מסכימה איתך לחלוטין אבל......
היום הוא לקח את הילדים בעצם לפני כמה דקות ואני רוצה.........שיט אני לא מאמינה אני כותבת כאן והנה זה מגיע טלפון מהגרוש שלי שהבן שלי רוצה לשאול אותי משהו ואני שואלת אותו מה מתוק שלי.... "אמא אני רוצה שאת ואבא תהיו ביחד, למה אתם לא יכולים להיות ביחד"? אמרתי לו בעדינות שכבר דיברנו על זה ואם הוא ירצה נדבר על זה שוב כשיחזרו וגם אבא יכול להסביר (והוא יש לו בעיה להסביר מה שלא בא לו) היום במקרה הגיע מוקדם בשעה ורמז לי שהוא באוטו ככה שאולי אזמין אותו לאיזה קפה...יבשתי אותו באוטו חצי שעה הכנתי להם את הדברים וירדתי, שיחק לי אותה לא יודע איך מגיעים לבית הספר כי רצה שאני אצטרף אליו, מצטערת לאמר אבל הוא עושה לי את זה , דפק הופעה כמו שאני אוהבת אותו והיה לי קשה מודה...הגענו והוא רצה להמתין בחוץ וכשיצאנו שוב הציע לי להסיע אותי עד הבית כי במילא הוא בכיוון... הילדים לא הבינו והבן שלי שאל "בבהלה" אמא מה את באה איתנו? ואני הסברתי שלא כי אבא פשוט נותן לי טרמפ (טוב שנותן משהו) אז כשהגענו בדיוק לאחר שתי דקות הם שאלו אם באמת אבוא לבקר ואמרתי להם שאבא לבקר כנראה בעוד שבוע (כי מניסיון קשה לי שבועיים בלעדיהם) ואז הנה באה השיחה הזאת........ לא יודעת האמת שיש בו דברים שאני אוהבת אבל זה ממש לא מספיק ולא מכפר על הדברים הלא טובים ואני לא הייתי רוצה לחזור אליו .
שלכם/ן
