אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
צה"ל והבונדסווהר
- פותח הנושא 18zoot
- פורסם בתאריך
שיתוף פעולה רציני ומתמשך
מדינת ישראל החדשה וגרמניה (לשעבר המערבית) החדשה שקמו אחרי מלחמת העולם השניה שיתפו ומשתפות ביניהן פעולה בנושאים רבים שהם בעלי חשיבות גדולה לשני הצדדים. לנו זה היה ועדיין חשבו כמדינה שנאבקת על בטחונה ומעמדה בעולם. לגרמנים זה היה ועדיין חשוב במסגרת המחויבות העמוקה (עד כמה שאפשר לשפוט) שנטלו על עצמם לכפר כפי יכולתם על הפשעים של גרמניה נגד האנושות בכלל ונגד העם היהודי בפרט בתקופה הנאצית. במסגרת היחסים האלו, שמכונים אצלנו "יחסים מיוחדים", גרמניה העבירה לישראל, לפעמים במחיר נמוך ואף במתנה, נשק רב ויקר, לפעמים נשק בעל חשיבות גדולה מאד משום שלא ניתן היה לרכוש אותו ממקור אחר, בין אם מסיבות פוליטיות, או כלכליות, או אחרות. בין השאר ישראל קיבלה מגרמניה טנקים, טילים, צוללות, ועוד. כמו כן קיים ככל הנראה שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות. גרמניה גם רכשה לפחות במקרה אחד שאני זוכר נשק ישראלי, ומן הסתם היו עוד מכירות של נשק ישראלי לגרמניה. אחת התוצאות של מכירת נשק גרמני לישראל היא יציאת משלחות של אנשי צה"ל, לוחמים מהנדסים וטכנאים, ללמוד את מערכות הנשק בגרמניה לפני הגעתן/הבאתן לישראל. למשלחות האלו יש מן הסתם קשר ישיר עם מקביליהן בצבא הגרמני בהיותן שם. לאחרונה, במסגרת שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, דווח על ביקורים הדדיים של טייסי מסוקי סער ישראלים וגרמנים, ביקורים שכללו טיסות אימון שבהן כל צד התאמן בארץ המארחת בטיסות בעלות מאפיינים שקשה להתאמן עליהם בבית (הטייסים שלנו תירגלו טיסות ונחיתות בהרים מושלגים, והגרמנים נהנו מאימונים אותנטיים לגמרי בתנאי אבק, מדבר, וחום... מה שכידוע מעניין מאד לטייסי מסוקים באשר הם) וכן כל צד למד על שיטות העבודה בתא הטייס של הצד השני. נדמה לי שסופר פעם על פגישה בגרמניה בין טייסי קרב ישראלים ואחד או יותר מגדולי אלופי ההפלות של הלופטוואפה, ששוחח איתם או העביר להם הרצאה. בשנות החמישים והשישים שירתו בצבא מערב גרמניה לא מעטים מבין אותם בעלי צלב אבירים שלא הוכתמו בעבר נאצי בעת שירותם במלחמה, והיו מהם שהגיעו לדרגות הגבוהות ביותר. שמות כמו שטיינהוף, הרטמן, ראל (אלופי טיס) וכן כמובן אנשי צבא היבשה והצי של גרמניה.
