צום לפני שאיבה

[חנה של ליאור]

אוי ../images/Emo14.gif

"מזל טוב את בהריון"

קיבלתי טלפון מאסותא עם תוצאת בדיקת הדם מאתמול - בטא 41. אמרתי לאשה בטלפון כי זה לא יכול להיות כי אתמול היתה השאיבה, אני זו שלא מצאו ביציות, הבכתי אותה היא התנצלה "אנחנו לא רגילים לדברים כאלו אצלנו כזו בטא זה הריון" ולא ידעה איך לעודד, "לפחות זה אומר שהאוביטרל הוזרק כראוי" היא אומרת. ממש לפחות, עכשיו בטוח שמשהו אצלי ממש לא בסדר, הרופא המום לא יודע מה לומר לי, אמר שעם כל הנסיון שלו הוא מפספס פה משהו, ואין לו מושג מה כי הכל אבל הכל בטיפול הזה היה מושלם, אין לי תשובות ואני משתגעת, למה אני חייבת לנתח כל דבר. אני עייפה, אבל צריך להתאושש, יש לי עוד להכין מלא דברים למחר, ואת העוגה עם התותים שרומי ביקשה, אבל יהייה לי קשה להכין את הפרצוף החזק הזה, שהכל קטן עלי, אז קרה אז מה יש דברים יותר נוראים, אני יודעת שיש למה זה לא עוזר לי עכשיו. תודה לכן על התגובות החמות.

אוי

לא יודעת איך ומאיפה אבל את בטח תמצאי את הכוחות שאת צריכה כדי לחגוג לרומי יומולדת מהנה. ואחר כך? אחר כך ממשיכים הלאה, כי זה חייב להצליח!

 

[עד השמיים ובחזרה]

../images/Emo24.gif

"מזל טוב את בהריון"

קיבלתי טלפון מאסותא עם תוצאת בדיקת הדם מאתמול - בטא 41. אמרתי לאשה בטלפון כי זה לא יכול להיות כי אתמול היתה השאיבה, אני זו שלא מצאו ביציות, הבכתי אותה היא התנצלה "אנחנו לא רגילים לדברים כאלו אצלנו כזו בטא זה הריון" ולא ידעה איך לעודד, "לפחות זה אומר שהאוביטרל הוזרק כראוי" היא אומרת. ממש לפחות, עכשיו בטוח שמשהו אצלי ממש לא בסדר, הרופא המום לא יודע מה לומר לי, אמר שעם כל הנסיון שלו הוא מפספס פה משהו, ואין לו מושג מה כי הכל אבל הכל בטיפול הזה היה מושלם, אין לי תשובות ואני משתגעת, למה אני חייבת לנתח כל דבר. אני עייפה, אבל צריך להתאושש, יש לי עוד להכין מלא דברים למחר, ואת העוגה עם התותים שרומי ביקשה, אבל יהייה לי קשה להכין את הפרצוף החזק הזה, שהכל קטן עלי, אז קרה אז מה יש דברים יותר נוראים, אני יודעת שיש למה זה לא עוזר לי עכשיו. תודה לכן על התגובות החמות.

כל כך כואב לי לקרוא על מה שעברת, זה אחד הפחדים שיש לי משאיבות. לפעמים אני מתגעגעת לתקופה הנאיבית של תחילת הטיפולים שהדבר היחיד שחששתי מפניו הוא אם אקלט או לא, מי חשב אז על זקיקים שלא מתפתחים, על שאיבה ללא תוצאות או על ביציות שלא מצליחים להפרות. מקווה בשבילך שתמצאי את הכוחות למחר, למסיבת יום ההולדת, ואני מתארת לעצמי שאת די נטולת כוחות כרגע. ליבי איתך יקירתי, ומזל טוב לרומי ליום הולדתה.

