והנה ה"חזיון"../images/Emo65.gif
לעיתים כשאני חושב על זה, אני מגלה כי אני יכול ממש לחלק את חיי לשניים - לפני החזיון הזה ולאחריו. כל כך הרבה שינויים, כל כך הרבה רגשות לא מוכרים. מאז, נכנסתי למעגל קסם שכזה...למרוץ מטורף של חיפוש וסגידה. כן, סגידה ממש! נכון, אני אדם מאמין ולאל שלי קוראים...אישה. שמי מוטי, אני בן 22 ואת הלך חיי ממלאת האומנות מקצה אל קצה. עוזרת לי להרגיע את הטירוף הזה, את ההערצה אחר האל שלי. כמעט בכל מבט נמצא האל הזה. אז פיתחתי באומנותי דרך לאותה סגידה, לאותה עבודת אלילים שזורמת בדמי, פועמת בליבי ומזינה את כל תאי גופי. כל כך הרבה לספר, כל כך הרבה חוויות ורגשות מרכיבים את ההערצה הזו...לא אוכל להסביר הכל כאן במכתב אחד. אך אני חוזר לתחילת דברי, לאותה חוויה מיוחדת שרציתי לשתף אתכם בה... אותה חוויה מרשימה ומרגשת שמהווה ציון דרך ונקודה לשינוי. מקווה שאצליח להעביר את הכל לכתב בצורה ברורה ומקווה שתהנו ותמצאו הת ההזדהות עם החוויה. זו חוויה מלפני כמה שנים כשהייתי בתיכון הקדמה: אף פעם לא נחשבתי למישהו שמצייר טוב, תמיד הייתי ידוע באהבתי לציור, אך היו גם תמיד טובים מימני גם בגן, גם ביסודי וגם בתיכון... בחופש בין כיתה י לי"א התחלתי בעניין ציורי הקיר... בכיתה י"א באה תלמידה חדשה לכיתה שלי וישבנו יחד בשיעור מתמטיקה. חבר שלי מהיסודי היה ידיד שלה והכיר לי אותה קצת לפני כן - היא רצתה ציור קיר. לקראת פסח באתי אליה והתחלתי בציור שהיא הזמינה. אז, באותה התקופה...ממש לא ידעתי לצייר והאמת, הציור שלקחתי על עצמי לצייר לה היה גדול עליי אבל עדיין ניסיתי. הציור לקח 3 שבועות ובכל פעם שהייתי בא אליה הייתי בא לאיזה 6 שעות לפחות. הציור צוייר על הקיר שמול למיטה שלה והבחורה, כל זמן שהייתי מצייר, הייתה שוכבת על המיטה מאחורה ומסתכלת. יום אחד לקראת אמצע הציור קרה לי דבר מוזר, מדהים מרגש ושונה ששינה ממש את חיי... חוויה דתית, אלוהית, מינית, רגשית ממדרגה ראשונה ובעוצמות שלא יתוארו. לא...לא שכבנו או משהו. זו הייתה חוויה מרגשת עד בכי ממש. טוב... אני ציירתי, היא שכבה מאחורה והתבוננה הסתובבתי אליה רגע, סתם להסתכל... זה היה מדהים קשה לתאר את זה במילים אני אנסה להסביר בצורה שהכי תהיה לכם ברורה ראיתי צבעים, מדהימים - סגול יפיפה זוהר, מבריק כזה רך ונעים. מזמין כל כך ועוטף בחמימות. נגיד שראיתי מעין הילה. למרות שזה לא ממש הילה אלא זה בא ביחד איתה, לא מסביבה וזה בכלל לא משהו שאני ממש רואה אלא יותר מרגיש וזה חסר כל סיכוי להסביר מה זה להרגיש צבע....אז לא אנסה להסביר עוד... אני הייתי בשוק ממש לא יכולתי לנשום – משותק - אין, זה היה כזה יפה, כזה מרגש,הצבע הזה.בכיתי ממש. לא יכולתי לצאת מזה, עמדתי המום ורועד וכמה דקות, אולי יותר, איני יודע. הכל נעצר, רק הבוהק הזה, הסגול וכמו מוך אותי אליו ונכנס לריאות עם כל נשימה. חודר את הלב וממלא אותו כל כך שכל פעימה מורגשת ונשמעת בעוצמה מסחררת. זו האהבה הכי גדולה שאפשר להרגיש. זה ממלא אותך, עוטף את כולך, זה מרגש זה משמח וזה מעציב כאחד והכל בעוצמה!!!! חזק!!!! היא בכלל הייתה ישנה... כמובן שבאותה השניה התאהבתי בה.... מאז, אני "סוגד לנשים" ומאז אני רואה את אותה החוויה בכל אישה ואישה, אמנם ברמות נמוכות מזו הראשונה...אבל רואה יש אנשים שמציירים מתוח פחדים יש שמתוך כעס יש שמתוך קנאה אני, כשאני מצייר...מאותה נקודה בחיי: אני מאוהב... זו התחושה שאני מקבל כשאני מצייר מאוהב... מאוהב באהבה....
[אלו האייקונים היחידים הסגולים...
]