מדינת ישראל החדשה וגרמניה (לשעבר המערבית) החדשה שקמו אחרי מלחמת העולם השניה שיתפו ומשתפות ביניהן פעולה בנושאים רבים שהם בעלי חשיבות גדולה לשני הצדדים. לנו זה היה ועדיין חשבו כמדינה שנאבקת על בטחונה ומעמדה בעולם. לגרמנים זה היה ועדיין חשוב במסגרת המחויבות העמוקה (עד כמה שאפשר לשפוט) שנטלו על עצמם לכפר כפי יכולתם על הפשעים של גרמניה נגד האנושות בכלל ונגד העם היהודי בפרט בתקופה הנאצית. במסגרת היחסים האלו, שמכונים אצלנו "יחסים מיוחדים", גרמניה העבירה לישראל, לפעמים במחיר נמוך ואף במתנה, נשק רב ויקר, לפעמים נשק בעל חשיבות גדולה מאד משום שלא ניתן היה לרכוש אותו ממקור אחר, בין אם מסיבות פוליטיות, או כלכליות, או אחרות. בין השאר ישראל קיבלה מגרמניה טנקים, טילים, צוללות, ועוד. כמו כן קיים ככל הנראה שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות. גרמניה גם רכשה לפחות במקרה אחד שאני זוכר נשק ישראלי, ומן הסתם היו עוד מכירות של נשק ישראלי לגרמניה. אחת התוצאות של מכירת נשק גרמני לישראל היא יציאת משלחות של אנשי צה"ל, לוחמים מהנדסים וטכנאים, ללמוד את מערכות הנשק בגרמניה לפני הגעתן/הבאתן לישראל. למשלחות האלו יש מן הסתם קשר ישיר עם מקביליהן בצבא הגרמני בהיותן שם. לאחרונה, במסגרת שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, דווח על ביקורים הדדיים של טייסי מסוקי סער ישראלים וגרמנים, ביקורים שכללו טיסות אימון שבהן כל צד התאמן בארץ המארחת בטיסות בעלות מאפיינים שקשה להתאמן עליהם בבית (הטייסים שלנו תירגלו טיסות ונחיתות בהרים מושלגים, והגרמנים נהנו מאימונים אותנטיים לגמרי בתנאי אבק, מדבר, וחום... מה שכידוע מעניין מאד לטייסי מסוקים באשר הם) וכן כל צד למד על שיטות העבודה בתא הטייס של הצד השני. נדמה לי שסופר פעם על פגישה בגרמניה בין טייסי קרב ישראלים ואחד או יותר מגדולי אלופי ההפלות של הלופטוואפה, ששוחח איתם או העביר להם הרצאה. בשנות החמישים והשישים שירתו בצבא מערב גרמניה לא מעטים מבין אותם בעלי צלב אבירים שלא הוכתמו בעבר נאצי בעת שירותם במלחמה, והיו מהם שהגיעו לדרגות הגבוהות ביותר. שמות כמו שטיינהוף, הרטמן, ראל (אלופי טיס) וכן כמובן אנשי צבא היבשה והצי של גרמניה.
גם לי, אבל לא היה פתרון טוב יותר
ברור שהצבא הגרמני שירת את מטרותיו האיומות של היטלר. כל המדינה הגרמנית וכל הגרמנים (כמעט) פעלו בשירותו ולפקודתו. אבל משהוחלט במערב, ואח"כ בישראל, לקבל את גרמניה החדשה, לתת לגרמנים אפשרות "להתקבל מחדש" לאנושות, לא פטרו את גרמניה מאשמה קולקטיבית, אבל לא האשימו כל גרמני וגרמני כאינדיבידואל בפשע הנורא. מתחו קו שהפריד בין מי שהיו נאצים פעילים ו/או ביצעו פשעי מלחמה, לבין גרמנים מהשורה, כולל מליוני הגברים הגרמנים ששירתו בצבאו של היטלר אבל עסקו בפעילות צבאית פרופר בעת שירותם. למשל אדם כמו אריך הרטמן, שהיה תלמיד בית ספר במשך רוב התקופה הנאצית, סיים קורס טייס כבר במחצית השניה של המלחמה, ומאז ועד היום האחרון של המלחמה לחם כטייס בחזית המזרחית. (ואחר כך גם היה 10 שנים במחנה שבויים סוביטי) הוא דוגמא לחייל שלחם בצבאו של היטלר, אבל "לא הוכתם בעבר נאצי". אי אפשר היה להאשים אותו בפעילות כזאת אלא רק בפעילות צבאית לגיטימית כפטריוט ששירת בצבא של ארצו. זה מעולם לא נחשב לפשע. וכך, כשהרטמן חזר מהשבי לגרמניה, הוצע לו להצטרף לגרעין ההקמה מחדש של חיל האויר הגרמני והוא כמובן נענה להצעה.
