צהריים טובים

[מריוס זכריה]

יש תמורה,ועוד איך

מקבלים את החיים חזרה. ולדעתי רוב ה"צודקים" יודעים את זה. בהקשר הזה כדאי מאוד לקרוא ספרון קטן שיצא לאחרונה, בהוצאת מכון מעגלים. הספר הוא מאת דר' נירה כפיר ושמו "אסטרטגיות חיים". הספר מתאר טיפולוגיה (חלוקה לטיפוסים), שהיא בעצם מפעל חייה של נירה כפיר. הטיפולוגיה הזאת מחלקת את כל בני האדם לארבעה טיפוסים - ארבע "אסטרטגיות": שליטה (controller), ריצוי (pleaser), המנעות (avoider) ועליונות מוסרית (superiority). כמובן שהטיפוס שעליו מדבור כאן הוא ה"עליונות המוסרית". יש שם המון הסברים עמוקים וחכמים על הטיפוס הזה, כוחותיו, המחירים שהוא משלם, סוג הבית בו גדל, ומה הדבר העיקרי ממנו הוא מנסה להמנע (ה-impasse שלו). אפשר לחשוב שהספר קצת פשטני. אני למדתי אצלה את התאוריה הזאת ומאוד ביקרתי אותה. יחד עם זאת, עם השנים אני רואה שהיא מחזיקה מים, למרות הכל. קריאה מומלצת בהחלט. (אייסמן - רציתי לקלקל עוד קצת ממוצעים

)

 

[czar]

ענק

 

[V i n a]

../images/Emo20.gif רגל אחת..

מן הסתם, לעולם לא נוכל לקבל את התמונה המלאה או את האמת, מהסיבה הפשוטה שלאמת תמיד יש שלושה צדדים: הצד שלו, הצד שלה, והאמת. רובינו לא מצליחים לראות דברים בצורה אובייקטיבית כשאנחנו בתוך מערכת-יחסים. אנחנו נוטים לראות את הפרטים הקטנים, ולהתקשות לראות את התמונה הגדולה או את האחריות שלנו בעניין. מה שאנחנו שומעים (קוראים) כאן - זה את הצד שלך בלבד, וזו את שבוחרת כיצד להציג את הדברים, כיצד לנסח אותם וכ'ו. כך שאם את מקבלת תגובות לא הכי סימפטיות- זה לא כי לא יודעים את התמונה המלאה, אלא כי אובייקטיבים. את מודה בפה מלא שאת ביקורתית מאד, ומתרצת את זה במזל (גם אני בתולה וביקורתית אך לא מפילה זאת על המזל). ואז מתלוננת על הביקורתיות של חבר שלך, אחרי שאת אומרת שאת רוצה להפוך אותו להיות כמוך. אז.. הנה מה שאני לא מצליחה להבין: הצלחת, הפכת אותו ביקורתי וקרצייתי בדיוק כמוך. (אם את שואלת אותי- הוא מעיר לך בכוונה כי בטח הוצאת אותו מדעתו עם הערותייך). אז - למה את מתלוננת? משאלתך התגשמה, לא? אני ארשה לעצמי לומר לך משהו, בתור מישהי שהייתה שם: את חולת-שליטה וביקורתית מאד. את רוצה להפוך אותו לבבואה שלך כי את חושבת שכך תעריכי אותו יותר. כי כרגע את לא ממש מעריכה אותו. את מתנשאת מעליו, גם אם לא מוצאת חן בעינייך המילה "מתנשאת". כל כך קטן הסיכוי שתצליחי באמת לרדות במישהו עד כדי כך שיוותר למענך על אישיותו, דעותיו וייחודו כי.. מי רוצה לשנות את עצמו בשביל מישהו אחר? אבל- אם בכל זאת תצליחי לשנות מישהו ולהתאים אותו לציפיותיך, את תופתעי לגלות כמה מהר תמאסי בו. להיפך- את רק תזלזלי בו יותר, ותעריכי אותו פחות. למה? על שנכנע לך. על שהיה מספיק כוסית כדי לתת לך לעשות בו מה שאת רוצה ולעצב אותו מחדש כמו מר גמיש. תתחילי להפנות את הביקורת כלפי עצמך. אני בטוחה שאת טוענת שאת עושה זאת בלאו הכי, אך לזאת אשיב: אם באמת היית מפנה ביקורת כלפי עצמך בצורה שווה לביקורת שאת מעבירה על אחרים- כבר לא היית ביקורתית ומתנשאת. מאד פשוט. הייתי שם, הביקורתיות שלי גבלה במגלומניה, ולמדתי שיעור חשוב על בשרי. וביום שבאמת הפנתי את האצבע המבקרת והחורצת לכיווני, הבנתי את זה. הבנתי שהייתי כל כך עסוקה בלבקר אנשים אחרים על דרך הקיום שלהם ועל יחסם אליי- בלי לקחת בחשבון את עצם היותי מפלצונת ביקורתית ויהירה.. אז נכון, את יודעת שאת כזו. אומרים שלהכיר בבעיה שלך זה הצעד הראשון כלפי ההחלמה. עכשיו גם תתייחסי אליה. טפלי בעצמך. בהצלחה.

