנן השתגע מרוב צער ....)
אינני רוצה שסתם תריב איתי בשביל לריב , או שתיתן לי אבחונים מפגרים ותלושים מהמציאות (כמו שבדרך כלל נותן רועי החושב).
אבל אם אתה באמת עונה "מבפנים" , לגופו של עניין - אתה עוזר לי , ואני עוזר לך.
זה לא משנה מי מנצח , זה כן משנה התהליך.
זה בדיוק כפי שלוחם מתפתח רק כאשר יש לו "יריב אימונים" טוב.
המלחמות בפורום אינן הורגות.
המלחמות בפורום רק מפעילות לחץ טוב על האגו.
במקום לראות אותן כמטרד , ראה אותן כנכס.
כך אני רואה אותן.