ברור שהצבא הגרמני שירת את מטרותיו האיומות של היטלר. כל המדינה הגרמנית וכל הגרמנים (כמעט) פעלו בשירותו ולפקודתו. אבל משהוחלט במערב, ואח"כ בישראל, לקבל את גרמניה החדשה, לתת לגרמנים אפשרות "להתקבל מחדש" לאנושות, לא פטרו את גרמניה מאשמה קולקטיבית, אבל לא האשימו כל גרמני וגרמני כאינדיבידואל בפשע הנורא. מתחו קו שהפריד בין מי שהיו נאצים פעילים ו/או ביצעו פשעי מלחמה, לבין גרמנים מהשורה, כולל מליוני הגברים הגרמנים ששירתו בצבאו של היטלר אבל עסקו בפעילות צבאית פרופר בעת שירותם. למשל אדם כמו אריך הרטמן, שהיה תלמיד בית ספר במשך רוב התקופה הנאצית, סיים קורס טייס כבר במחצית השניה של המלחמה, ומאז ועד היום האחרון של המלחמה לחם כטייס בחזית המזרחית. (ואחר כך גם היה 10 שנים במחנה שבויים סוביטי) הוא דוגמא לחייל שלחם בצבאו של היטלר, אבל "לא הוכתם בעבר נאצי". אי אפשר היה להאשים אותו בפעילות כזאת אלא רק בפעילות צבאית לגיטימית כפטריוט ששירת בצבא של ארצו. זה מעולם לא נחשב לפשע. וכך, כשהרטמן חזר מהשבי לגרמניה, הוצע לו להצטרף לגרעין ההקמה מחדש של חיל האויר הגרמני והוא כמובן נענה להצעה.
מתוך 91 אלף
חיילים גרמנים שנפלו בשבי בסטלינגרד רק כ5000 הצליחו לחזור הביתה. כשברה"מ כבשה את גרמניה היא שלחה מאות אלפי גרמנים לבנות מחדש את הערים בברה"מ ולעבוד בפרך במחנות בסיביר והיו עדויות שאפילו בשנות ה80 היו עדיין במחנות בסיביר כלואים שאריות של שבויי הוורמאכט. אבל מצד שני, על הזוועות שעוללו הגרמנים,גם החיילים הסדירים אין מקום ומילים לתאר ככה שהעניין הוא מאוד דו כיווני
חיילים גרמנים שנפלו בשבי בסטלינגרד רק כ5000 הצליחו לחזור הביתה. כשברה"מ כבשה את גרמניה היא שלחה מאות אלפי גרמנים לבנות מחדש את הערים בברה"מ ולעבוד בפרך במחנות בסיביר והיו עדויות שאפילו בשנות ה80 היו עדיין במחנות בסיביר כלואים שאריות של שבויי הוורמאכט. אבל מצד שני, על הזוועות שעוללו הגרמנים,גם החיילים הסדירים אין מקום ומילים לתאר ככה שהעניין הוא מאוד דו כיווני
אצל הטייסים או אנשי הצי
קל אולי לקבל את הדברים, כי הם לא תקפו מטרות אנושיות שהם ראו בעין - בד"כ מבנים, ספינות או מטוסים. לעומתם, כלפי אנשי צבא היבשה שפעלו לצד יחידות ה-SS השונות, קשה להתייחס בסלחנות. קראתי בזמנו שהיו כמה מחנות של הבונדסווהר שנקראו על שם גנרלים שלא נודעו בטוהר נשקם. גם הביוגרפיות של כמה ממפקדי הפאנצרים שהופיעו בעברית (ושהשפיעו רבות על תפיסת השריון המקומית) תמיד עוררו אצלי חשד - מה הם באמת חשבו או עשו בתקופת השירות שלהם - ומה באמת היו הסנטימנטים שלהם כלפי האוכלוסיה המקומית (אם כי יש לציין שאנשי הצבא היו האוהדים ביותר כלפי הרוסים בהשוואה לשאר כוחות השיטור).
קל אולי לקבל את הדברים, כי הם לא תקפו מטרות אנושיות שהם ראו בעין - בד"כ מבנים, ספינות או מטוסים. לעומתם, כלפי אנשי צבא היבשה שפעלו לצד יחידות ה-SS השונות, קשה להתייחס בסלחנות. קראתי בזמנו שהיו כמה מחנות של הבונדסווהר שנקראו על שם גנרלים שלא נודעו בטוהר נשקם. גם הביוגרפיות של כמה ממפקדי הפאנצרים שהופיעו בעברית (ושהשפיעו רבות על תפיסת השריון המקומית) תמיד עוררו אצלי חשד - מה הם באמת חשבו או עשו בתקופת השירות שלהם - ומה באמת היו הסנטימנטים שלהם כלפי האוכלוסיה המקומית (אם כי יש לציין שאנשי הצבא היו האוהדים ביותר כלפי הרוסים בהשוואה לשאר כוחות השיטור).