 

[chompi1]

מצטער ../images/Emo4.gif../images/Emo14.gif../images/Emo24.gif

"מזל טוב את בהריון"

קיבלתי טלפון מאסותא עם תוצאת בדיקת הדם מאתמול - בטא 41. אמרתי לאשה בטלפון כי זה לא יכול להיות כי אתמול היתה השאיבה, אני זו שלא מצאו ביציות, הבכתי אותה היא התנצלה "אנחנו לא רגילים לדברים כאלו אצלנו כזו בטא זה הריון" ולא ידעה איך לעודד, "לפחות זה אומר שהאוביטרל הוזרק כראוי" היא אומרת. ממש לפחות, עכשיו בטוח שמשהו אצלי ממש לא בסדר, הרופא המום לא יודע מה לומר לי, אמר שעם כל הנסיון שלו הוא מפספס פה משהו, ואין לו מושג מה כי הכל אבל הכל בטיפול הזה היה מושלם, אין לי תשובות ואני משתגעת, למה אני חייבת לנתח כל דבר. אני עייפה, אבל צריך להתאושש, יש לי עוד להכין מלא דברים למחר, ואת העוגה עם התותים שרומי ביקשה, אבל יהייה לי קשה להכין את הפרצוף החזק הזה, שהכל קטן עלי, אז קרה אז מה יש דברים יותר נוראים, אני יודעת שיש למה זה לא עוזר לי עכשיו. תודה לכן על התגובות החמות.

מצטער

 

[chompi XL]

התבלבלות קלה בניק ../images/Emo11.gif

מצטער

התבלבלות קלה בניק

 

[MIF2004]

אוי.........../images/Emo7.gif

"מזל טוב את בהריון"

קיבלתי טלפון מאסותא עם תוצאת בדיקת הדם מאתמול - בטא 41. אמרתי לאשה בטלפון כי זה לא יכול להיות כי אתמול היתה השאיבה, אני זו שלא מצאו ביציות, הבכתי אותה היא התנצלה "אנחנו לא רגילים לדברים כאלו אצלנו כזו בטא זה הריון" ולא ידעה איך לעודד, "לפחות זה אומר שהאוביטרל הוזרק כראוי" היא אומרת. ממש לפחות, עכשיו בטוח שמשהו אצלי ממש לא בסדר, הרופא המום לא יודע מה לומר לי, אמר שעם כל הנסיון שלו הוא מפספס פה משהו, ואין לו מושג מה כי הכל אבל הכל בטיפול הזה היה מושלם, אין לי תשובות ואני משתגעת, למה אני חייבת לנתח כל דבר. אני עייפה, אבל צריך להתאושש, יש לי עוד להכין מלא דברים למחר, ואת העוגה עם התותים שרומי ביקשה, אבל יהייה לי קשה להכין את הפרצוף החזק הזה, שהכל קטן עלי, אז קרה אז מה יש דברים יותר נוראים, אני יודעת שיש למה זה לא עוזר לי עכשיו. תודה לכן על התגובות החמות.

אוי.........

מונוגונית.... כל כך עצובה איתך.... פשוט לא פייר... אני מקווה שלפחות פיסית את מרגישה היום טוב. מקווה שאיכשהו יום ההולדת יעבור בשלום, ושלרומי תהיה בו הרבה שמחה, אולי יהיה בזה משהו מנחם גם עבורך. תשבי עם הרופא על תוצאות הטיפול, על כל הערכים שהיו, ותלמדו את התוצאות. עד אז אנחנו פה איתך...

 

[עמית@]

