ספור של סתם גל.
לא צונמי, לא רעידת אדמה, סתם גל אחד ויחיד בים שקט לחלוטין ללא רוח. בשנת 1962 על ה "באר שבע" עם ר/ח דובי אילן ז"ל, איזור מפרץ מקסיקו ודרום מזרח ארה"ב, עונת ההוריקנים. היתה באותה תקופה תדירות גבוהה של סערות טרופיות שהנוראה שבהן היה Carla שבה נתקלנו כשבועיים קודם לכן. אנחנו מפליגים מצ'רלסטון אחרי הוריקן שעבר בסמוך כשהיינו בנמל. אני במשמרת 04-08, ים חלק כמו שיש, אין ניד של עלה (לו היה לנו עץ). אני לוגם קפה סמוך לאחר הזריחה, לאחר קביעת ה פיקס של כוכבי הבוקר וצופה בים בעצלתיים. פתאום אני רואה משהוא חריג רוחבית לאניה לכוןן האוקינוס, מעין גבעה גבוהה וארוכה מאוד, שקשה היה לאמוד את גובהה ואורכה עקב הזריחה. לקחתי משקפת וזה היה מדהים, גיבוע ענק, חלק למישעי, כמו גל של שמן. הזעקתי את דובי במשרוקית צינור הדיבור שבמיטת רב החובל, שמתי את מלח המשמרת להגה ידני תוך סיבוב של החרטום לכוון הגל ושמתי את הטלגרף למכונה ל מהירות איטית. בחדר המכונות התחילה מהומה, אבל המהירות ירדה די מהר ודובי הגיע תוך שניות בתחתוניו לגשר כשהתחלנו לעלות על הגל. העליה היתה איטית, כאילו שזה לא נגמר, כשהלב "עולה" יחד עם האניה, ואחר כך מתחילה ירידה, והלב "יורד" כפי שקודם עלה. הכל כאילו בהילוך איטי של סרט אימה. על הגשר היתה דממה מוחלטת עד שעברנו אותו. מחכים לשני, אין, אחד ויחיד. ואז נשמעה נשיפה שורקת משלושת הפיות שהיו בגשר. מסתבר שעצרנו את נשימותינו בהסח הדעת. אחר כך הערכנו אותו ב 15 עד 16 מטר גובה, קשה היה לאמוד את המידות האחרות. דווחנו למשמר החופים האמריקאי ששלח לנו מברק תודה לאחר מכן, אנחנו היינו הראשונים שראינו אותו. רצועת החוף באותו אזור פונתה מאנשים וההרס היה גדול. מסתבר שהתופעה הזו לא כל כך נדירה באיזור הזה.
הסקרנות. בעלי הניסיון: ספרו קצת על התופעה. איך זה קורה? מה גובהם? האם פגשתם בהם? איך מתמודדים -חוץ מתהילים תמונות? ועוד