 

[leikin]

VITA

ממליצה שתקראי את שני ההודעות שלי עוד הפעם. קודם אני לא משליכה את הבעיה שלי על המזל, בתור בדיחה הוספתי את זה. דבר שני בהודעה הראשונה אמרתי שאני לא מבקרת אותו כל הזמן אלא הוא עושה את זה. זה מה שמפריע לי. יש מצב שניסחתי את ההודעה שלי לא נכון ויש אנשים שפשוט לא הבינו אותה ככה. אני לא מבקרת אותו כל הזמן. אנחנו כבר שנה ביחד וכל הזמן הזה קיבלתי אותו בדיוק כמו שהוא. תאמיני לי שאני והוא מגיעים משני עולמות שונים ובכל זאת אני לא מבקרת ולא שופטת. אני ממש לא חולת שליטה ואני גם לא חולת ניקיון - זה קצת הפוך מבתולה לא

תודה לך על התגובה. אני לומדת מכל אחד. אבל לא נראה לי שממש הבינו מה הבעיה

 

[chenby]

די די

זה כל כך לא רלוונטי הלך האירועים, שעה אחרי, באותו רגע.. לא משנה. משנה הוא - שאת חושבת שהוא צריך להתרגש מזה שחברה שלך ילדה. צר לי, זה לא צריך לעניין אותו אם זה לא מעניין אותו וזו עובדה שעלייך לקבל. את כותבת - לא הבנתם אותי, אתם רואים הכל בשחור לבן את קוראת את הביקורת שכותבים עלייך ומגיבה שזה מה שרואים כשמספרים על רגל אחת - לא יקירה. זה מה שמתבטא ממך כל שניה הצורך שלך להיות צודקת וצורך שלך שיחשבו כמוך. ממליצה לך לקרוא שוב את התגובה הקודמת שלי אלייך ולשאול את עצמך את השאלות שכתבתי שם.

 

[leikin]

אני לא נפגעתי

בגלל שזה לא מעניין אותי שהיא יולדת אלא בגלל שהוא פשוט קטע אותי והעביר לנושא אחר. תודה לך על התגובות

 

[chenby]

גם זה

עדיין זוטות.. ואת לא חייבת להפגע מזה. פה הבחירה שלך.

 

[מריוס זכריה]

ממליץ שתקראי את תגובתי למעלה ל-I c e m a n7

 

[leikin]

מריוס

תודה לך. מאוד עזרת לי. אני בהחלט אקרא את הספר. אני חושבת שקצת לא הבינו אותי מה זה אמור לי ביקורתי אליו. אני לא מבקרת אותו על דברים כגון: למה שמת את התחתונים שם ולא איפה שאמרתי. אלא מפריע לי שברגע שהייתי צריכה לדבר איתו ורציתי את העצה שלו הוא חשב "לא כמוני" שזה לא כזה רלוונטי. בדברים האלא יש לי בעיה.

 

[מריוס זכריה]

שלום לך

את המושג "ביקורתי" את עצמך הבאת: "אני בנאדם מאוד מאוד ביקורתי! " ביקורתיות לא קשורה בכלל לתוכן של הביקורת - על מה מבקרים ואיך עושים את זה. ביקורתיות = אי קבלת האחר + תחושת עליונות. כל אחד ימלא את זה בתוכן אחר, אבל ביקורתיות היא עמדה בסיסית בחיים. מה שנירה כפיר קוראת "אסטרטגיית חיים", כלומר משהו שעושים כל הזמן. מה שיפה בגישה של נירה כפיר הוא שהיא בכלל לא מאשימה או מבקרת אף טיפוס!!! היא טוענת שכל בני האדם נמצאים באחת מארבע הקטגוריות, כולל היא עצמה (היא ללא ספק טיפוס של שליטה) אז אין פה מקום שאחד ירד על השני. דרך אגב, וליתר דיוק (חשוב לומר): היא אומרת שכל בני האדם משתמשים בכל ארבע האסטרטגיות. מה שלדידה מאפיין אדם הוא ההעדםה הבסיסית, כלומר האסטרטגיה שהוא משתמש בה הרבה יותר מאשר באחרות. כלומר כולנו גם בעלי צורך לשלוט, לרצות ולהיות נאהבים, להמנע ממצבים קשים וכולנו מרגישים לפעמים צודקים יותר ועליונים מוסרית. אבל, היא אומרת, יש לכל אדם סגנון אחד מובהק יותר מהאחרים. בקיצור, שווה להשקיע כמה שקלים. יש שם, אגב, הדרכה מאוד ברורה איך לזהות איזה טופס את/ה.

 

[leikin]

תודה לך

אני אקנה את הספר מאוד שמחתי לשחוח אתך.

 

[joanne8]

מעניין

בלי קשר לסוגייה כאן, תודה על ההמלצה, הולכת לקנות..

