A r j u n a
New member
אתה מרבה מדי להתקומם
ותמהני מדוע. אין זו תחרות למי מאתנו יש יותר ידע. השאלה היא למי מאתנו יש הוויה גבוהה יותר. מנוגדנותך לדברי ודברי ג'יוויזרד עולה טעם של עלבון מסויים. "אתה טוען, אתה מתימר וכד'.." אתה מדבר על כלים לדיוינציה ואני טוען שכל שימוש בכלים כאלו הוא בעייתי הוא גורם להתמכרות, הוא לא מדוייק ולבסוף הוא סובל ממוגבלות השפה בה הוא משתמש. בנוגע לאי צ'ינג ושטויות נוספות מאין אלו. הרי שהיה זה כלי ניבוי עתידות אהוב למדי על השושלת הראשונה בסין. והתבסס על דקירת שריונות צבים קרני איילים ועצמות כתף שהושלכו לאש ולאחר בדיקת כיוון הסדקים שנוצרו. אך לא עזר להם כלל לנבא את תבוסתם לבני השושלת השניה. כנראה שהצבים והאיילים רצו שהטקסים הברבריים הללו יפסקו וחברו כוחות עם בני השושלת השניה. לאחר מכן עברו הסינים להשתמש בניבוי אסטרולוגי, עם אפיזודות נוסטלגיות אופנתיות חולפות בכיוון הצבים
הוא חזר לאופנה לאחר תבוסת סין ע"י יפן דווקא רק לפני מאתיים שנים. לאחר שאיזשהו חוכמולוג טען באזני העיתונות הסינית שהוא ניבא את ההפסד באיצ'ינג וחבל שלא הקשיבו לו. הוא הפך לפופולרי ביפן הקיסרית בדיוק מאותה הסיבה ושוב הוא לא עזר ליפן לנצח במלחמת העולם השניה את בעלות הברית, למרות שהוא ניבא נצחון לאחר ניצחון. אז תעשה לעצמך טובה ותתחיל ללמוד קצת היסטוריהב מקום להיות שקוע בדמיון. הניסוין הבלתי פוסק של האדם לנסות ולנבא את העתיד בכלים שונים ומשונים הנו פתטי לכל היותר. שוב, אם לא הבנת דברי מקודם: בכל אדם קיימת יכולת טבעית לדעת את העתיד. לא כל שכן להבין את ההוה. אבל אצל רוב האנשים היכולת הזו חסומה, אם מתוך בחירתם שלהם, אם מתוך בחירתם של אחרים. לגבי היות הזמן מחזורי - אני בספק שאתה מבין על מה אתה מדבר. כעת לחלק האחרון, מודעות לגבי ההוה גורדייף מנסח זאת בצורה נחמדה אז אימצתי את ניסוחו, למרות שהוא גנב אותו כמו את יתר דבריו ממקורות שונים, שניסוחם ארוך במידה ניכרת. אבל לצורך העניין גם הבהרתו של אוספנסקי בנושא טובה: מודעות סובייקטיבית הינה רמת מודעות לה טוען האדם מבלי שתהיה ברשותו, כך גם מודעות אובייקטיבית. ומכיוון שהוא מיחסה לעצמו הרי שאינו טורח כלל לעבוד ולהתאמץ כדי להשיגה. אותם רבדים שאתה מדבר עליהם, הינם מן הסתם קשורים לפורושה - הנשמה ובאמצעותה לאלנמט הסטאטי - פרהשיווה אך הם נמצאים כה רחוק ממך בסולם הבריאה עד שניתן לתקשר עמם רק במצב מדיטטיבי עמוק במיוחד כמו גם התקשורת עמם צורכת אנרגיה שאקטי גבוהה שאדם איננו רגיל להתקיים בה לאורך זמן במצבו הנורמלי ומתבטאת בשורה התחתונה בהרס הרקמות של הגוף הפיזי. שוב, לגבי האמצעים שאתה חושב שאתה משתמש בהם לצורך תקשור שכזה - הרי שלרוב מדובר בדמיון. ובמקרים שבהם לא מדובר בדמיון - מדובר במשהו חמור ומסוכן הרבה יותר ובעסקה ממש לא כדאית. קיימת שיטה טובה להגיע לרמות אלו מתוך עבודה עצמית. אבל לא נראה לי שאתה בכלל בכיוון נראה לי שאתה מעדיף לצעוק שאתה יודע ושאתה יודע אז אם נוח לך עם הגורמים אתם אתה טוען או מדמיין שאתה עובד - תהנה.
ותמהני מדוע. אין זו תחרות למי מאתנו יש יותר ידע. השאלה היא למי מאתנו יש הוויה גבוהה יותר. מנוגדנותך לדברי ודברי ג'יוויזרד עולה טעם של עלבון מסויים. "אתה טוען, אתה מתימר וכד'.." אתה מדבר על כלים לדיוינציה ואני טוען שכל שימוש בכלים כאלו הוא בעייתי הוא גורם להתמכרות, הוא לא מדוייק ולבסוף הוא סובל ממוגבלות השפה בה הוא משתמש. בנוגע לאי צ'ינג ושטויות נוספות מאין אלו. הרי שהיה זה כלי ניבוי עתידות אהוב למדי על השושלת הראשונה בסין. והתבסס על דקירת שריונות צבים קרני איילים ועצמות כתף שהושלכו לאש ולאחר בדיקת כיוון הסדקים שנוצרו. אך לא עזר להם כלל לנבא את תבוסתם לבני השושלת השניה. כנראה שהצבים והאיילים רצו שהטקסים הברבריים הללו יפסקו וחברו כוחות עם בני השושלת השניה. לאחר מכן עברו הסינים להשתמש בניבוי אסטרולוגי, עם אפיזודות נוסטלגיות אופנתיות חולפות בכיוון הצבים