גוטמן האפור
New member
צחי, פתחתי שרשור חדש
Last time on Dynasty: צחי וטל מתנצחים האם אפשר להביע דיעה ידענית סבירה ו/או לפתח אומנויות לחימה בלי להתאמן בהם כלל, ולמי מהם יש אבר מין גדול יותר. תחילת השרשור בסוף השרשור על "אבלוציה של שיטה". צחי, אתה יכול לכתוב גם הודעות עם חמשת-אלפים מילה, זה לא משנה את העובדה שכדי להיות מסוגל לדבר על איזה מתכון טוב או לא צריך יותר מרק לקרוא אותם. נקודה. ומבחינתי האנלוגיה היא לא "להכין את המתכון=להלחם בקרב עד המוות ברחוב עם קן וריו". יש דברים מסויימים שבהם ידע תיאורטי will only take you so far. לגבי הזכות הקדושה שלך להגיב בפורום זה או אחר - knock yourself out. יש לך זכות לכתוב איפה ומה שאתה רוצה, בגבולות החוק וכו´. אבל, שוב, זה כמו שאני אכנס לפורום מוזיקה ואטען, על סמך ההגיון, והידע שלי במוזיקה (ששוב, כפי שאמרתי, למדתי שנה פסנתר בגיל שש, אבל "חקרתי" המון מוזיקה) שהצליל של פרלמן קלוקל, או שהגישה הפרשנית של גולד לבאך היא דפוקה לחלוטין (אל תתחילו איתי בבקשה), ושבכלל צריך לנגן את זה ככה. לכתוב מותר. השאלה היא כמה ברצינות צריך להתייחס אלייך. ועכשיו לעניין הלחימה/אמנות לחימה: מה? צחי, לא נלחמת בזמן האחרון, נכןו? לא הלכת מכות? נכון? ואם כן, ספר לי. אני באמת לא חושב שאפשר ללמוד להלחם על ידי פיתוח תיאורתי, לא משנה כמה ספרים של ברוס לי תקרא. (לעומת זאת, אפשר להלחם בלי ללמוד, זה בטוח) האפור. שקצת נמאס לו.
Last time on Dynasty: צחי וטל מתנצחים האם אפשר להביע דיעה ידענית סבירה ו/או לפתח אומנויות לחימה בלי להתאמן בהם כלל, ולמי מהם יש אבר מין גדול יותר. תחילת השרשור בסוף השרשור על "אבלוציה של שיטה". צחי, אתה יכול לכתוב גם הודעות עם חמשת-אלפים מילה, זה לא משנה את העובדה שכדי להיות מסוגל לדבר על איזה מתכון טוב או לא צריך יותר מרק לקרוא אותם. נקודה. ומבחינתי האנלוגיה היא לא "להכין את המתכון=להלחם בקרב עד המוות ברחוב עם קן וריו". יש דברים מסויימים שבהם ידע תיאורטי will only take you so far. לגבי הזכות הקדושה שלך להגיב בפורום זה או אחר - knock yourself out. יש לך זכות לכתוב איפה ומה שאתה רוצה, בגבולות החוק וכו´. אבל, שוב, זה כמו שאני אכנס לפורום מוזיקה ואטען, על סמך ההגיון, והידע שלי במוזיקה (ששוב, כפי שאמרתי, למדתי שנה פסנתר בגיל שש, אבל "חקרתי" המון מוזיקה) שהצליל של פרלמן קלוקל, או שהגישה הפרשנית של גולד לבאך היא דפוקה לחלוטין (אל תתחילו איתי בבקשה), ושבכלל צריך לנגן את זה ככה. לכתוב מותר. השאלה היא כמה ברצינות צריך להתייחס אלייך. ועכשיו לעניין הלחימה/אמנות לחימה: מה? צחי, לא נלחמת בזמן האחרון, נכןו? לא הלכת מכות? נכון? ואם כן, ספר לי. אני באמת לא חושב שאפשר ללמוד להלחם על ידי פיתוח תיאורתי, לא משנה כמה ספרים של ברוס לי תקרא. (לעומת זאת, אפשר להלחם בלי ללמוד, זה בטוח) האפור. שקצת נמאס לו.