אגב הצי - "סטרומה" טובעה ע"י צוללת
סובייטית שידעה היטב כי אין זו אניית מלחמה. יש לי באיזה מקום הסיפור, ובתחילת שנות התשעים פורסמה הפקודה שקיבלו הצוללות הסובייטיות בים השחור: להטביע כל כלי שיט שיזדמן בדרכם, ללא הבדלי סוג ושייכות לאומית. פקודה זו, ומן הסתם המקרים שבהם בוצעה, הם פשע מלחמה, אבל לא ברה"מ לא נשפטה בנירנברג.
סובייטית שידעה היטב כי אין זו אניית מלחמה. יש לי באיזה מקום הסיפור, ובתחילת שנות התשעים פורסמה הפקודה שקיבלו הצוללות הסובייטיות בים השחור: להטביע כל כלי שיט שיזדמן בדרכם, ללא הבדלי סוג ושייכות לאומית. פקודה זו, ומן הסתם המקרים שבהם בוצעה, הם פשע מלחמה, אבל לא ברה"מ לא נשפטה בנירנברג.
גם היפנים וגם הגרמנים
וגם האמריקאים וגם הבריטים טיבעו כול מה ששט על הים לפני השיטה הידועה של קודם נפכע אח"כ נשאל שאלות. אבל ההבדל המשמעותי הוא שההיסטוריה נכתבת ע"י המנצחים. הרוסים דרך אגב טיבעו ב1945 ספינת טיולים גרמנית "גוסטב" נראה לי ההי שמה שהעבירה חיילים ופליטים מקנינסברג. באסון ההוא מתו כ9000 אנשים אבל מצד שני חלקם היו חיילים אז האם זה מוצדק?! האמריקאים הפציצו סיפנות בהמבורג שהיו עליהם יהודים מהמחנות שהנאצים התכוונו להעביר לנורווגיה ורוב האסירים שהיו על אותם הספינות מתו לא רק מטביעה אלא בעיקר כשאחרי ההפצצה ספינות משמר החופים הגרמני עשה ציד אחרי הניצולים,(בציד השתתפו גם אזרחי המבורג). בזמן מלחמה קשה למצוא מי צודק ומי טועה.
וגם האמריקאים וגם הבריטים טיבעו כול מה ששט על הים לפני השיטה הידועה של קודם נפכע אח"כ נשאל שאלות. אבל ההבדל המשמעותי הוא שההיסטוריה נכתבת ע"י המנצחים. הרוסים דרך אגב טיבעו ב1945 ספינת טיולים גרמנית "גוסטב" נראה לי ההי שמה שהעבירה חיילים ופליטים מקנינסברג. באסון ההוא מתו כ9000 אנשים אבל מצד שני חלקם היו חיילים אז האם זה מוצדק?! האמריקאים הפציצו סיפנות בהמבורג שהיו עליהם יהודים מהמחנות שהנאצים התכוונו להעביר לנורווגיה ורוב האסירים שהיו על אותם הספינות מתו לא רק מטביעה אלא בעיקר כשאחרי ההפצצה ספינות משמר החופים הגרמני עשה ציד אחרי הניצולים,(בציד השתתפו גם אזרחי המבורג). בזמן מלחמה קשה למצוא מי צודק ומי טועה.
היפנים
הטביעו ספינות אזרחיות שניסו להימלט עם פליטים מסינגפור, הונג-קונג ושנחאי וזאת עובדה ידועה. הצוללות האמריקאיות לקראת סוף המלחמה גם כן לא ממש הבחינו מי אזרח ומי חייל למרות אולי שזאת לא הייתה מדיניות רשמית. צוללות גרמניות עסקו בציד חולני אחרי ניצולים מספינות שהם הטביעו באוקיינוס השקט ויש אפילו סיפור על צוללת גרמנית שמפקדה היה כול כך עסוק בירי על ניצולים מספינה שהוא הטביעה עד שלא הבחין במטוס שהטיל פצצה על הצוללת והצוללת טבעה.