אוי ואבוי, איזה סיוט ../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif

אני מגיעה לשיאים חדשים

ארוך
אתמול היתה השאיבה השישית שלי. אתמול רומי היתה בת 4 ואני הייתי בשאיבה. אתמול חגגתי גם יום הולדת 3 לטיפולים. אתמול הגעתי לשאיבה של הטיפול הכי מבטיח שלי, התגובה להורמונים הפתיעה אותנו ואת הרופא, באולטאסאונד האחרון נצפו יותר מעשרים זקיקים בגודל שאיבה, והיו עוד הרבה פוטנציאלים, הרירית היתה 14 מ"מ, הכל נראה מושלם, שאיבה היום ההולדת של רומי זה בטוח סימן טוב - אז לא. כשהעוררתי עמדו מסביבי בן זוג אבוד, רופא המום ואחות עם מבט מרחם, שאלתי מה קרה (בדרך כלל אני שואלת כמה?), לפי הפרצופים חשבתי ששאבו לי בטעות את הרחם. מישהו מהם אמר שלא נמצאה אף ביצית בתוך עשרות הזקקים שנצפו, לא הבנתי מה אומרים לי. משהו שאל האם הזרקתי אוביטרל , אולי רק שאבתי את המים והזרקתי, אמרתי שאמנם זה היה מוקדם בבוקר אבל אני זוכרת בוודאות שהזרקתי נכון, אבל כמובן שחוסר הביטחון שלי הרים את ראשו, רציתי רק ללכת הביתה לבדוק את האמפולות שלמזלי ואין לי מושג למה לא זרקתי אותן. ביקשתי ללכת הביתה, עשו לי בדיקת דם לבטא כדי לראות אם יש זכר לאוביטרל שיחררו אותי מהעירוי, כאבה לי הבטן כאב לי הראש היתה לי בחילה איומה ולא אמרתי כלום - רק ללכת הביתה לרומי (ולאמפולות אוביטרל הריקות , אמרתי שאם אני מוצאת אמפולה עם חומר אני קופצת מהחלון). ואכן הן היו ריקות החומר הוזרק עד תום, אבל אני נשארתי כואבת ומבולבלת, היום יגיעו תוצאות הבדיקה, (איך חסכו לי שבועיים עד לבטא). מחר אנחנו עושים לרומי מסיבת יום הולדת, רוב האורחים יודעים שהייתי בשאיבה, איך אני אומרת להם מה קרה וממשיכה בלי להתפרק ולהפחיד את האורחים שלא יודעים על הטיפולים (הורים של ילדים מהגן וכאלו) ולהרוס לרומי את המסיבה. אני עדיין מאוד מבולבלת כותבת בלי לערוך מוציאה הכל אצלכן, כדי לא יצא מחר, כדי להיות בשליטה. אין לי ספק שאני ממשכירה הלאה אני רק לא יודעת לאן הלאה.

אוי ואבוי, איזה סיוט

צר לי כל כך, כמה מאכזב!!!! יומהולדת שמח לרומי, מקווה שתצליחי לשמוח.

 

[פּוֹנְג]

מונו יקירתי, אני בוכה בשבילך../images/Emo24.gif

אני מגיעה לשיאים חדשים

ארוך
אתמול היתה השאיבה השישית שלי. אתמול רומי היתה בת 4 ואני הייתי בשאיבה. אתמול חגגתי גם יום הולדת 3 לטיפולים. אתמול הגעתי לשאיבה של הטיפול הכי מבטיח שלי, התגובה להורמונים הפתיעה אותנו ואת הרופא, באולטאסאונד האחרון נצפו יותר מעשרים זקיקים בגודל שאיבה, והיו עוד הרבה פוטנציאלים, הרירית היתה 14 מ"מ, הכל נראה מושלם, שאיבה היום ההולדת של רומי זה בטוח סימן טוב - אז לא. כשהעוררתי עמדו מסביבי בן זוג אבוד, רופא המום ואחות עם מבט מרחם, שאלתי מה קרה (בדרך כלל אני שואלת כמה?), לפי הפרצופים חשבתי ששאבו לי בטעות את הרחם. מישהו מהם אמר שלא נמצאה אף ביצית בתוך עשרות הזקקים שנצפו, לא הבנתי מה אומרים לי. משהו שאל האם הזרקתי אוביטרל , אולי רק שאבתי את המים והזרקתי, אמרתי שאמנם זה היה מוקדם בבוקר אבל אני זוכרת בוודאות שהזרקתי נכון, אבל כמובן שחוסר הביטחון שלי הרים את ראשו, רציתי רק ללכת הביתה לבדוק את האמפולות שלמזלי ואין לי מושג למה לא זרקתי אותן. ביקשתי ללכת הביתה, עשו לי בדיקת דם לבטא כדי לראות אם יש זכר לאוביטרל שיחררו אותי מהעירוי, כאבה לי הבטן כאב לי הראש היתה לי בחילה איומה ולא אמרתי כלום - רק ללכת הביתה לרומי (ולאמפולות אוביטרל הריקות , אמרתי שאם אני מוצאת אמפולה עם חומר אני קופצת מהחלון). ואכן הן היו ריקות החומר הוזרק עד תום, אבל אני נשארתי כואבת ומבולבלת, היום יגיעו תוצאות הבדיקה, (איך חסכו לי שבועיים עד לבטא). מחר אנחנו עושים לרומי מסיבת יום הולדת, רוב האורחים יודעים שהייתי בשאיבה, איך אני אומרת להם מה קרה וממשיכה בלי להתפרק ולהפחיד את האורחים שלא יודעים על הטיפולים (הורים של ילדים מהגן וכאלו) ולהרוס לרומי את המסיבה. אני עדיין מאוד מבולבלת כותבת בלי לערוך מוציאה הכל אצלכן, כדי לא יצא מחר, כדי להיות בשליטה. אין לי ספק שאני ממשכירה הלאה אני רק לא יודעת לאן הלאה.

