פ---ח---ד.......

[יסמין@]

לא צפיתי

בתוכנית לפני השרשור הזה ולכן כתבתי בהסתמך על מה שהיה כתוב כאן בשרשור. מאז ראיתי את הפרק הראשון. בכיתי כמו משוגעת. אני חושבת שיהיה לי קשה לצפות בכל התוכנית. כבד מדי, עמוס מדי, פגיע מדי, רגיש מדי, מכאיב מדי. אין לי כוח לכל מסחטת הרגשות הזו. מעדיפה קומדיה רומנטית

אם לסבתא היו גלגלים... כלומר, אולי מראש, אם היית יודעת שמדובר בתוכנית כל כך גדושה וטעונה מבחינה רגשית, יכולת אולי בשעה שהיא שודרה לכוון לערוץ אחר. מצפייה בפרק אחד אני רואה שזה באמת מאווווד טעון וגדוש וחזק מבחינה רגשית אבל אם בנך כבר יודע על התוכנית וכבר צופה בה והיא מעניינת אותו עד כדי כך שמשתדל לא להירדם ואם נרדם למחרת מייד שואל על התוכנית - כבר אי אפשר למנוע ממנו.

 

[יסמין@]

התלבטי אם ואיך ומה לכתוב....

כשכתבתי בשרשור הזה בהתחלה, כתבתי רק על סמך מה שהיה כתוב כאן ולא צפיתי בתוכנית עצמה.
מאז צפיתי - בקושי רב מאוד - בשני פרקים וחצי. נראה לי שיותר לא אצפה. גם זה היה הרבה יותר מדי עבורי. ואני לא ילדה קטנה.
מצטטת מה שכתבתי בהודעה הקודמת, אחרי צפייה בפרק אחד:
"אני חושבת שיהיה לי קשה לצפות בכל התוכנית. כבד מדי, עמוס מדי, פגיע מדי, רגיש מדי, מכאיב מדי. אין לי כוח לכל מסחטת הרגשות הזו".
חייכנית יקרה, אני חוזרת בי. לדעתי זו תוכנית הרבה יותר מדי כבדה ועמוסה וכל מה שכתבתי עבור ילד בן 10. אמנם זו הכללה ומובן שלא כל הילדים בני ה10 הם אותו הדבר, אבל נראה לי שהתוכנית הזו הרבה יותר מדי קשה מכל הבחינות לגילאים האלה. תעשי עם זה מה שאת מבינה. זו כמובן רק דעתי האישית, ששיניתי אותה במהלך השרשור הזה. אני לא מתביישת להודות בטעותי ולחזור בי. אולי יש מה לפחד.

 

[יסמין@]

והתלבטתי אם ואיך ומה לכתוב

לא משום שאני מתביישת לשנות את דעתי. להיפך. אלא משום שבנך כבר צפה בכמה פרקים ואני חלילה וחס לא רוצה להעציב אותך או לגרום לך לתחושה לא טובה וגם אם את עצמך מסכימה, צריך לחשוב איך ומה לעשות. מכל מקום, ליתר ביטחון, מבקשת סליחה. סליחה!!!

 

[חייכנית2]

יסמין -אני קוראת אותך לסדר...

סתאאאאאאאאם.
למה יש צורך להתנצל אם משנים דעה? זאת זכות לגיטימית לגמרי ,גם באותו שירשור...
מה שכן מעניין אותי ,[אם את יכולה לפרט]הוא מה הביא אותך לשנות דעתך.

וכן מתייעצת איתך- אם אמנע מהבן שלי לצפות-זו לא תהיה דרך שתעשה אמפליפיקציה [הגברה ענקית] ל.."יש דברים בגו"?

 

[יסמין@]

לגבי מה שהביא אותי לשנות את דעתי

כתבתי בשתי ההודעות האחרונות: לאחר צפייה ב2.5 פרקים שבהם רוב הזמן בכיתי כמו מטורפת - זה הרבה יותר מדי עמוס מבחינה רגשית עבורי, ואני לא ילדה קטנה. וכל זאת, למרות שראיתי את התפרים הגסים לפעמים של העריכה, ויכולתי (לפחות בסיום הצפייה) לחשוב על כך באופן ביקורתי - ואני לא בטוחה שילד בן 10 (כל ילד) יכול לצפות בצורה ביקורתית בתוכנית כל כך עמוסה מבחינה רגשית. בייחוד ילד שבעצמו אומץ.

2 דוגמאות: צפיתי בפרק שבו נפגשו אח ואחות תאומים עם 6 אחים מצד האב. התאומים נמסרו לאימוץ. האחות אמרה משהו כגון: כל ילד מאומץ חושב הרבה על השאלה מדוע זרקו אותו או נטשו אותו, ושכל החיים שלה היו שונים אם לא היו נוטשים אותה. אני לא זוכרת את המילים המדויקות, אבל זה בערך מה שהיא אמרה.
זה טקסט מאוד קשה. זה טקסט מאוד חשוף, כמו בשר טרי, בלי שום עיבוד. אומרת אותו אישה בת 47 עם דמעות בעיניים ועם הבעה מאוד חזקה.

