פרשת וירא

אולי אני נבל ולא חכם (כמו העם), אבל

עדיין לא הבנתי. אני כמעט בטוח שיש מקרים שבהם תנועה שהיתה אמורה להיות חטופה הופכת לתנועה עצמה, מבלי שבא דגש בתמורה לכך (קשה לי למצוא כרגע דוגמאות, אבל אנסה בהמשך למצוא דוגמא ש"תניח את דעתך"). חוץ מזה - תשובתך נאמרה בלשון "אני חושב...", כך שוודאי שאין בה כדי להניח את הדעת (אני חושב שוודאי).
 

shaio

New member
הארכת תנועה

כאשר אמורה לבוא תנועה חטופה (או שווא נע) ולאחריה שווא, התנועה החטופה מתארכת לתנועה שהיתה קיימת בצורה היסודית, ולזכרוני לא בא על כך תשלום כלשהו. דוגמא: וַאֲני -- צורת המקור ההסטורית של ו"ו החיבור היא בפתח; בד"כ תנוקד בשווא נע; וברצף של שני שוואים נעים השווא הראשון מתארך בחזרה לפתח. גם צורת הנסמך "אַחד" (כמו "אחד-העם"), היא לדעתי עקב תהליך דומה.
 

shaio

New member
הארכת תנועה

כאשר אמורה לבוא תנועה חטופה (או שווא נע) ולאחריה שווא, התנועה החטופה מתארכת לתנועה שהיתה קיימת בצורה היסודית, ולזכרוני לא בא על כך תשלום כלשהו. דוגמא: וַאֲני -- צורת המקור ההסטורית של ו"ו החיבור היא בפתח; בד"כ תנוקד בשווא נע; וברצף של שני שוואים נעים השווא הראשון מתארך בחזרה לפתח. גם צורת הנסמך "אַחד" (כמו "אחד-העם"), היא לדעתי עקב תהליך דומה.
 

אביא

New member
ושוב בשם אבי מורי

בעיקרון הדגש בא מפני שבגד כפת מקבלים דגש לאחר תנועה קטנה (לא זו של הגשש) אולם הכלל אינו כלל כלל מפני שבעברית יש שני סוגי דגשים דגש רגיל ודגש קל. הדגש הרגיל מקורו בשפות השמיות ולכן לגביו יש כללים ברורים לגבי הדגש הקל הוא מיובא לעברית (על אף העיצומים במכס) מהחורית שאינה שפה שמית ולכן הכללים במקרה זה אינם מדויקים כל צרכם. ברור לי שדעתך לא תנוח אך את הפרס עודני דורש.
 
אבל זה לא יכול להיות ...

למיטב זכרוני, הכלל הוא שאותיות בגד כפת מקבלות דגש קל, כשהן נמצאות בראש מלה או בראש הברה. לכן ברור שבמלה "כצעקתה" אמור להיות דגש קל באות כ´. לא ברור מדוע יש דגש קל באות כ´ שבאה אחרי האות ה´ במלה "הכצעקתה". עובדה שבמלה "הבן" של המשפט: "הבן יקיר לי אפרים?" אין דגש קל באות ב´. לדעתי הדגש באות כ´ של "הכצעקתה" איננו יכול להיות דגש קל, אלא מדובר בדגש חזק (רגיל). אני מציע שתברר שוב עם אביך מורך האם הוא אכן התכוון לכך שמדובר בדגש קל במלה זו.
 

ציפי ג

New member
אביא אולי תחבר אותו לאינטרנט כדי

שיוכל לתת לנו הרצאה בנושא זה? כבר ימים שלא חשכו עיני מקרוא על נושאים בעניני דקדוק. אם לא די לי עם הכתב החסר, עכשיו התחלנו עם הדגשים. קח (מכוון) אשלים את הבר בהשכלה בנושאי דקדוק שלא הצליחו מורותי ברב תסכולן ללמדני דעת, ובא לצִפי גואל. (אופס שכחתי דגש ).
 
כל הדקדוק על רגל אחת?

איזה שירשור ארוך ובאיזה עניין...? אתחיל ואומר, שאת כל עקרונות הניקוד, אפשר למצוא בסוף מילון אבן-שושן, כולל כיצד מנקדים ה´ הידיעה, השאלה וכו´. לעניין דגשים... בעיקרון, תנועה קטנה = פתח, חיריק חסר, חולם חסר, סגול, קובוץ תנועה גדולה = קמץ, חיריק מלא, חולם מלא, צירה, שורוק בדרך כלל אחרי תנועה קטנה בא דגש דגש אינו בא בשווא נח (סוף הברה) כמו למשל הפתעה אותיות "בגד כפת" מקבלות דגש קל בהיותן בראש מילה או הברה שאחרי שווא נח כמו אשבור ישכב וכו´ ה´ הידיעה מנוקדת בדרך כלל בפתח ואחריה בא דגש, ללא קשר ל"בגד כפת" זהו בקצרה. מי שסקרנותו התעוררה, שיפתח ספר. עוד משהו - תשלום דגש בא כאשר מתבטלת אות ובמקומה שמים דגש, למשל סכה (סוכה) מאחר ומקורה בשורש סכך צריך היה לכתוב סוככה. מבטלים כ´ אחת ושמים דגש בשניה. ויוסאריאן, מספיק עם ההתחמקויות. אביא מקבל או לא מקבל?
 

ציפי ג

New member
אבל אני ואביא ויובל ו X נפגשים

אוטוטו, אולי פשוט נצרף אותך ואת זוגתך אלינו.
 
למעלה