הטביעו ספינות אזרחיות שניסו להימלט עם פליטים מסינגפור, הונג-קונג ושנחאי וזאת עובדה ידועה. הצוללות האמריקאיות לקראת סוף המלחמה גם כן לא ממש הבחינו מי אזרח ומי חייל למרות אולי שזאת לא הייתה מדיניות רשמית. צוללות גרמניות עסקו בציד חולני אחרי ניצולים מספינות שהם הטביעו באוקיינוס השקט ויש אפילו סיפור על צוללת גרמנית שמפקדה היה כול כך עסוק בירי על ניצולים מספינה שהוא הטביעה עד שלא הבחין במטוס שהטיל פצצה על הצוללת והצוללת טבעה.
כולם, אחרי אזהרה פומבית מוקדמת
על איזורים מוגדרים בים כאיזורי לחימה בלתי מוגבלת. מי ששט בקרבת חופי בריטניה או גרמניה הותקף ע"י הצד השני. האיזורים האלו הוכרזו כאזורי מלחמה וניתנו אזהרות חד משמעיות זמן מספיק מראש על כך לכל גורמי הספנות בעולם בהתאם לחוקי המלחמה בים. לאחר תום תקופת האזהרה באיזורים אלו היתה פקודת "אש חופשית" חוקית, עד כמה שאני מבין. האבחנה בין סוגי כלי שייט אינה רלבנטית כלל במצב כזה של גיוס כללי, כשידוע לכל שספינות צי הסוחר של מדינת האויב מגויסות כולן למאמץ המלחמתי, וחלקן אף מחומשות, ו/או מלוות ע"י ספינות מלחמה.
על איזורים מוגדרים בים כאיזורי לחימה בלתי מוגבלת. מי ששט בקרבת חופי בריטניה או גרמניה הותקף ע"י הצד השני. האיזורים האלו הוכרזו כאזורי מלחמה וניתנו אזהרות חד משמעיות זמן מספיק מראש על כך לכל גורמי הספנות בעולם בהתאם לחוקי המלחמה בים. לאחר תום תקופת האזהרה באיזורים אלו היתה פקודת "אש חופשית" חוקית, עד כמה שאני מבין. האבחנה בין סוגי כלי שייט אינה רלבנטית כלל במצב כזה של גיוס כללי, כשידוע לכל שספינות צי הסוחר של מדינת האויב מגויסות כולן למאמץ המלחמתי, וחלקן אף מחומשות, ו/או מלוות ע"י ספינות מלחמה.
למיטב ידיעתי, ברה"מ לא הכריזה שום
דבר. אגב, "סטרומה" טובעה בסמוך לחוף של טורקיה, מדינה נייטרלית, ויום לפניה צוללת סובייטית אחרת טיבעה ספינה טורקית! לאור מה שסיפרת על הכרזת אזור מלחמה, אני מסייג את שאלתי: האם היו עוד מדינות, מלבד ברה"מ, שהורו להטביעה ללא הבחנה בלי להרכיז על אזור מלחמה שאסור לשיט?
דבר. אגב, "סטרומה" טובעה בסמוך לחוף של טורקיה, מדינה נייטרלית, ויום לפניה צוללת סובייטית אחרת טיבעה ספינה טורקית! לאור מה שסיפרת על הכרזת אזור מלחמה, אני מסייג את שאלתי: האם היו עוד מדינות, מלבד ברה"מ, שהורו להטביעה ללא הבחנה בלי להרכיז על אזור מלחמה שאסור לשיט?
חוק המלקוח..