ב2.5 פרקים שראיתי נאמרו מילים קשות על הביולוגים. ללא שום עיבוד. ללא שום... נו. בסדרה לא מדברים "אימוצית". זה קשה מדי, חשוף מדי, קשה לעיכול.
אומר באופן אישי: לי זה היה קשה מדי. אני לא יכולה לדמיין איך הייתי יכולה לשאת סדרה כזו כשהייתי בת 10. ללא יכולת לצפות בה באופן ביקורתי, ללא מרחק כלשהו, ללא עיבוד כלשהו.

 

[יסמין@]

השאלה אם את מסכימה.

אמנם פתחת את השרשור בשאלה. אבל אם השתכנעת שזה בסדר שבנך יצפה בסדרה - אז אוקיי. תשכחי ממה שכתבתי. הרי זו באמת רק דעתי האישית ויכולות להיות דעות אישיות שונות באותה נקודה.

אבל אם את חושבת כפי שאני חושבת כעת, צריך לחשוב מה לעשות. ברור שבשום פנים ואופן לא כדאי לאסור על בנך לצפות בסדרה בצורה של: אני לא מרשה לך לצפות בסדרה. זה לא יכול להיעשות כך. צריך לחשוב איך.

אגב, איך בכלל הוא הגיע לצפות בסדרה? (טוב סקרני ובכלל לא מאשים!) אולי כדאי לחשוב בעתיד אם לחשוף אותו לסדרות כאלה. הרי בדרך כלל יש תיאור מה יהיה בסדרה

 

[חייכנית2]

לא ממש זוכרת איך הגיע לזה

בכל מקרה הוא אלוף ההסתכלות בשלט של הטלויזיה על פירוט התכניות.
וגם ידע שאני,שכמעט לא צופה בכלל בטלויזיה,לאחרונה לא מחמיצה את התכנית הזאת.
נראה לי שיש דרך לחסום אותו-לומר שאני לא צופה ,ולצפות רק אחר כך דרך המחשב.
אבל אני ממש תוהה [מתלבטת]אם נכון לחסום את ההתעניינות.

אגב-לגבי האמא הביולוגית שלו נכון להיום הוא [מטעם עצמו] עם רגש של הכרת תודה
"לפחות השאירה אותי בבית יולדות ולא ברחוב..."
כותבת את זה ובא לי לרוץ לחבק אותו...

 

[יסמין@]

כמה הצעות מהירות

אני תיכף חייבת לסגור את המחשב ולכן אכתוב במהירות כמה רעיונות
קודם כל, בא לי דימוי לגבי התוכנית: אנשים דוחפים יד עמוק עמוק ושולפים מתוכם את הקישקעס נוטפי הדם שלהם וזורקים אותם על הצופים....

והנה כמה הצעות:
א. אל תגידי דבר על התוכנית. אל תציעי לצפות בה ואל תציעי לא לצפות בה. מה משודר באותה שעה בערוץ אחר? משהו שמעניין אותו? אם כן, אמרי לו (בלי להזכיר את התוכנית של צופית) שהיום בשעה X משדרים סרט או תוכנית Y בערוץ Z.

ב. אם לא משודר משהו שיעניין אותו באותה שעה, אפשר לחפש בVOD לילדים - יש שם המון סרטים ותוכניות וסדרות לילדים. מה מעניין אותו? אמרת שהוא אוהב כדורגל. אולי יש תוכנית שהוא אוהב לצפות בה? אז את יכולה לומר שהערב בא לך לראות בובספוג בVOD (היזכרתי אותו משום שאני ממש אוהבת את בובספוג וחברותיו וחבריו

אם הוא לא אומר דבר ומתלהב או מסכים לראות מה שיש בערוץ המקביל או בVOD - אז אחלה.
אם לא, אם הוא אומר שהוא רוצה לצפות בתוכנית של צופית

אז ורק אז, נסי לומר שלך זה מאוד קשה לצפות בתוכנית הזו. ומה דעתו שתצפו במשהו יותר קליל?
אם הוא מסרב... הממממ.... צריך לחשוב מה הלאה. נקווה שהוא יעצור באחת מהנקודות שכתבתי קודם.

לילה טוף

 

[fatfat]

יסמין אני לבתי לא הייתי נותנת לראות את

התוכנית בגיל 10 וחצי. השאלה שלי למה צריך להציע לו תוכנית חלופית? התוכנית משודרת בין השעות 21.00 עד אחרי 22.30. ילד בגילו אמור כבר לישון בשעה כזו. חייכנית תיארה שלא שאינו עייף, הוא נלחם בשינה כדי לצפות בתוכנית. לכן נראה לי שהכי נכון זה להגדיר את השעה בה הולך למיטתו/חדרו.

וחייכנית המשפט שכתבת על תגובתו לגבי הרגעים הדרמטיים דווקא היא זו שמדאיגה אותי. הוא בעצם נמצא שם בתפקיד השומר עליך. ובטוח שלא תמיד הוא מבין מה בדיוק גרם לדמעות ועל מה זה לחץ. אם את חושבת שלא תוכלי להציב לו שעה בה הולך למיטה ולא משנה מה מסודר, אכן אני לא הייתי צופה בתוכנית בעת השידור אלא אח"כ במחשב.