 

[מאמנת לחיים]

הרשי לי להוסיף

1. ביקרתיות אינה תכונה אופי - אלא דרך התנהגות.- ולכן כן ניתן לשנותה. 2. במהלך השנים היא אינה מתמעטת - זה לא נעלם מעצמו. 3. ניתן ללמוד כיצד לשלוט בה ולמתן אותה. 4. כל שינוי שאת עושה הוא - קודם כל עם עצמך. 5. יחד עם זה ומבלי להפחית מהסעיף הקודם - מאחר וזוהי השפה (פנימית וחיצונית) שאיתה את מורגלת לדבר - הנחייה והדרכה מקצועית שתתן לך כלים אופרטיביים שאיתם תוכלי לעשות את השינוי - היא הכרחית. 6. זה נראה (לפי דברייך) כמשהו שפוגע באיכות החיים שלך עם עצמך,ובקשרים שלך עם סביבתך - כדאי לך לחשוב על זה ..... ורד בן צבי

 

[מאמנת לחיים]

וברשותך אתייחס לנושא הביקורת שציינת

1. ביקורתיות אינה תכונהת אופי אלא דפוס התנהגותי - ולכן ניתן לשנותה. 2. היא לא מישתנה בההלך השנים אלא רק "גדלה" מאחר ויש עוד נושאים להעביר עליהם ביקורת. 3. כל שינוי שאת עושה את עושה אותו עם עצמך לפני שהוא בא לידי ביטוי כלפי חוץ. 4. ממה שכתבת אני מבינה כי "שפה" זו אינה תורמת לאיכות יחסייך עם עצמך- יוצרת בעיות ואי הבנות ביחסייך ובאיכות חייך עם הסובבים אותך.- 6. שאלה - האם היא באה רק לידי ביטוי עם בן-זוגך??מה קורה בעבודה??מה קורה עם חברות/חברים??הורים??אחרים ואחיות??ועוד... 5. והיה וזה בא לידי ביטוי במקומות נוספים (מה שאני מניחה שזה כך ) אם את רוצה לשנות זאת באמת- זה בעצם כמו ללמוד לדבר "בשפה" חדשה שאת לא מכירה ולכן לא תוכלי לעשות זאת לבד,אלא תזדקקי להדרכה שתתן לך כלים להתמודד עם מצבי הביקורת שלך - הן ברמה הפנימית והן במישור החיצוני. ורד בן צבי

 

[leikin]

ורד בן צבי

כרגע, בגלל שאני מודעת לבעיה שלי כבר קרוב ל- 10 שנים ועושה את כל המאמצים בלעבוד על עצמי זה לא פוגע לא בעבודה, לא עם חברות וכמובן לא עם המשפחה שלי. (עם המשפחה שלי זה בחיים לא פגע) עם בן זוגי, יכול להיות בגלל המערכת היחסים שלי שנכשלה אני מפחדת שגם המערכת הזו תכשל. אני לא מבקרת אותו. אני נכנסתי לקבל עצה בדיוק על זה שבן זוגי הוא מבקר אותי אבל עושה את כל הדברים בדיוק אותו הדבר. הדברים היחידים שאני מבקרת זה על דברים שפוגעים בי עכשיו וכמובן דברים שאני יודעת שיפגעו בי בזמן הרחוק יותר אז אני מנסה לדבר איתו על זה כבר עכשיו. לדוגמא: עם הוא קוטע אותי ולא מקשיב לי עד הסוף. אני לא מדברת על זה שהייתי מדברת במשך 10 דקות שלמות על החברה שילדה, אלא השיחה התנהלה בדיוק כמה שניות והוא ישר קטע אותי. הבנות פה אומרות שזה לא היה פוגע בהם אבל זה היה פוגע בכל אחת ואחד.

 

[Betterfly]

איך שנדבקת לשיחה ההיא

זה נראה כמו קטע באמת נודניקי. יכול להיות שבאותה שנייה עבר לו משהו אחר בראש והוא פשוט ביטא את זה. 50 שנה את מדברת על איזה שיחה שנקטעה, זו כבר ביקורתיות ברמה אובססיבית. תשימי לב.

 

[leikin]

שימי לב

למה שכתבתי "למיואשת מיוסרת" דר"כ השיחה התנהלה בדיוק 15 שניות.

 

[Betterfly]

את יכלת לדבר גם על מצבכם הכלכלי או על זה

שזכית בלוטו. לפעמים בנאדם מאבד קשב אבל את ממש מסרבת לקבל את זה שאת לא מרכז העולם וגם נדבקת לשטות הכי קטנה ועושה ממנה דוגמא לכמה את מקופחת. אנשים מחליקים דברים מהסוג שאת עשית ממנו הצגה שלמה. חוץ מזה שמי שרוצה קשב לומד לבקש אותו יפה ולעודד אותו (אינטליגנציה רגשית שיעור מס' 1) ולא לדרוש אותו בצורה די עלובה. ביקורתית אובססיבית אמרתי?

 

[יעל717]

את סתם מחפשת אותו.

הייתי מצפה שאחרי כישלון של מערכת זוגיות קודמת תלמדי להיות יותר סובלנית,בוגרת ו-מוותרת.כי את נשמעת ממש נודניקית.סליחה,ללא כוונה להעליב.