נראה לי הכי סביר, בהתחשב בכך שהים השחור הוא ים סגור שלא כל העולם מפליג בו, שרוסיה לא התעלמה לגמרי מחוקי הים אלא רק לא העבירה אזהרות פומביות שהאויב יידע עליהן. אני מניח שרוסיה העבירה בתחילת המלחמה אזהרה רשמית לטורקיה, המדינה הלא-אויבת היחידה בים השחור, שבה בטח נאמר שלמען בטחונם, כלי שיט טורקיים שיצאו מחוץ למים הטריטוריאליים של טורקיה בים השחור נדרשים להזדהות בבירור כטורקים (הנפת דגל) ולהדליק אורות בלילה, אחרת הם עלולים להיות מותקפים ללא אזהרה, ובנוסף סביר להניח שהאזהרה כללה גם ציון איזור בצפון הים השחור בקרבת חופי ברית המועצות והמדינות שלחמו נגדה שהרוסים ראו בו איזור לחימה שכלי שייט טורקיים נדרשו במפורש לא להיכנס אליו (אלא אם נניח היו בנתיבים קבועים לנמלים סובייטים שמחוץ לאיזורי הקרבות). סטרומה אמנם טובעה ליד טורקיה, אבל יצאה במקור מנמל אויב (רומניה), בטח שלא הניפה דגל טורקי, וכל הנתיב שלה בטח נראה חשוד בעיניים סובייטיות, אם הוא היה ידוע להם, ובוודאי לא ידידותי. אני משער שלמפקד הצוללת הרוסי שאיתר אותה היא נראתה כמטרה מזדמנת קלה ולגיטימית מבחינתו והוא לא היסס לתקוף אותה מיד, בהתאם למשימה שלו. לגבי הספינה הטורקית שטובעה, אני מניח שהצי הסוביטי לא הטביע הרבה ספינות טורקיות במלחמה, נכון? למרות המתיחות הן לא היו במלחמה ביניהן. אני מניח שזו היתה טעות בזיהוי. אני מניח שהצי האדום חילק את הים השחור לשני איזורי מבצעים : 1. בקרבת טורקיה - איזור שבו צוללות ואולי גם מטוסים רוסיים סיירו מדי פעם בעיקר כדי לוודא שהוא לא ינוצל לרעה ע"י האויב לאיגוף האיזור השני. באיזור זה כנראה היתה פקודה להטביע כל כלי שיט שאינו מזוהה כטורקי. סטרומה היתה מטרה שכזאת, וסביר שהצוללת שתקפה אותה זיהתה אותה "בוודאות" כספינת אויב לפי הפקודות שלה, ולכן תקפה. 2. כל שאר הים השחור - איזור לחימה עם פקודת "אש חופשית" להטביע כל כלי שיט שאינו סובייטי. לגבי השאלה שלך, יפן הרי תקפה בלי להכריז על מלחמה בכלל, בפרל הרבור ובפיליפינים, אבל אני לא יודע אם היתה פקודה להטביע ללא אבחנה. בהתחשב בהעדפה הברורה של הצי היפני לתקוף ספינות מלחמה של האויב ולא ספינות סוחר, כולל ע"י הצוללות שלו (שגיאה קשה שהורידה מאד את יעילות צי הצוללות היפני במשך כל המלחמה), ייתכן אמנם שהצי היפני העביר את כל המלחמה עם פקודת אש מבוקרת שהתירה לתקוף רק ספינות של מדינות האויב, אבל בהתחשב באופי המלחמה היפנית (פרל הרבור...) , סביר יותר להניח שהיתה להם פקודת אש חופשית בלתי מוגבלת לגבי כל האיזורים של נתיבי הספנות לאוסטרליה והודו, ושהם לא טרחו להזהיר מישהו לגבי זה.
נראה לי הכי סביר, בהתחשב בכך שהים השחור הוא ים סגור שלא כל העולם מפליג בו, שרוסיה לא התעלמה לגמרי מחוקי הים אלא רק לא העבירה אזהרות פומביות שהאויב יידע עליהן. אני מניח שרוסיה העבירה בתחילת המלחמה אזהרה רשמית לטורקיה, המדינה הלא-אויבת היחידה בים השחור, שבה בטח נאמר שלמען בטחונם, כלי שיט טורקיים שיצאו מחוץ למים הטריטוריאליים של טורקיה בים השחור נדרשים להזדהות בבירור כטורקים (הנפת דגל) ולהדליק אורות בלילה, אחרת הם עלולים להיות מותקפים ללא אזהרה, ובנוסף סביר להניח שהאזהרה כללה גם ציון איזור בצפון הים השחור בקרבת חופי ברית המועצות והמדינות שלחמו נגדה שהרוסים ראו בו איזור לחימה שכלי שייט טורקיים נדרשו במפורש לא להיכנס אליו (אלא אם נניח היו בנתיבים קבועים לנמלים סובייטים שמחוץ לאיזורי