מונו יקירתי, אני בוכה בשבילך

 

[ורדיצה]

../images/Emo24.gif תתעודדי

אני מגיעה לשיאים חדשים

ארוך
אתמול היתה השאיבה השישית שלי. אתמול רומי היתה בת 4 ואני הייתי בשאיבה. אתמול חגגתי גם יום הולדת 3 לטיפולים. אתמול הגעתי לשאיבה של הטיפול הכי מבטיח שלי, התגובה להורמונים הפתיעה אותנו ואת הרופא, באולטאסאונד האחרון נצפו יותר מעשרים זקיקים בגודל שאיבה, והיו עוד הרבה פוטנציאלים, הרירית היתה 14 מ"מ, הכל נראה מושלם, שאיבה היום ההולדת של רומי זה בטוח סימן טוב - אז לא. כשהעוררתי עמדו מסביבי בן זוג אבוד, רופא המום ואחות עם מבט מרחם, שאלתי מה קרה (בדרך כלל אני שואלת כמה?), לפי הפרצופים חשבתי ששאבו לי בטעות את הרחם. מישהו מהם אמר שלא נמצאה אף ביצית בתוך עשרות הזקקים שנצפו, לא הבנתי מה אומרים לי. משהו שאל האם הזרקתי אוביטרל , אולי רק שאבתי את המים והזרקתי, אמרתי שאמנם זה היה מוקדם בבוקר אבל אני זוכרת בוודאות שהזרקתי נכון, אבל כמובן שחוסר הביטחון שלי הרים את ראשו, רציתי רק ללכת הביתה לבדוק את האמפולות שלמזלי ואין לי מושג למה לא זרקתי אותן. ביקשתי ללכת הביתה, עשו לי בדיקת דם לבטא כדי לראות אם יש זכר לאוביטרל שיחררו אותי מהעירוי, כאבה לי הבטן כאב לי הראש היתה לי בחילה איומה ולא אמרתי כלום - רק ללכת הביתה לרומי (ולאמפולות אוביטרל הריקות , אמרתי שאם אני מוצאת אמפולה עם חומר אני קופצת מהחלון). ואכן הן היו ריקות החומר הוזרק עד תום, אבל אני נשארתי כואבת ומבולבלת, היום יגיעו תוצאות הבדיקה, (איך חסכו לי שבועיים עד לבטא). מחר אנחנו עושים לרומי מסיבת יום הולדת, רוב האורחים יודעים שהייתי בשאיבה, איך אני אומרת להם מה קרה וממשיכה בלי להתפרק ולהפחיד את האורחים שלא יודעים על הטיפולים (הורים של ילדים מהגן וכאלו) ולהרוס לרומי את המסיבה. אני עדיין מאוד מבולבלת כותבת בלי לערוך מוציאה הכל אצלכן, כדי לא יצא מחר, כדי להיות בשליטה. אין לי ספק שאני ממשכירה הלאה אני רק לא יודעת לאן הלאה.

תתעודדי
אני כל כך עצובה בשבילך. כנראה שהפרוטוקול שקיבלת ממש לא מתאים לך. עם כל הכאב ועוגמת הנפש אל תשכחי שיש לך ילדה מקסימה שמחכה לך בבית ובן זוג, וזה מה שהכי חשוב בחיים. את הרי תחזרי על הטיפול עוד חודש חודשיים וכל החיים שלך יכולים להשתנות מחדש. לצערנו אנשים עוברים אסונות בחיים אבל מה שעברת הוא לא אסון. זו חוויה מאוד מאוד לא נעימה ומייאשת, אבל את חזקה ותתאוששי. אם הצלחת להיכנס להריון אין שום סיבה שלא תצליחי שוב. חיבוק

 

[מונוגונית]

