פשוט עייפה מהם

[M i c h a l y U S A]

פשוט עייפה מהם

אין לי מושג על מה לדבר עם הילדים שלי. פשוט אין לי. הם מעירים אותי בחמש בבוקר לבקש כסף למסיבות פורים. ואני מעבירה. אבל אין לי מושג על מה לדבר איתם. הרי לשאול מה נשמע..אם ישאלו..הם עלולים לקבל תשובה אמיתית..והם בעצם לא רוצים לדעת. אין לי על מה לדבר איתם. אני מאשימה בזה את האקס שלי. מזמן לא כעסתי על אדם כמו שאני כועסת על האבא של הילדים שלי. אדם רע..אטום..מתעלם..פחדן..אבל בעיקר רע. ואני מתפללת שהם לא ילמדו את התכונות שלו. את הרוע שלו. ולי אין מה לדבר איתם..אין לי מה לספר או לשמייח או ממש לצחוק איתם..הם לא מבינים..הם לא רוצים להבין. והם לא ילדים. לא יודעת מה לספר להם. איחלתי להם רק חג שמייח. בפנוכו אני מתה קצת כל יום. החודש זה שנה שלא ראיתי אותם. החודש היו אמורים לבוא לביקור שלא יהיה. שנה שלא ראיתי..ואני מתה מגעגועים. והאיש הרע הזה..מי ייתן ואלוהים ייתן לו לב....

 

[ס ג ל ג ל ת]

../images/Emo24.gif

אין לי מילים חכמות להגיד אז אני שולחת חיבוק ומגלה לך שאת במחשבותי

 

[M i c h a l y U S A]

../images/Emo140.gifלא צריך מילים חכמות

חיבוק מתקבל בברכה.

 

[באדולינה בסגול]

מזדה איתך מיכלוש../images/Emo24.gif

רק בריאות וחג פורים שמח

 

[אילנהחלפ1111]

מיכל קצת להתבונן...

אני מבינה את המצוקה שלך ואת השינוי שחל במשפחתך אך האם חשבת שילדייך לא ממש מתעלמים אלא מבליגים מחוסר ברירה וחוסר הצלחה לקבל את המציאות שתפחה על פניהם? הם רק ילדים, נכון בוגרים אך קרה אסון בבית, לאמא, וזה לא קל לא כל אחד יודע להיות אימפתי בזמן המצופה לו הם כנראה בוחרים לברוחחחחח לנהל את החיים שלהם במן שיגרה וכמה שיותר לשלב אי המצאות סביבך נכון זה כואב זה לא מה שציפינו מהילדים שעליהם טרחנו והשקענו רבות אבלללללללל הם ילדים חסרי ניסיון ואולי כוח התמודדות אוכל לומר לך שזה לא נשמע לי חריג...זוכרת שסיפרתי על החברה שלי שגם עוברת עתה התמודדות במחלה הזו ד. אגב אתמול סיימה את שרשרת הטיפול הכימי ועכשיו היא בפסק זמן של שלושה שבועות לקראת ההקרנות איפה הייתי ....גם ילדיה מאוד אכזבו אותה וגם שיתפה כמה היא כואבת עד קללות אבל כשהייתי בקרבתם ראיתי וממש בבירור את מצוקתם אז אוליייי תנסי להבין את המקום שלהם תני להם זמן לעקל את המציאות הכואבת שנפלה על חייהם ואני רוצה להאמין כשאת תצליחי לקבל את המציאות שלך ותוכלי כן למצוא את המילים והדרך להגיע אליהם לשיחה ושיתוף את תגלי שצדקתי

 

[M i c h a l y U S A]

אתמול רצית לדבר איתי בגובה העיניים

זה גובה העיניים יש להם אמא חולה וזו המציאות היום יומית שלי קשיים בעבודה קשיים בחיי היום יום..מאבק נגד בחילות מלווה בחיוך הפיאה מעצבנת אותי מגרד לי הראש השערות עומדות לי בעיניים.. ואני ממשיכה לחייך זו המציאות שלי וזה מה שיש והם ששואלים..מה שלומך אמא..שידעו שתשובה אמיתית מגיעה..שלא ישאלו לצאת ידי חובה. למה אני עכשיו כל מקום שהולכת..בודקת עם יש שרותים..למקרה הצורך אפילו מחזיקה שקית בתיק. זה גובה העיניים אילנה. גובה העיניים זה שיש לי ילדים בוגרים והם מתעסקים לי עם הכספומט ומסיבות שלהם.. ולא מראים שאכפת להם מה קורה בכלל. הם והסיפוקים המיידיים שלהם. נישבר לי הזיין.

 

[אילנהחלפ1111]

גם היום אדבר איתך בגובה העיניים...