הקרבות). סטרומה אמנם טובעה ליד טורקיה, אבל יצאה במקור מנמל אויב (רומניה), בטח שלא הניפה דגל טורקי, וכל הנתיב שלה בטח נראה חשוד בעיניים סובייטיות, אם הוא היה ידוע להם, ובוודאי לא ידידותי. אני משער שלמפקד הצוללת הרוסי שאיתר אותה היא נראתה כמטרה מזדמנת קלה ולגיטימית מבחינתו והוא לא היסס לתקוף אותה מיד, בהתאם למשימה שלו. לגבי הספינה הטורקית שטובעה, אני מניח שהצי הסוביטי לא הטביע הרבה ספינות טורקיות במלחמה, נכון? למרות המתיחות הן לא היו במלחמה ביניהן. אני מניח שזו היתה טעות בזיהוי. אני מניח שהצי האדום חילק את הים השחור לשני איזורי מבצעים : 1. בקרבת טורקיה - איזור שבו צוללות ואולי גם מטוסים רוסיים סיירו מדי פעם בעיקר כדי לוודא שהוא לא ינוצל לרעה ע"י האויב לאיגוף האיזור השני. באיזור זה כנראה היתה פקודה להטביע כל כלי שיט שאינו מזוהה כטורקי. סטרומה היתה מטרה שכזאת, וסביר שהצוללת שתקפה אותה זיהתה אותה "בוודאות" כספינת אויב לפי הפקודות שלה, ולכן תקפה. 2. כל שאר הים השחור - איזור לחימה עם פקודת "אש חופשית" להטביע כל כלי שיט שאינו סובייטי. לגבי השאלה שלך, יפן הרי תקפה בלי להכריז על מלחמה בכלל, בפרל הרבור ובפיליפינים, אבל אני לא יודע אם היתה פקודה להטביע ללא אבחנה. בהתחשב בהעדפה הברורה של הצי היפני לתקוף ספינות מלחמה של האויב ולא ספינות סוחר, כולל ע"י הצוללות שלו (שגיאה קשה שהורידה מאד את יעילות צי הצוללות היפני במשך כל המלחמה), ייתכן אמנם שהצי היפני העביר את כל המלחמה עם פקודת אש מבוקרת שהתירה לתקוף רק ספינות של מדינות האויב, אבל בהתחשב באופי המלחמה היפנית (פרל הרבור...) , סביר יותר להניח שהיתה להם פקודת אש חופשית בלתי מוגבלת לגבי כל האיזורים של נתיבי הספנות לאוסטרליה והודו, ושהם לא טרחו להזהיר מישהו לגבי זה.
איזרים אסורים לשיט צוללות
כנקודה משנית לשאלתך, בתגובה לפעילות הצוללות הגרמניות, ארה"ב ובריטניה הכריזו על שטחי אוקינוס נרחבים מאד כעל כאלו שכל צוללת שתאותר בהם תותקף מיד ללא הבחנה (הימנעות מתקיפת הצוללות של עצמם באותם איזורים היתה בעיה מבצעית פנימית שלא רלבנטית להכרזה, וצוללות בריטיות אכן עסקו בציד צוללות גרמניות באותם אזורים שהוכרזו כאסורים לצוללות, ואכן היו מקרים שהן הותקפו בטעות ע"י מטוסים בריטיים, אבל אלו היו מעטים מאד, התיאום המבצעי הבריטי בין מטוסים וצוללות היה טוב יחסית), אבל כאמור גם היתה הכרזה פומבית על כך (למקרה הלא סביר שצוללת של איזו מדינה נייטרלית תחליט להפליג דווקא לאיזור הסכנה), וגם ההכרזה היתה סלקטיבית (צוללות בלבד, כלומר ספינות מלחמה בלבד), ולא כללית.
כנקודה משנית לשאלתך, בתגובה לפעילות הצוללות הגרמניות, ארה"ב ובריטניה הכריזו על שטחי אוקינוס נרחבים מאד כעל כאלו שכל צוללת שתאותר בהם תותקף מיד ללא הבחנה (הימנעות מתקיפת הצוללות של עצמם באותם איזורים היתה בעיה מבצעית פנימית שלא רלבנטית להכרזה, וצוללות בריטיות אכן עסקו בציד צוללות גרמניות באותם אזורים שהוכרזו כאסורים לצוללות, ואכן היו מקרים שהן הותקפו בטעות ע"י מטוסים בריטיים, אבל אלו היו מעטים מאד, התיאום המבצעי הבריטי בין מטוסים וצוללות היה טוב יחסית), אבל כאמור גם היתה הכרזה פומבית על כך (למקרה הלא סביר שצוללת של איזו מדינה נייטרלית תחליט להפליג דווקא לאיזור הסכנה), וגם ההכרזה היתה סלקטיבית (צוללות בלבד, כלומר ספינות מלחמה בלבד), ולא כללית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.