ציונים של שנה א

kerenhen

New member
ציונים של שנה א

אני סטודנטית למשפטים באחת המכללות בארץ.
בד'כ מורגלת לציונים של מעל 90 ופתאום איך שהתחלתי שנה א' הציונים בקושי 70 .
נראה שהבודקים או המרצים דורשים תבנית מסויימת של תשובות, כי להשקיע וללמוד אני כן משקיעה.
האם מישהו נתקל במקרה דומה בשנה א' ?
ואם כן תוכלו לתת לי טיפים?היות ואני מיואשת
 

lol65

New member
זה לא חדש

הרבה סטודנטים בשנה א', בעיקר בסמסטר הראשון, חוטפים שוק וצופים ירידה דראסטית בציונים. שיטת הבדיקה בקורסים במשפטים היא שיטת הצ'ק ליסט. כלומר, למתרגל יש רשימה של נקודות שצריכות להופיע בפיתרון. אם סטודנט כותב משהו לא רלוונטי, לרוב לא יורידו על זה אלא אם כן זה ממש מוטעה ומראה על חוסר הבנה מהותי של החומר. אם סטודנט מגדיל ראש ומציין דברים נכונים שלא מופיעים בצ'ק ליסט, לפעמים הוא יזכה בנקודת בונוס, אבל עיקרו של דבר, אם יש בצ'ק ליסט 10 נקודות והתייחסת רק ל-8 מתוכן (גם אם כתבת עוד 2 שלא היו בצ'ק ליסט), ירד לך ניקוד. ברגע שמבינים את השיטה הזו, הציונים עולים פלאים.
אני זוכרת בשנה א' שלי בקורס בדיני חוזים המרצה טען שאינו רוצה רשימת מכולת. הוא רוצה שנתייחס רק לעילות הרלוונטיות, והוא רוצה עומק. כמו סתומה הקשבתי לו, מה שהוביל אותי ישירות למועד ב'. במועד ב' כבר הבנתי את הרעיון, ודחפתי כל עילה אפשרית, הזויה וקלושה ככל שתהיה, ובעיקר עבדתי על כמות ולא איכות, רוחב ולא עומק. כלומר, הרבה עילות אבל עם יישום די שטחי, והופ! הציון קפץ לו גבוה גבוה. עם זאת, סטודנט שבמועד א' גם כן עבד על עומק וקיבל ציון נמוך, ערער על כך וכתב למרצה שהוא פעל לפי ההנחיות שלו ולא עשה רשימת מכולת אלא התעמק בניתוח של כל עילה, והמרצה באמת העלה לו את הציון.
בקיצור, להלן מספר עצות שחבריי הלא עצלנים מיישמים:
א. פתירה של מבחנים משני קודמות, תוך השוואה לפיתרון בציון גבוה או פיתרון רשמי.
ב. כתיבה בנקודות סכמה לפיתרון- למשל, בחוזים: קודם בודקים אם יש הצעה וקיבול, אח"כ גמירות דעת ומסויימות מספקת (עם כל הגישות), אח"כ עילות ביטול (טענות לפה ולשם), לבדוק אם יש הפרה (טענות לפה ולשם) ולבסוף סעדים. כמו שלימדו אותי בתיכון, חוק זה"ב- זיהוי (מה הכלל המשפטי), הסבר (גישות, סעיפי חוק, הלכות וכו') וביסוס (יישום לפי העובדות).
ג. יש אנשים שאוהבים ללמוד בקבוצות. אני חושבת שזה לא ממש יעיל.
ד. עם כל הבאסה, לא לפחד ממועדי ב. זה לא סוף העולם!
ה. אם זה חומר סגור, כמובן שאין מנוס משינון מאסיבי.
ו. אם משהו צץ לך בראש תוך כדי כתיבת התשובה, ישר תכתבי אותו בצד כדי לא לשכוח ולכתוב אותו אח"כ.
ז. אם יש ספק- אין ספק. אם את רוצה לכתוב משהו אז תכתבי אותו. אני אישית מעדיפה לראות שהורידו לי על משהו שכתבתי, מאשר להתבאס כי חשבתי לכתוב משהו אבל בסוף לא כתבתי והורידו לי על זה, אבל זו העדפה אישית.
ח. לעבור על הפיתרון שלך ולראות על מה ירד. אומנם החומר משתנה מקורס לקורס, אבל הבסיס מבחינת דרך החשיבה הוא אותו הדבר, רק הכללים משתנים.
בהצלחה!
 

lol65

New member
יש לך עוד 3 שנים

מוקדם מידי להתייאש
 


מסכימה עם התשובה המפורטת והנהדרת.
אל תתייאשי, לוקח זמן להבין מה רוצים ואיך כותבים את התשובה. ברגע שקולטים - מצליחים. זה עצוב לפעמים שדווקא דברים טובים שכותבים ואינם מופיעים בצ'ק ליסט - לא נחשבים לצורך הציון, [אלא אם למתרגל בא והוא נותן לך בונוס, מה שלא תמיד] אבל צריך לקלוט את השיטה וליישם. המון בהצלחה ואל תרימי ידיים :)
 

natilousky

New member
שאלת אדיוט ברשותך

איך משיגים את הצ'קליסט המדובר?