ומקווה שלא תחפשי על מה להפגע במקום להתמקד במטרה ( כמו אתמול שלשום) האם את עצמך הפנמת השלמת עם מחלתך? האם את מצאת את הזמן הנכון לזמן את ילדייך לשיחת שיתוף והסבר על מחלתך? האם שיתפת את ילדייך בכל התהליך שתעברי ושעוברת? האם הכנת אותם לכל השינויים בך ובחייך? האם הכנת אותם למגבלות ולצרכים שלך? האם הכנת אותם שתצטרכי את עזרתם במה ואיך כדי לסייע לך? ועוד כמה שאלות והם כדי להראות לך שאולי גם להם לא כל כך קל מקווה שאת כל התהליך הזה עשית כדי שאבין שאת כאמא עשית את המוטל עליך לפני שתכעסי על ילדייך או על בעלך נכון שאת עוברת מסכת יסורים ואותך צריך להבין בכל מקרה אבל מיכל אם טרם עשית או הכנת אותם זה עדיין לא מאוחר הייתי מציעה לך לקבוע איתם שיחה משפחתית ולשתף אותם בכאבך הנפשי ולבקש את עזרתם בדרך שלה את ציפית שוב הם ילדים וילדים ברובם מתקשים לעקל שההורים שלהם מאבדים שליטה וחוזק אין טעם להאשים את האחר איך את חותמת את חתימתך " אם לא אני לי מי לי " וכנראה שמתחת לכל החתימה והאירוע שאת היום עוברת מנסים להאיר לך באור זרקור הלוווווווו תתחילי לדעת לבקשששששששששש ואם צריך לדרוששששששששש כי את אמא.... ומגיע לךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

 

[M i c h a l y U S A]

לא

. לא. איך הכנתי אותם שאינם רוצים לדעת? לא. לא לא. הם רק הבינו שאין מסע קניות לפסח. הם לא קולטים. אני כאן. הם שם. אבא שלהם היה אמור לקחת יוזמה פעם אחת ולדבר איתם..להסביר.. היה שלבים שהכנתי לו ובשבילו...והוא לא עשה כלום. הבטיח לדבר. לא עשה כלום. הוא בטח נשם לרווחה שאין לו בקשה להשתתף בכרטיס טיסה הפעם.. רק הבן הגדול ראה והבין. וגם בגלל שהוא כאן. שוחחנו והוא קלט. זה הכל.

 

[אילנהחלפ1111]

מיכל...

היכן המשפחה שלך? למה את צריכה לעבור את זה לבד? יש לך שם מישהי/ו שקרוב אליך מלבד הילדים?

 

[החתולית]

קודם כל ../images/Emo24.gif

אחר כך כל השאר. אני יכולה להבין את החרדה שלהם, ואת חוסר המוכנות שלהם להתמודד עם המציאות. נראה שהם פשוט החליטו להתעלם בהפגנתיות ממה שקורה לך, ואפילו להיות עוד יותר חסרי התחשבות מאשר היו קודם (כמו כל מתבגר), כדי להדחיק את הכל. זה שאני מבינה מה עובר עליהם, לא אומר שאני מקבלת את זה, ובודאי לא אומר שאת צריכה לקבל את זה. אולי פעם אחת, פשוט תגידי להם שאת לא מוכנה לקבל את חוסר ההתחשבות הזה ? אולי פעם אחת תבהירי שאת לא כספומט, שיש לך חיים לא פשוטים, ושגם אם זה לא מוצא חן בעיניהם, הם חייבים לעזור לך ? אבא שלהם לא קשור לעניין, זה שהוא לא הסביר להם כמה את חולה, לא מתרץ את ההתנהגות שלהם. את צריכה להסביר להם בעצמך, ולהגיד להם שלמרות שקשה להם לשמוע את האמת, הם חייבים להתמודד איתה. בהצלחה, מיכלי, את יודעת שאת לא לבד, נכון ?

 

[M i c h a l y U S A]

חרדה נובעת מחוסר ידע

שאין בהירות שאין מידע נכון. חוסר הידע גורם לפחד. שיודעים לפני מה עומדים..לא מפחדים. מתמודדים. הם בפרוש לא יודעים. לא מודעים. לא רוצים לדעת..ולכן הם מפחדים. ונישבעת לכם ..לא ככה גילדתי אותם. ואני מאשמיה את האקס שלי משום שהוא האדם הבוגר שם. הוא אמור לשבת ולהסביר.. הוא צריך לדאוג לזה שלא יפחדו. והוא לא. זה מתפקידו כהורה להגן על הילדים שלו. ולהגן זה לתת להם פתח לתקווה ולהבנה שהכל סופו של דבר להיות בסדר. והוא לא. אקס פחדן יש לי..וזו השושלת שלי? איפה אתה יוסי קרמר?