 

[יסמין@]

משום שצפיתי ב2 הפרקים

באינטרנט, לא ידעתי מה שעות השידור בTV ואכן 22:30 זו שעה מאוחרת כשלמחרת יש בית ספר. אז מראש חייכנית יכלה לומר שבשל השעה המאוחרת וכו' (כלומר לא בשל תוכן הסדרה אלא בשל השעה המאוחרת). אבל הבעיה שהיא כבר הרשתה לבנה לצפות בתוכנית עד שעה מאוחרת, והשאלה איך היא תסביר שפתאום היא לא מרשה.

חייכנית, אולי את יכולה לומר באופן כללי, בלי שום התייחסות מפורשת לתוכנית, שהגעת למסקנה שכשהוא הולך לישון מאוחר, קשה לו לקום בבוקר, קשה לו ללמוד וכו'. ולכן שעת השינה היא X ללא יוצא מהכלל

 

[חייכנית2]

את יודעת מה קורה אצלנו ברגעים היותר דרמטיים?

הוא בכלל לא מסתכל על המסך כמעט. הוא מסתכל על....אמא שלו.
משתדל בחושך [האפלה לקראת שינה שלו] לראות אם לאמא יורדות דמעות.
"אמא את בוכה?....אל תבכי אמא,הכל בסדר!"

 

[יסמין@]

איזה ילד רגיש!!!!! הצעה ראשונית

אם את מסכימה שזו סדרה קשה וכבדה מדי עבורו, אולי אפשר לומר לו משהו כגון: מאוד קשה לי לצפות בסדרה הזו. מה דעתך שנראה משהו אחר?
(כלומר חס וחלילה לא לאסור. לשאול אותו, להציג זאת שלך קשה לצפות בזה ולהציע לו לראות משהו אחר. אם יסרב ויתעקש לצפות בתוכנית - תוכלי לחשוב מה לעשות בהמשך(
זו רק הצעה ראשונית. אמשיך לחשוב על כך.

 

[fatfat]

חייכנית למיטב זכרוני זה לא היה ממש אימוץ רשמי

הילדה הגיעה ארצה במסגרת תוכנית נעלה בה ילדים יהודים מועלים ארצה ללא הוריהם, חיים ומתחנכים בקיבוצים ומקבלים בקיבוץ משפחות מאמצות.

 

[Daria34]

חייכנית,אני לא חושבת שאת צריכה לתת לבנך

את הסבר של fatfat שנתנה בחלק האחרון לתשובתה,מה את חושבת שזה יעשה "לאני" שלו
שתחזירי על זה שנטשו אותו?היא חוזרת על המילה נטישה כמה פעמיים.
בכלל לילד בן 10 זה כבד מידי.
פשוט בזמן הצפייה של התוכנית שבי איתו.תראי עניין
ותשדרי הכי ביטחון בעולם.

 

[fatfat]

דריה איני יודעת אם צפית בתוכניות בארץ

אבל המילה נטישה מופיעה שוב ושוב הן בפרומואים והן בתוכנית עצמה.

 

[Daria34]

בכול זאות בשיחות עם הבן לא הייתי משתמשת במילה

הזו,ושוב אני אישית חושבת שחלק מהדברים שנאמרו
לומר לו כבדים מידי לגילו.

 

[סביון1]

זאת תכנית רק על מאומצים או שהיא מוצאת קרובי

משפחה אבודים מכל מיני סוגים?

 

[חייכנית2]

לא,זו בעיקר תכנית על לא מאומצים

למשל בני עשרים ומשהו שננטשו באתיופיה על ידי אב או אם ב"מבצע שלמה", או ילדה לאשה גרמניה שנולדה מחיים משותפים ללא נישואין,וכשהתפרקה החבילה הזוגית בהיות הילדה רק בת שנה וחצי האם חזרה לגרמניה וניתקה קשר.
בעיקר חיפוש אמא ביולוגית או אבא ביולוגי,שהיתה היסטוריה מסויימת וזכורה של גדילה במחיצתם.

 

[עלמה88]

פ - ח - ד

נכון, מפחיד
התוכנית מעוררת פחדים אצל הבן שלך?

זו תוכנית שמעוררת רגשות. החברה שלי הבן שלי מתרגשת עד דמעות מהסוף הטוב של כל תכנית ושני ילדי לא מגלים בה שום עיניין... (אולי מפחיד אותם לצפות, אבל אם הם לא נוגעים, גם אני לא). אני מאמינה שכשיבוא היום ונצא למסע הזה, עם כל הפחדים שמלווים מסע כזה, נתמודד איתם, אחד אחד, בצעדים קנים.
אני רק מקווה שלא נצטרך להיעזר בתוכנית טלוויזיה או איזו הפקה של סרט כדי לעמוד בעלות הכלכלית של מסע כזה...

זה הפחד שמלווה אותי כשאני צופה בסרטים האלה

 

[עלמה88]

תיקון: בצעדים קטנים