יחי ההבדל (הלא-קטן) שבין: copy/paste לבין זכרון טבעי-אקראי
ברוח אסקוט וכל היתר (אם כבר בריטניה) אני מוכנה להמר, נניח 1/20, שמה שוובה ואלה קיבלו ב
כתב מ"עובר אורח מקרי" ש"הזדמן" למקום, בהיותו, לאמיתו של דבר, ככל הנראה, מועסק של הפקת המרוץ,
קיבלו כל היתר בע"פ, אפילו מאותו עובד הפקה עצמו. אם אכן כן, "משימתם" לעניות ניחושי, היתה ככל הנראה, לאיית ולזכור את שנאמר להם בידי אנשי ההפקה בכניסתם לזירת המטלה (אך לא הוצג לנו מטעמים ברורים ומובנים במציאות המדומה, מניפולטיבית וערוכה היטב מטעמים ואינטרסים השמורים עם יוצרי וקובעי אותה "מציאות").
ההסתברות שהזוגות ידעו לקשר בין מרי פופינס לבין המלה הבלתי-אפשרית, בכפל ההסתברות שהם ידעו לאייתה נכון שואפת להסתברות קרובה למדי של זכיה בפרס הגדול בלוטו בכלל ולאפס מוחלט בהנתן מסגרת הזמן של לכל הפחות לילה אחד (כל הזוגות צולמו נכנסים ויוצאים בחשיכה/דימדומים למטלת המטריות/רומיאו ויוליה). מדגם פשוט ולא מקצועי, בכל מקום עבודה בישראל יוכיח את השערתי (כמובן, בקרב מי שלא צפו בתוכנית).
לדעתי,
בשל דחק הזמן והמעבר לקוסטה ריקה וסיבות נוספות, נעזרו הצוותים, גם במטלת "צלילי המוזיקה" בהפקה שדאגה להעביר אותם את המטלות, במקום שהם יעברו את המטלות. לפיכך, "ידעו" הצוותים, את מה שלפי הימורי מתי מעט יזכרו באופן טבעי ואקראי, כל שכן, ידעו לאיית נכונה בסד הזמנים שניתן להם. זו לדעתי הסיבה שלא הראו לנו את מלוא הטקסט שהזוגות המציגים את "רומיאו ויוליה" היו אמורים לזכור ולשחק. זו גם הסיבה לדעתי שיהלום הראליטי למינהו זלצרמן התבקש לדקלם ב-testimonies, לצורך שיכנוענו הצופים, שזכרונו המיידי והטוב נעוץ בעובדה שצפה בחני נחמיאס משחקת את מרי פופינס, אי-שם בילדותו הנשכחת, ברמת אביב, אי-שם לפני שנים.
וובה ואלה - בין אם בשל משבצת המתקשים בעברית/אנגלית ובין אם בשל היותם אחרונים ודחק הזמן המוגבר ובין אם בשל שני אלה ועוד - קיבלו איפוא לעניות הבנתי, בכתב ולעיני המצלמה, את מה שכל היתר קיבלו בעל-פה, מאותו מועסק של ההפקה, או מי מעמיתיו.