תודה רבה לכולכם ../images/Emo24.gif

אני מגיעה לשיאים חדשים

ארוך
אתמול היתה השאיבה השישית שלי. אתמול רומי היתה בת 4 ואני הייתי בשאיבה. אתמול חגגתי גם יום הולדת 3 לטיפולים. אתמול הגעתי לשאיבה של הטיפול הכי מבטיח שלי, התגובה להורמונים הפתיעה אותנו ואת הרופא, באולטאסאונד האחרון נצפו יותר מעשרים זקיקים בגודל שאיבה, והיו עוד הרבה פוטנציאלים, הרירית היתה 14 מ"מ, הכל נראה מושלם, שאיבה היום ההולדת של רומי זה בטוח סימן טוב - אז לא. כשהעוררתי עמדו מסביבי בן זוג אבוד, רופא המום ואחות עם מבט מרחם, שאלתי מה קרה (בדרך כלל אני שואלת כמה?), לפי הפרצופים חשבתי ששאבו לי בטעות את הרחם. מישהו מהם אמר שלא נמצאה אף ביצית בתוך עשרות הזקקים שנצפו, לא הבנתי מה אומרים לי. משהו שאל האם הזרקתי אוביטרל , אולי רק שאבתי את המים והזרקתי, אמרתי שאמנם זה היה מוקדם בבוקר אבל אני זוכרת בוודאות שהזרקתי נכון, אבל כמובן שחוסר הביטחון שלי הרים את ראשו, רציתי רק ללכת הביתה לבדוק את האמפולות שלמזלי ואין לי מושג למה לא זרקתי אותן. ביקשתי ללכת הביתה, עשו לי בדיקת דם לבטא כדי לראות אם יש זכר לאוביטרל שיחררו אותי מהעירוי, כאבה לי הבטן כאב לי הראש היתה לי בחילה איומה ולא אמרתי כלום - רק ללכת הביתה לרומי (ולאמפולות אוביטרל הריקות , אמרתי שאם אני מוצאת אמפולה עם חומר אני קופצת מהחלון). ואכן הן היו ריקות החומר הוזרק עד תום, אבל אני נשארתי כואבת ומבולבלת, היום יגיעו תוצאות הבדיקה, (איך חסכו לי שבועיים עד לבטא). מחר אנחנו עושים לרומי מסיבת יום הולדת, רוב האורחים יודעים שהייתי בשאיבה, איך אני אומרת להם מה קרה וממשיכה בלי להתפרק ולהפחיד את האורחים שלא יודעים על הטיפולים (הורים של ילדים מהגן וכאלו) ולהרוס לרומי את המסיבה. אני עדיין מאוד מבולבלת כותבת בלי לערוך מוציאה הכל אצלכן, כדי לא יצא מחר, כדי להיות בשליטה. אין לי ספק שאני ממשכירה הלאה אני רק לא יודעת לאן הלאה.

תודה רבה לכולכם

אני אחרי, היה יום הולדת מקסים וכל מה שהכנתי לאכול היה טעים לכולם, כנראה שאני עצובה מצליח לי הבישולים הפתעתי אפילו את עצמי. הילדים נהנו היתה להם מפעילה מדהימה שעשתה פעילות וגם הצגה של מיץ פטל ובכלל היה מזג אויר מדהים כמעט קייץ. רומי קצת התביישה אבל די נהנתה, בעיקר מהמתנות. מידי פעם התגנבו המחשבות על הטיפול אבל הצלחתי להרחיק אותן ממני, מזל לא היו הריוניות (עד כמה שאני יודעת) בטוח הייתי מתפרקת. כשנגמר הייתי מותשת, חברים רצו שנבוא אליהם, שנצא למסעדה, לא הייתי מסוגלת, התחייבתי להיות חזקה רק ביום הולדת עכשיו תלכו הביתה שלכם ותניחו לי לדכאונותי. חזרנו הביתה נרדמתי לאיזה ארבע שעות, ממש כמו הרדמה לא שמעתי כלום ממה שהלך בבית ולפי איך שמצאתי את הבית כשהתעוררתי כנראה שהלך הרבה. עכשיו אני בסדר, אני צריכה להמשיך ואני אמשיך ואמשיך עד לרומי יהיה אח/ות, בין החברים שלנו היא היחידה שאין לה וזה היה מאוד בולט ביום ההולדת הזה. מאוד חיזק אותי להיכנס לפה ולראות את כל התגובות - תודה אין כמוכם.

