מילה אישית על פרסום התחקיר והמאבק בצנזורה
כשעבדתי בדסק "הארץ" בזמן המלחמות האחרונות, הצנזורה הייתה חיונית, כמובן.
אסור לפרסם שמות הרוגים, אסור לפרסם מיקום נפילת טילים, אסור לספר על הזזת כוחות
או הפעלת כוחות מסוימים כאן ושם.
אבל מהו הקשר בין אי פרסום פרטי הפרשה שבה מתאבד עציר בכלא, אחרי שהוסתר מעין כולם,
לביטחון הלאומי?
האם אנחנו במצב מלחמה עם אוסטרליה?
האם יש משהו שלא ידענו קודם בעניין שימוש בדרכונים זרים של יהודים ממדינות אחרות?
הצנזורה שנכפית עלינו ברגעים כאלה הייתה משגעת אותנו בשרירותיות התמוהה שלה.
מה לצנזורה כזאת ולעיתונות במדינה חופשית??!!!
כבר קרה שנקלענו למבוכה דיפלומטית עם מדינות כמו בריטניה בגלל השימוש בדרכונים של אזרחיהן, וזה ברור למה.
בינינו, אני מניחה שברור לכולם שכל המדינות עושות שימוש בדרכונים של מדינות אחרות.
אם כי קשה לי להאמין שהדרכון הישראלי פופולרי לצורך אחר מלבד ניסיון לפגוע בישראלים.
לא ברור למה בן זייגר התאבד.
לא ברור למה זה אמור להיות סוד, מלבד עוגמת הנפש והצער הרב שנגרם למשפחתו.
אם דבר כזה קורה, ישנו כשל כלשהו, מחדל בהפעלתו או במה שקרה בתאו,
וזה כבר עניין לאומי ממדרגה ראשונה שיש לחקור, לא לטייח.
חייבים ללמוד ולספר.
ועוד לא התחלתי לדבר על כך שאסור למנוע מידע בדמוקרטיה, אם לא מדובר בסיכון חיי אדם בגלל פרסומו.
אנחנו זכאים לדעתאת הסיפור הזה, וכל התנהלות המדינה בעניין זה מגושמת והזויה להחריד.
