פרפקטציוניזם

פרפקטציוניזם ../images/Emo69.gif

אני בנאדם מאוד פרפקציוניסטי- אוהבת תמיד שהכל יוצא כמו שתיכננתי, ומסוגלת למרר לעצמי את החיים ולהפוך עולמות כדי שמשהו ייצא מוצלח- למשל בשיעורים שהם מול הכיתה שלי למשל שצריכה להעביר משקיעה אובר כוחות, אנרגיות וכסף ובסוף יוצא שמענישה את עצמי מכל הכיוונים, ועל מה? משהו ששוכחים... איך אתם- פרפקציוניסטים או זורמים יותר עם מה שקורה, ואם לא הלך לא נורא
איך זה משתלב עם חייכם
 

פוEט

New member
מנסיון אישי

פרפקטציוניזם לעולם לא מסתיים תמיד מחפשים "עוד פינה לעגל" או ללטש עוד קצת ממה שמושלם ממילא. קשה לכן בחרתי להיות יעיל ולא פרפקטציוניסט עזר לי הרבה לכן,תמיד אני שואל את עצמי: "האם אני מגזים או שהשגתי את מטרתי?"
 

magenta73

New member
פרפקציוניסטית.

זה נורא ואיום. ברמות שאם אני מקבלת 85 במבחן אני לא מרוצה... לומדים לשחרר... להסתכל על התמונה הגדולה יותר. (מג'נטה - זה לא רק הציון, זה עוד 6 נקודות לסיום התואר שלך, ו85 זה יפה. מאוד)... לא ממש הבנתי מאיפה זה בא לי, עד ש-הפתעה, דברתי עם אמא שלי, ואמרתי לה שהרגשתי רע עם 85, ורק כשריאתי ציונים אחרים, שהיו 70-60 הרגשתי יותר טוב, כי הבנתי שהיה מבחן ממש קשה, ושלמה אני בכלל צריכה להרגיש חרא מ85... והיא, מה עונה?... כן! זה הגיוני להרגיש חרא מ-85!!!!!... אז כנראה ש... (דאההה) גם זה ממנה...
 

thankful

New member
6 נקודות לסיום התואר ? כל הכבוד !

וכפי שאמרת , את לומדת באו"פ ... כל הכבוד כפליים ! (גם אני לומד שם , בחצי התואר ...) מה את לומדת ? בברכה , ליאור .
 

magenta73

New member
אמרתי שזה עוד 6 נקודות

בסך הכללי. אבל נשאר לי, חוץ מהשלושה קורסים שאני לוקחת עכשיו, שהם 16 נקודות (למה אני עושה את זה לעצמי.... למה?!?!?) עוד 2 קורסים "רגילים" של 6 ו4 ואז 4 מתקדמים... ואז 2 עבודות סמינריוניות ואז...
THE END ומה אני לומדת? בגדול, תואר ראשון בחברה ורוח, אבל בעצם פסיכולוגיה וחינוך מיוחד, רק בלי הסטטיסטיקה... :)
 

thankful

New member
זה בסדר ... חשבתי גם על זה .

התכוונת "עוד 6 נקודות בדרך אל התואר ..."
 

לירננה

New member
אני לא כל כך

לא אכפת לי שדברים לא יצאו במאה אחוז. ברור שאני אוהבת שהם יוצאים טוב,אבל אני מכונה לקבל פחות אם אני משקיעה פחות. זו איזושהי קבלה מראש. במיוחד כשהייתי בלימודים - החלטתי מראש לאיזה ממוצע אני רוצה להגיע בסופו של דבר. שאת אומרת חשבתי לעצמי מה הממוצע שאיתו אני אהיה מרוצה ושאתו אני אוכל להמשיך הלאה (אולי לתואר שני) ולשם כיוונתי את המאמצים שלי-עם שאיפות טיפה מעל. צריך לחשוב ריאלית מה ולשם מה רוצים שהכל יהיה פרפקט. וגם לחשוב מה עלול לקרות אם לא הכל יצא מושלם, ממש לנסות לתאר את זה,לראות את זה. ולפעמים מגלים שזה באמת לא נורא כל כך. וההשקעה לא שווה את זה.
 
למעלה