 

[תותבננה 1]

אוביטרל

תודה רבה לכולכם

אני אחרי, היה יום הולדת מקסים וכל מה שהכנתי לאכול היה טעים לכולם, כנראה שאני עצובה מצליח לי הבישולים הפתעתי אפילו את עצמי. הילדים נהנו היתה להם מפעילה מדהימה שעשתה פעילות וגם הצגה של מיץ פטל ובכלל היה מזג אויר מדהים כמעט קייץ. רומי קצת התביישה אבל די נהנתה, בעיקר מהמתנות. מידי פעם התגנבו המחשבות על הטיפול אבל הצלחתי להרחיק אותן ממני, מזל לא היו הריוניות (עד כמה שאני יודעת) בטוח הייתי מתפרקת. כשנגמר הייתי מותשת, חברים רצו שנבוא אליהם, שנצא למסעדה, לא הייתי מסוגלת, התחייבתי להיות חזקה רק ביום הולדת עכשיו תלכו הביתה שלכם ותניחו לי לדכאונותי. חזרנו הביתה נרדמתי לאיזה ארבע שעות, ממש כמו הרדמה לא שמעתי כלום ממה שהלך בבית ולפי איך שמצאתי את הבית כשהתעוררתי כנראה שהלך הרבה. עכשיו אני בסדר, אני צריכה להמשיך ואני אמשיך ואמשיך עד לרומי יהיה אח/ות, בין החברים שלנו היא היחידה שאין לה וזה היה מאוד בולט ביום ההולדת הזה. מאוד חיזק אותי להיכנס לפה ולראות את כל התגובות - תודה אין כמוכם.

אוביטרל
היי חמודה, מקווה שהסיבוב הבא הוא האחרון רק רציתי שלספר לך שגם לי היה סיבוב שבו היו שלושה זקיקים והזרקתי אוביטרל ובשאיבה שהיתה בלי הרדמה שמעתי את הבחורה מהמעבדה אומרת שלוש פעמים "אין כאן ביצית" בקיצור הדמעות זלגו... הרופא הנוכחי שלי טוען שאוביטרל לא מתאים לכולם ולעתים מתפספסים סיבובים בגללו ושעדיף במקרים כאלה להשתמש לפרגניל- הסיבה שהוא נתן היא שבמקרים מסויימים האוביטרל פשוט לא עושה את העבודה שלו. אז זהו מזל טוב לרומי החמודה ובהצלחה וכוח להמשך. מירי

 

[אמאלה2]

../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif

אני מגיעה לשיאים חדשים

ארוך
אתמול היתה השאיבה השישית שלי. אתמול רומי היתה בת 4 ואני הייתי בשאיבה. אתמול חגגתי גם יום הולדת 3 לטיפולים. אתמול הגעתי לשאיבה של הטיפול הכי מבטיח שלי, התגובה להורמונים הפתיעה אותנו ואת הרופא, באולטאסאונד האחרון נצפו יותר מעשרים זקיקים בגודל שאיבה, והיו עוד הרבה פוטנציאלים, הרירית היתה 14 מ"מ, הכל נראה מושלם, שאיבה היום ההולדת של רומי זה בטוח סימן טוב - אז לא. כשהעוררתי עמדו מסביבי בן זוג אבוד, רופא המום ואחות עם מבט מרחם, שאלתי מה קרה (בדרך כלל אני שואלת כמה?), לפי הפרצופים חשבתי ששאבו לי בטעות את הרחם. מישהו מהם אמר שלא נמצאה אף ביצית בתוך עשרות הזקקים שנצפו, לא הבנתי מה אומרים לי. משהו שאל האם הזרקתי אוביטרל , אולי רק שאבתי את המים והזרקתי, אמרתי שאמנם זה היה מוקדם בבוקר אבל אני זוכרת בוודאות שהזרקתי נכון, אבל כמובן שחוסר הביטחון שלי הרים את ראשו, רציתי רק ללכת הביתה לבדוק את האמפולות שלמזלי ואין לי מושג למה לא זרקתי אותן. ביקשתי ללכת הביתה, עשו לי בדיקת דם לבטא כדי לראות אם יש זכר לאוביטרל שיחררו אותי מהעירוי, כאבה לי הבטן כאב לי הראש היתה לי בחילה איומה ולא אמרתי כלום - רק ללכת הביתה לרומי (ולאמפולות אוביטרל הריקות , אמרתי שאם אני מוצאת אמפולה עם חומר אני קופצת מהחלון). ואכן הן היו ריקות החומר הוזרק עד תום, אבל אני נשארתי כואבת ומבולבלת, היום יגיעו תוצאות הבדיקה, (איך חסכו לי שבועיים עד לבטא). מחר אנחנו עושים לרומי מסיבת יום הולדת, רוב האורחים יודעים שהייתי בשאיבה, איך אני אומרת להם מה קרה וממשיכה בלי להתפרק ולהפחיד את האורחים שלא יודעים על הטיפולים (הורים של ילדים מהגן וכאלו) ולהרוס לרומי את המסיבה. אני עדיין מאוד מבולבלת כותבת בלי לערוך מוציאה הכל אצלכן, כדי לא יצא מחר, כדי להיות בשליטה. אין לי ספק שאני ממשכירה הלאה אני רק לא יודעת לאן הלאה.

