???
מי אמר שהיה דחוף לפרעה שבנ"י ישארו במצרים?! "ויאמר אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ:" פרעה נוקט בתכסיסים למען שדל את עמו להפנות עורף לבנ"י. בתחילה הוא מסב את ליבם לעובדה כי בנ"י הפכו להיות מיעוט רב ועצום (ייתכן ואפילו בלשון גוזמא), לאחר מכן הוא פוסק הבה נתחכמה לו- פן ירבה, כלומר נצטרך לעשות משהו נגד ההתרבות של בנ"י. בפני פרעה עומדת אפשרות להרוג בזקנים או בילודים כדי לשמור על יחס מצרי- עברי תקין (לדעתו) אבל הוא מעדיף גישה פאסיבית -להעביד את ישראל בעבודות קשות למען לא ישכב גבר עם אשתו וכך נמצא שאין המצרים הורגים את ישראל בפועל. כאשר מתואר לנו "ויאמר אל עמו" ולאחר מכן דברי פרעה אל המצרים, אנחנו חייבים לראות את התמונה המלאה, דהיינו שני הצדדים. לדעתי פרעה פחד שעמו לא יקבל את הגזרה לפעול כנגד ריבוי בנ"י ואולי אף הבחין בחוסר נחת מצד העם לכן היה צריך לתרץ "והיה כי תקראנה מלחמה..." לסיכום הניתוח, פרעה נוקט בתחבולות למען השגת מטרותיו: 1) תחילת תיאורו "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" משדר/ מחדד בעיה מסויימת. 2) פרעה מבקש לחבול תחבולה על בנ"י. 3) ייתכן ונשמעה מחאה ולכן 4) "פן ירבה" דהיינו לא צריך להרוג בפועל את בנ"י אלא להעבידם בעבודות קשות וכך אפס כוח הגברים להולדה וגם העם מרוויח ממעמד העבדים החדש. 5) אולי ועדיין לא השתכנעו כולם ולכן הוצרך לתיאור "והיה כי תקראנה מלחמה.." שוב ממחיש את פחד הבגידה ובנוסף את ההפסד במקור לעבדים... עוד דבר קטן," והיה כי תקראנה מלחמה" - היה צ"ל מלחמות אלא שלדעתי כיוון לומר אם תקרה מלחמה או נקרא אנחנו מלחמה על שונאינו, ויהפכו ישראל ליבם עלינו למלחמה ויסתלקו מהארץ.
מי אמר שהיה דחוף לפרעה שבנ"י ישארו במצרים?! "ויאמר אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ:" פרעה נוקט בתכסיסים למען שדל את עמו להפנות עורף לבנ"י. בתחילה הוא מסב את ליבם לעובדה כי בנ"י הפכו להיות מיעוט רב ועצום (ייתכן ואפילו בלשון גוזמא), לאחר מכן הוא פוסק הבה נתחכמה לו- פן ירבה, כלומר נצטרך לעשות משהו נגד ההתרבות של בנ"י. בפני פרעה עומדת אפשרות להרוג בזקנים או בילודים כדי לשמור על יחס מצרי- עברי תקין (לדעתו) אבל הוא מעדיף גישה פאסיבית -להעביד את ישראל בעבודות קשות למען לא ישכב גבר עם אשתו וכך נמצא שאין המצרים הורגים את ישראל בפועל. כאשר מתואר לנו "ויאמר אל עמו" ולאחר מכן דברי פרעה אל המצרים, אנחנו חייבים לראות את התמונה המלאה, דהיינו שני הצדדים. לדעתי פרעה פחד שעמו לא יקבל את הגזרה לפעול כנגד ריבוי בנ"י ואולי אף הבחין בחוסר נחת מצד העם לכן היה צריך לתרץ "והיה כי תקראנה מלחמה..." לסיכום הניתוח, פרעה נוקט בתחבולות למען השגת מטרותיו: 1) תחילת תיאורו "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" משדר/ מחדד בעיה מסויימת. 2) פרעה מבקש לחבול תחבולה על בנ"י. 3) ייתכן ונשמעה מחאה ולכן 4) "פן ירבה" דהיינו לא צריך להרוג בפועל את בנ"י אלא להעבידם בעבודות קשות וכך אפס כוח הגברים להולדה וגם העם מרוויח ממעמד העבדים החדש. 5) אולי ועדיין לא השתכנעו כולם ולכן הוצרך לתיאור "והיה כי תקראנה מלחמה.." שוב ממחיש את פחד הבגידה ובנוסף את ההפסד במקור לעבדים... עוד דבר קטן," והיה כי תקראנה מלחמה" - היה צ"ל מלחמות אלא שלדעתי כיוון לומר אם תקרה מלחמה או נקרא אנחנו מלחמה על שונאינו, ויהפכו ישראל ליבם עלינו למלחמה ויסתלקו מהארץ.