נעזוב לרגע בצד את "היה או לא היה"
דווקא באגדות, שבהן חשוב המסר לדורות, כל פרט חשוב. ולכן, התירוץ של "מותר לסופר להתפרע" לא תופס. ובעצם, די ברור שפרעה חייב להשאר בחיים לכל אורך המכות, כדי לראות עד כמה גדולה הנפילה שקשי ליבו הביא על עמו. גם אם היה בכור, כדברי חז"ל, הרי שבזמן המכה מן הסתם הוא היה מבועת מכך שבעוד רגע הוא הולך למות, וגם אחרי המכה, כשהזעם מילא את ליבו, והוא בחר לרדוף אחרי בני ישראל אחר גרשו אותם, הוא חי עד לרגע האחרון, לראות את נס חציית הים מחד, ואת שארית צבאו טובעת, מאידך.