אין מילים חכמות לנחם. כ"כ מבינה לליבך וכואבת איתך. שמחה לראות שיום-ההולדת של רומי היה מוצלח. הרגעים הקטנים-גדולים הללו הם אלו שנותנים לנו את הכוח להמשיך ולהמשיך ולהמשיך... הימים יעברו, הכוחות מחדש יאספו ואת תמשיכי הלאה כי את פשוט חייבת! כולנו יודעות שבסוף הדרך מחכה לנו הדבר האמיתי!

 

[עוד נועה]

../images/Emo24.gifאוי מונו - כמה עצוב../images/Emo14.gif

צום לפני שאיבה
עד היום השאיבות שלי יצאו בבוקר אז הצום היה בלילה כך שלא היתה בעיה בכלל, מחר יש לי שאיבה אחר הצהריים. אני צריכה להיות בצום מאחרי ארוחת בוקר, האם זה כולל שתיה?

אוי מונו - כמה עצוב

כמה נורא לעבור את כל הסבל הזה ושיגמר ככה. כל כך קשה ועצוב. מקווה שתשרדי את המסיבה של רומי מחר. שהנסיכה המקסימה שלך תצליח להעלות לך חיוך או שנים גם אם זה זמני. שתוכלי לקחת לך זמן אחר רך להתאושש מהסיוט. שולחת המון חיבוקים.

 

[ענבל 2]

;-, קשה נורא

אוי מונו - כמה עצוב

כמה נורא לעבור את כל הסבל הזה ושיגמר ככה. כל כך קשה ועצוב. מקווה שתשרדי את המסיבה של רומי מחר. שהנסיכה המקסימה שלך תצליח להעלות לך חיוך או שנים גם אם זה זמני. שתוכלי לקחת לך זמן אחר רך להתאושש מהסיוט. שולחת המון חיבוקים.

;-, קשה נורא
עצוב לי איתך...הסיוט בהתגלמותו. אין לי הרבה מה להגיד לך...תחזיקי מעמד, בשביל רומי, מגיע לה יום ההולדת הכי בעולם.

 

[eti22]

אויש מונו../images/Emo10.gif

;-, קשה נורא
עצוב לי איתך...הסיוט בהתגלמותו. אין לי הרבה מה להגיד לך...תחזיקי מעמד, בשביל רומי, מגיע לה יום ההולדת הכי בעולם.

אויש מונו

כמה נורא איזה סיוט אני כל כך מצטערת שתהיה לכם יומולדת יפיפיה ושתמצאי את הכוחות לעלות בחזרה למעלה ומהר... נשיקות אתי

 

[liati7]

אויש שולחת לך ../images/Emo24.gif

אויש מונו

כמה נורא איזה סיוט אני כל כך מצטערת שתהיה לכם יומולדת יפיפיה ושתמצאי את הכוחות לעלות בחזרה למעלה ומהר... נשיקות אתי

אויש שולחת לך

מקווה שימצאו את הבעיה והיא תיפתר במהרה. שיהיה יומולדת שמח.

 

[עדיין מנסים]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif

צום לפני שאיבה
עד היום השאיבות שלי יצאו בבוקר אז הצום היה בלילה כך שלא היתה בעיה בכלל, מחר יש לי שאיבה אחר הצהריים. אני צריכה להיות בצום מאחרי ארוחת בוקר, האם זה כולל שתיה?