נקודת מבט קצת אחרת
אני עשיתי שירות של 3 שנים ועדיין עושה מילואים. כשהתגייסתי לא הייתי מאובחנת רשמית כצליאק אבל ידעתי שקמח עושה לי רע. באמצע השירות החליטו להקשיב לי ושלחו אותי לגסטרו ולמרות שקיבלתי אישור שיש לי "אי סבילות לחיטה ולחלב" הפרופיל לא ירד לי בפיפס ולא קיבלתי שום הקלות. אני פטריוטית ולכן עשיתי צבא כמו גדולה ויצאתי לקצונה ונשארתי עוד בקבע, אבל אני לא אגיד שהיה לי קל ושלא נאלצתי לתחמן ולנסות להשיג הקלות כי לשרת עם צליאק זה לא פשוט. נכון לעתה, גם בתור מתנדבת את יכולה לשרת בתפקיד איכותי (פשוט לא תוכלי להיות קרבית, יש מספיק תפקידים של תומכי לחימה איכותיים ותורמים), אבל המצב לא יהיה כזה פשוט כמו שאת מתארת. אם תהיי כל יום בבית זה יכול להיות יותר פשוט, במיוחד אם לא תעשי תורנויות (אני זוכרת שמתנדבות ששירתו איתי כן עשו מטבחים, הבעיה עם שמירות זה שבזמני לפחות מתנדבים לא הוכשרו להשתמש בנשק). לגבי לדבר עם הטבחים... במטבח הצה"לי עובדים הרבה עם אבקת מרק וקמח, הגלוטן נמצא שם בכל מקום ככה שארוחה חמה, שלפי פקודות מטכ"ל מגיעה לכל חייל, אין לאף צליאקי אפשרות לקבל. מה שאפשר לעשות אאל"ט זה להגיש בקשה דרך הת"ש לדמי כלכלה, ובמידה ויאשרו לך תיאסר עלייך הגישה למטבח הצבאי (דבר די הגיוני סך הכל). קחי בחשבון שגם אם יאשרו לך דמי כלכלה, הסכום הזה רחוק מאוד מאוד מלכסות אוכל של צליאקים. מה שאני מנסה להגיד זה שאין לך מה לכעוס על כך שצליאקים לא יכולים להתגייס כמו כל חייל רגיל וקחי בחשבון שאולי אפשר לשרת עם צליאק, אבל עדיין לא תהיי כמו כל החיילים הרגילים במובן מסוים. כשאני עשיתי מילואים של כמה ימים היה לי קשה למדי, הבאתי איתי לחמיות ושוקו אבל הבעייתיות של ארוחת הצהריים לא נפתרה. אני בעד התנדבות, אבל אני בהחלט אבין צליאקי שיבחר לא להתנדב ובמקרה שכן, שיעדיף להיות בבסיס פתוח.