 

[רות 2]

את לא

צריכה להבין אותם כמו שמציעים לך פה את לא צריכנ להעמיד אותם על מקומם כמו שהוצע לך את גן לא צריכה להמשיך להעביר כסף עבורם את לא צריכה להאשים אותו את פשוט....לא צריכה את כל זה!!!!! את לא צריכהלהתעסק באף אחד רק בעצמך נקודה. את עצמך מעודדת את המשך השונרר הזה ממךוהאגואיזם הזה ואין בעיה אם זה .....רק שכאשר זה מורט לך עצב..כאשר זה מוריד את האנרגיות לגובה של דשה..... זה אומר נורה אדומה .. עד פו.... המהות של אמהות אינה קורבנות

 

[M i c h a l y U S A]

חושבת את צודקת רותה

נסעתי היום מחוץ לעיר להרגע קצת ולעשות חושבים. והגעתי למסקנה אחת. אני קודם על לעצמי עכשיו..אחרי שאבריא אתעסק עם הדרישות והרצונות שלהם. תודה רות על המילים

 

[מצוטטת]

פשוט מאמינה לך ומחבקת {בלי מילים}!!

 

[בדד1]

תמיד... אבל תמיד

תזכרי שהתגרשת ממנו כי הוא כזה וזה חלק מחסרונותיו שלא יכלת לקבל חבל על האנרגיות שאת משקיעה בכעס עליו אל תבני עליו מאום כל מה שיש בינך לילדים הוא בינך לבינם נטו ואל תערבי אותו בזה הילדים שלך הם ילדים בוגרים הם אמורים להבין מה קורה איתך אבל לעניות דעתי הם נמצאים בהדחקה (וכולם כאן אומרים את זה כי לא צריך להיות מומחה גדול להבין את זה) דברי איתם רגיל דברי איתם כמו אמא שלהם וכמו שאני מניח שבעבר ידעת לומר להם לא בנושאים מסוימים, מותר לך לומר להם את זה גם היום תחשבי על מה ואיך שוחחת איתם לפני חצי שנה ושנה, למה שלא תדברי איתם היום באותה צורה?! אשר להערה שלך הזאת "בפנוכו אני מתה קצת כל יום" טעות בידך להבדיל מבעבר את חיה היום כל יום במלואו הרבה יותר מרובנו עוד הערה קטנה, נראה לי (לאור הכרותי הכתובה רבת השנים איתך)התרככת מעט וזה הולם אותך

 

[M i c h a l y U S A]

התרכחתי ,אולי?

לא יודעת עם ה"תרככחתי"...יודעת שהלב והעיניים והמוח נפתחו לתובנות אחרות. מה שפעם אולי הייתי נעולה עליו..זה לא קיים היום..יש כל הזמן הפתעות. אין שום דבר קבוע ומקובע. יש את הרגע שצריך לחיות אותו. וככה זה עובד.אומרים שצריך להכין ליום רע. נדמה לי שאצלי זה הגיע..היום הרע..אז מה כבר נשאר להכין? נשאר להבין את החיים מתוך הרגע.. מתוך ההארה שבעצם אין שום דבר שנשמך לאורך זמן..וצריך לנצור כל שניה טובה ולשמור על היש...זה בעצם התרכחות?

 

[בדד1]

אולי טעות במינוח

חל בך שינוי זוכר לפני שנים את הקוצים ששלחת כאן לכל עבר ובתקופה האחרונה (גם לפני הסרטן) רואה (קורא)בך שינוי פחות פינות חדות הרבה יותר עיגולן

 

[M i c h a l y U S A]

חוששת להתעגל לכל מיני כיוונים

העיקר העיגולים במקומות הנכונים. אם אתה מתכוון ליותר פתיחות..פחות שיפוטיות..כן זה נכון. עצם היותי בתולה..אני מה שאני..אבל רואה דברים אחרת לגמרי היום.

 

[קטי30]

../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif

יקרתי, הגיע הזמן לשים את עצמך במקום הראשון עם כל הכבוד לילדים ואכן יש כבוד את עכשיו ורק את צריכה לעניין את עצמך קחי את הזמן שלך את צריכה אותו ואת זקוקה לאנרגיות שלך לעצמך עכשיו. עם כל הכאב והקושי ... לא מתוך כעס אלא מתוך חמלה אימהית תביני שלפעמים ההתעלמות הזאת היא הבחירה שלהם להתמודד עם המחלה שלך מאמינה שהם עוד בשוק והלם שהאמא התותחית על שלהם היא אנושית בסך הכל אל תשכחי שהם תמיד ראו בך לא רק כספומט אלא אישה חזקה ובעלת יכולות מדהימות קרה מה שקרה והם לא מוכנים נפשית וריגשית להפנים את זה וכאן מגיע הקטע שאת חייבת לדבוק בו וזה בך ובעצמך הגיע הזמן שהם ילמדו לשחות לבד ... "ויפלו" על אבא שלהם סוף סוף... יפה שלי, הרבה כוח מתוקה שלי אוהבת אותך מיכלי ומתפללים עליך כאן שתעברי את הכל במהרה ובקלות

 

[M i c h a l y U S A]

לקחתי את הדברים שלך

אל תוך הלב. תודה קטי.