אין ייאוש בעולם
New member
פרשת השבוע - ראה ../images/Emo39.gif
כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה! כאשר עבד עברי מסיים את ימי עבודתו ומשתחרר - חיב אדונו להעניק לו מתנות, כדברי הפסוק בפרשתנו: "הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך". מדברי הרמב"ם משתמע, שחובה זו היא בבחינת "צדקה". כלומר, מתן ה"הענקה" הוא נתינה נוספת על השכר שהאדון חייב לתת לעבד תמורת עבודתו. ככל עניין בתורה, מצווה זו, נוסף על משמעותה הישירה, נושאת בתוכה גישה והוראת דרך אף בעבודת ה'. התורה מציבה לפנינו כלל האומר, שבמערכת יחסים בין מי שעומד בדרגה גבוהה יותר לבין מי שנמצא למטה ממנו, צריך העליון לתת לרעהו יותר ממה שמגיע לו ממעמדו הנוכחי. "אדון" ו "עבד", במשמעות רוחנית, יכולים להיות גם רב ותלמיד. תפקידו של המורה הוא להחדיר בתלמידו את חומר הלימוד שמתאים לערכו. זו חובתו כמורה, אף אם כרוך הדבר בעמל רב, עד שהתלמיד מבין את מה שהרב מלמדו. לעומת זאת יש נושאים עמוקים, שנעלים לגמרי משכל התלמיד. אותם אין הרב חייב ללמדו, והם נשארים אצלו בלבד. באה מצוות "הענקה" ומורה לרב: נוסף על חובתך הבסיסית, עלייך להעניק לתלמיד בצאתו ממך "הענקה" שבבחינת "צדקה", עלייך לעמול ולהתאמץ עד שהתלמיד יקבל גם את עומק שכלך - שלך! אם רק הדברים קיימים אצלך, עלייך לדאוג שסוף סוף הם יגיעו גם לתלמיד. ידוע שמידתו של הקב"ה היא "מידה כנגד מידה". כשאנו מקפידים לקיים את עניין ה"הענקה" בבחינת "צדקה" יותר מהחובה הבסיסית, נוהג עמנו גם הקב"ה בדרך זו. בברכת שבת שלום ומבורך
והענקה לכל אדם באשר הוא