לכל קורס יש פיתרון רשמי עם צ'קליסט משלו?

כפי שאת מייצגת את זה,זה נורא מזכיר בגרויות 5 יחידות במקצועות עיונים כמו ספרות והיסטוריה.
גם שם יש סוג של צ'קליסט וגם שם הכלל של כל המוסיף גורע לא ממש עובד.
 

עידוdee

New member
בדרך כלל לא מפרסמים צ'קליסט

הכוונה היא שלבודק יש רשימה של נקודות שצריכות להופיע בתשובה בכדי שהתשובה תזכה במלוא הניקוד (ואף מעבר לכך לפעמים).

הדרך להצליח בבדיקות ה"צ'קליסט" זה פשוט לא לפספס אף נקודה. כל מה שנראה לך רלוונטי - סעיפי חוק, פסקי דין, הלכות, ספרות, העמדה של המרצה וכו' - לכלול בתוך התשובה. כמה שיותר נקודות, כך יותר סיכוי שזה יתאים לצ'קליסט.
 

natilousky

New member
אז באמת כמו בגרות בהיסטוריה...:)

זה בגלל שאני כל כך אוהב היסטוריה,אבל בלי שום קשר זה ממש מזכיר לי את הבגרויות שעשיתי בהיסטוריה מוגבר בעבר הרחוק.

יש חומר,יש נקודות(בדרך כלל צריך 2 מתוך 3.) וכל מה שנראה רלוונטי רושמים,ככל שהבקיאות שלך בנושא יותר גדולה(כולל חומר שהמרצה לא רשם בצ'קליסט אבל נכון במהותו) ככה הציון שלך עולה בהתאם

אני צודק?
 

sacrament

New member
ממש לא בגרות בהיסטוריה

המבחנים בהיסטוריה הם שינון נטו. אין לזה שום קשר למה שקורה במשפטים - במשפטים זה יישום של החומר הנלמד על מקרה שלא התכוננת אליו (מה שמכונה אנסין בתיכון).
הבחינות במשפטים הם סוג של פאזל עם 1000 חלקים שאתה צריך להרכיב בזמן הבחינה, רק בלי התמונה של הפאזל ובלי רוב החתיכות. נותנים לך קייס עם מלא מלא סוגיות מכל הנושאים שלמדת בקורס ואתה צריך לנתח כל סוגיה שעולה בהתאם לאותו מקרה, לנתח סעיפים ולהשוות את המקרה במבחן לפסקי דין. זה לא קשה, אבל זה מצריך אימון וחשיבה אנליטית מיוחדת שמקבלים עם הזמן, ויכולת מופלאה להתעלם מכל מה שלמדת בבית ספר על איך לענות תשובה נכונה תחבירית ורעיונית. חלק מצליחים להבין את הנוסחתיות כבר במבחנים הראשונים, חלק נופלים (כמוני למשל). בשנה ב' העניינים אמורים להסתדר לרוב האנשים.
 

C l u e

New member
אני דווקא מרגישה ההיפך הרבה פעמים.

שמוותרים לי על קטנות בגלל ניסוח טוב וחשיבה שהיא טיפה מעבר למה שמצפים.

כנראה שכל בודק והסטנדרטים שלו.
 

sacrament

New member
זה לא קורה הרבה פעמים...

אבל בהחלט קרה לי איזה פעמיים-שלש שבודק כתב לי שהניסוח מעולה וכתוב בצורה שמראה הבנה עמוקה של החומר ושהיה כיף לקרוא, ולאחר בדיקת הפתרון ראיתי שהוא התעלם מכמה דברים שהיו חסרים.

נדיר, אבל קורה.
 
לגבי הצ'קליסט

נכון, ברוב הקורסים הוא אכן קיים, ובחלקם הוא גם יחסית מדוייק (2 נקודות על הזכרת X, או 5 אם הזכרת Y), אבל כמשפטניות/ים אנחנו יודעות/ים - גם אם יש חוק, השופטת יכולה ליישם אותו איך שהיא רוצה במקרה שנתון לפניה, במגבלות מילותיו והפרשנות הסבירה.
כלומר, אם ירית לכל הכיוונים, ורואים שלא הבנת מה את רוצה מחייך, אז בהתלבטות אם לתת לך 3 או 4 נקודות מנושא שיש עליו 5 נקודות, יתנו לך 3, אבל אם בסה"כ את מראה הבנה בחומר, הסיכוי שתקבלי 4 מתוך ה-5, או אפילו 5, על משהו שהוא כאילו מכיל אותה אינפורמציה, גבוה.
אני חושבת שלכן גם יש את כל התלונות האלה של סטודנטים/ות שבנו שלד ביחד וקיבלו הפרשים גדולים בניקוד - האופן שבו מציגים את הנקודות עשוי להשפיע מאד על אופן ההערכה שלהן.
 
למעלה