פשוט וקל, אל

[החיים שלי איתך]

פשוט וקל, אל ../images/Emo79.gif

אל תקחני אל מקומות מהם לא אדע לחזור לבדי אל תביאני אל מחוזות אשר בהם לא אמצא מרגוע לנפשי אל תתנני לשים נפשי בכפי אין בכוחי לדעת את סף הסבל שלי אנא הנח לי פצוע הוא ליבי ואל תתנני לבכות לך בשירי לבכות לך את אהבתי אל תבאני לסגוד לך בליבי רוחי ונשמתי אל תבוא ותנסה היות האביר על הסוס הלבן שלי ואל,אל תסחפני אל ים אהבתי כי נופצה ונשברה לה ספנתי מה יותר פשוט וקל פשוט,אל....

 

[מולוקו]

הנני כאן

אם באת איתי לכאן תוכלי גם לחזור לבד במחוז שיש מרגוע אין הר געש מבעבע וזה משעמם לאללה. סף הסבל שלך הוא קו בסוף ואנחנו מדברים עתה על ההתחלה. להניח לך זה לותר על אהבה ומזה את יכולה לשכוח אם תרצי או לא לבכות זה טוב לפעמים זה מטהר את החיים. פצע זה עניין לרפואה בדרך כלל זה נרפא לבד כשאת אומרת אהבה טיבעי שתבכי אחרת זו לא אהבה , זה כזה כאילו. אם יש בכוחך לסגוד לי זה אומר שאת מבינה אותי יותר מאשר אני מבין את עצמי וזה מה שאומר הכל. רוח זו נשמה בשינוי זווית השתיים מילים , מילים נרדפות אם אחליט להיות אביר זו החלטה שלי בלבד ולך לא תהיה ברירה אלא לשתף פעולה. סחף זו טעות בניווט דחף הוא פקטור במציאות ים של אהבה זה קודם כל ים אהבה היא הגלים והקצף שלהם זה טעם החיים. גם אם תתנפץ הספינה על החזה של פוסידון נשאר יחד חבוקים ושזופים במים טהורים וכחולים כמה פשוט וקל להגיד לך , אל אל תבלבלי לי את המוח אז אל......

 

[החיים שלי איתך]

איתך הכל אחרת../images/Emo70.gif

איתך,הכל אחרת כי לך אני סוגדת אחריך אלך גם אם עיניי תהיינה עצומות לא אחשוש שוב לעלות על ספינות הולכת שבי אחריך בקסם מילותיך ושיריך אל מקומות וארצות רחוקות איתך אני פורצת כל מנעול וגבולות אתה, זה המפיח בי חיים נושא אותי אל מעבר לעננים אתה זה שמבעיר את פתיל חיי ומצליח למשוך אותי חזרה לשירי אם תביט בעיני ותלחש באוזני "אני האביר הבא ממרחקים זירקי הגעגועים" אפשוט יגוני ואזרוק כאבי ואבוא עדייך ואבקשך, "הכנסני תחת כנפייך" אילו זה היה אתה לא הייתי מבלבלת לך ת'מוח היתי זורעת בך ים של אהבה וכוח הייתי פוסעת ללא עוררין אחריך כי, בך אני נותת את בטחוני ולך שומרת עצמי נאמנה לך ולשירי. כי, איתך,הכל אחרת כי לך אני סוגדת. מולוקו

בוקר קסום ונפלא לך

 

[טאKילה]

קח...../images/Emo79.gif

קח את אשר תקח שמרתי אצלי כל מלותיך שלא אשכח. , פעם נטעת זרעי רגשות באדמת לבי השוקטת. , השתרגת כסבך בגני המוצנע- עד עמקו בתוכי שורשך. , אך רגלי כבשו רק שביל המוליך אל כאב שנשאר בשדות אהבתך.