אכן, מלוכה יכולה לשעמם
למרות שגם בתוך משטרים מלוכניים אפשר למצוא וריאציות... בעולם שכתבתי (יש מנחה שלא, בזמן כזה או אחר?) יש כמה צורות של שלטון שמשתנות בעיקר על קווים של גיאוגרפיה והיסטוריה, זאת אומרת מדינות קרובות זו לזו או בעלות היסטוריה משותפת נוטות להיות בעלות צורות שלטון דומות: מבחינת מונרכיות, הן נעות מהפשוטות יחסית (שלטון עריצותי ריכוזי שעובר מדור לדור, בהנחה שהבן חזק מספיק כדי לשלוט, כי אחרת הפיכה צבאית קצרה משנה שושלת די מהר), דרך מונרכיות ריכוזיות שבהן הכתר שולט בצבא, והן מבוססות חזק מאוד על מסורת ועל כן, למרות שחוקית אין מישהו מעל הכתר המלך עדיין מוגבל, ועד למונרכיות מודרניות יותר (כביכול מיבשת אחרת, "מתקדמת" יותר) שם יש סוג של חוקה (בעצם טקסט דתי ומסדר דתי שמשלב את מבקר המדינה עם הביטוח הלאומי) שמגבילה את כוחו של הכתר, למרות שהמלך או המלכה הם עדיין המחוקק והשופט העליון. בנוסף, לממלכות אלו יש היסטוריה משותפת כך שהן מאוגדות תחת מלך עליון יחיד, בעצם אחד המלכים האחרים שמצליח לסחוף אחריו את המלכים האחרים (יש הצבעה סמלית, הבחירה תלויה בעיקר בעליונות כלכלית וצבאית), ואפשר להתייחס אליו כנשיא אמריקה אם לא היה לו קונגרס או תקציב או צבא. מבחינת דמוקרטיות יש אחת, שהיא "ערש הדמוקרטיה", שבה יש סנאט, כאשר רק האצילים הזכרים הם בעלי זכות הצבעה ויכולים להיבחר, וביניהם הם בוחרים מנהיג ("טיראנט") וכן בוחרים תפקידים נוספים, כמו שר הצבא או שר הכספים, בצורה כמעט זהה לדמוקרטיה האתונאית (רק בלי החקיקה ומערכת המשפט המטורפות). מהדמוקרטיה הזו יצאו מהגרים שבסופו של דבר הקימו דמוקרטיות נוספות, חופשיות יותר, שבהן לכל הזכרים יש הזכות להצביע, אם כי עדיין רק מעמד של בעלי רכוש שמתחזקים את הצבא יכולים להיבחר לתפקידי מפתח. בדמוקרטיה הגדולה והמשפיעה מתוכן יש מסדר "שומרים" מאוד חזק, שהקים אחד מהמנהיגים הקדומים והמיתיים שלהם, שעל שמו גם קרויה הממלכה. המסדר הזה גם אוסף מיסים (מעשרות), אפילו מהמנהיגים, ומשתמש בכסף למטרות צדקה ולתחזק את עצמו - הוא נפרד ועצמאי מהשלטון. בניגוד לעולמנו שלנו, שבו הדמוקרטיה מבוססת על התפתחות פילוסופית, הדמוקרטיה בעולם הפנטזיה הזה מבוססת על טקסטים דתיים או מיתיים שמבטיחים זכויות וחירויות מסוימות לאזרחיהן; זה אומר שהדמוקרטיה איננה אוניברסלית מבחינתם, ולא מתפשטת אל מעבר לגבולות המדינה. במילים אחרות, אין מושגים כמו "פשעים נגד האנושות", אין דאגה לזכויותיהם של אנשים אחרים במדינות אחרות כי התפיסה היא שהזכויות הללו אינן זכות מולדת של כל אדם באשר הוא אדם, אלא זכות שניתנה מלמעלה. מבחינת שלטונות ביזאריים יותר, בעולם הזה יש סוג קסם אחד שהוא מאוד חזק, כמעט ברמת כוח אלוהית. כדי שהקוסמים שמשתמשים בו ישלטו בעצמם, קמה מועצה ששופטת אותם על הפרת חוקים מסוימים, והם משתמשים בקסם שאינו יכול להיכשל כדי למצוא את חברי המועצה שיעבדו בצורה המושלמת אלו עם אלו ויעבירו משפט צודק בכל פעם (אח, קסם; איזה נוח...) מהבסיס של המועצה הזו התבססה תפיסה שלטונית שמבוססת על מועצות וחלוקת הכוח בין חבריהן. בנוסף לאזור שנשלט ישירות על-ידי המועצה הזו, ישנם שתי ערי מדינה ששווה להזכיר. האחת היא עיר שנשלטת על-ידי מועצה של 76 נסיכים; כל נסיך הוא ראש אחד מבתי האצולה (למעשה, משפחת סוחרים) שהקימה את עיר המסחר הזו, המבוססת קצת על גנואה או ונציה אם הן היו נמצאות על נהר גדול ולא על שפת הים. השלטון בעיר מתחלק ל-38 תפקידים, כאשר בכל תפקיד ישנו נסיך בכיר ונסיך זוטר. תפקיד הנסיכים לממן את התחום הזה, כך שלמשל נסיך אחד מממן את איסוף המיסים בעוד אחר מממן את תחזוק החומות או תשלום משכורות לצי. בכל שבע שנים הנסיך הזוטר מחליף את הנסיך הבכיר, והנסיך הבכיר הופך להיות נסיך זוטר בתפקיד אחר, כך שיש רוטציה כל הזמן ביניהם. המועצה כולה מתפקדת בתור גוף מחוקק, והחברות בו עוברת בירושה בין ראש בית אצולה לבנו. עיר מדינה נוספת נשלטת למעשה על-ידי שתי מועצות. המועצה הראשונה היא מועצה של אצילים ושרים ששלטו בה עד לתקופה מסוימת על-ידי חלוקת תפקידים ביניהם. לאחר מלחמה גדולה, העיר נכבשה והכוחות הכובשים הקימו מעין מועצה מפקחת. המועצה הזו לא שולטת ישירות בעיר, אבל יכולה להטיל וטו על החלטות של בעלי התפקידים או המועצה כולה ששולטת בעיר. זו עיר מושחתת מאוד, עם פוליטיקה מאוד מעניינת. זהו, זה היודל שלי.
)