פרס נובל

פרס נובל

מאתאי, פעילה למען איכות הסביבה, שהיא האישה האפריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום: האנושות מהווה איום לכדור הארץ!
 
נגד ביעור היערות? או ביעור הבערות

או בירוא יערות. וחוצמזה, למה הכותרת לא יכלה להיות: "התאגידים מהווים איום על כדור הארץ"? לא מהימן יותר? קרוב יותר לתוכן הכתבה? ושאלה כללית: אין להם סקציה של פרס על מפעל חיים? לא יותר מתאים לפועלה?
 

erana75

New member
למה התאגידים ?

המקומות בעולם שבהם הנזק לסביבה הוא הגדול ביותר אלו לא מדינות עם תאגידי ענק. בסין, דרום אמריקה משמידים יערות גשם עבור חקלאות פרטית של הכפריים. אין ספק שגם תאגידי ענק תורמים לעניין, אבל הבעיה העיקרית היא חינוך במדינות בהם מתרחש הנזק. גם מדינת ישראל אשמה (עיין ערך כביש 6)
 

giba70

New member
זה מה שנקרא קולוניאליזם כלכלי

כאשר העולם השלישי כבר השתחרר מהאימפריות, המדינות המפותחות עדיין שולטות במה שקורה שם. מעבר לכך, הרי התאגידים לא יהרסו את הסביבה שלהם. תופעת ה-Not In My BackYard :NIMBY. בברזיל זה אולי לא רק תאגידי ענק אלא פשוט המדינה עצמה, בעיקר כאשר סללו בשנות ה60 וה-70 כבישים לאורך ולרוחב אגן האמזונס, כדי לחבר את החוף עם הג'ונגלים ולעודד פיזור אוכלוסייה, פרוייקטים הידרואלקטריים ומכרות בוקסיט שגם הרסו שטחים נרחבים. ובברזיל דווקא יש כיום הסברה נרחבת בנושא חשיבות השמירה, מן הסתם הם מרגישים שהם אחראים על "הריאות" של כדור הארץ. אגב, יש שיטה שלא מספיק מנוצלת לטפל בפגיעה בסביבה, היא נקראת "החלפת חוב עבור טבע" - Debt for Nature Swap. לפי שיטה זו ארגונים "ירוקים" מציעים למדינה נחשלת (נגיד ברזיל) "לקנות" חלק מהחובות החיצוניים שלה (ולברזיל יש חוב לא קטן לקרן המטבע הבינ"ל לדוגמה). תמורת התשלום של חלק מהחוב המדינה מתחייבת להשקיע סכום כסף מסוים לשמירה על שמורת טבע או אזור אחר מפני פגיעה. כלומר מנצלים את החוב להשגת יעדים סביבתיים.
 
זה בטח המון כסף

עד כמה שאני זוכר החוב החיצוני של ברזיל עומד על יותר ממאה מיליארד דולר, כדי להביא את הממשלה לשנות דברים צריך לממן חלק משמעותי מהחוב, כלומר משהו בסדרי גודל של מיליארדים או עשרות מיליארדים. לאיזה גוף "ירוק" יש סכומים כאלה?
 

giba70

New member
תבדוק טוב, כתבתי "חלק" מהחוב

כמובן שזה חלק קטן, אך הוא לפחות מנוצל לטובה.
 
אין מחלוקת

התייחסתי גם אני לחלק מהחוב, רק ציינתי שכדי להניע את הממשלה לפעולה זה חייב להיות חלק משמעותי מהחוב, מה שמעלה אותו לסדר גודל שארגונים וולונטריים לא יכולים לעמוד בו.
 

giba70

New member
לא חייב להיות חלק משמעותי

הממשלה מברכת על כל כמות של חוב שנמחקת לה, וזה מספיק על מנת לתקצב איזה פרויקט סביבתי, כאשר בהרבה מקרים הממשלה מפקידה את הכסף בידי ארגון כלשהו שמחכה לבצע פרויקט מסוים וחסר לו קצת תקציב.
 

אטיוד5

Active member
בענין כביש 6

רק רציתי להעיר שנפח התנועה בו עולה על הציפיות המוקדמות וזאת הראיה שהוא אכן נחוץ. בו נשים את הדברים על השולחן - הנזק הסביבתי נגרם ע"י ריבוי האוכלוסיה. אז הכי בריא זה אולי לחולל מלחמת עולם שלישית או להוציא מהארון איזו מגיפה שחורה. פחחח. ברור שאפשר לעשות הרבה דברים בצורה שמסבה פחות נזק סביבתי, וצריך להשתדל לכך. רק מה, יש גבול להסטריה הזאת, והירוקים לפעמים לא יודעים בדיוק היכן הוא עובר.
 
שטויות במיץ

אם אתה לוקח רק מדד אחד לבחון את הכדאיות של הכביש תוכל להגיע לכל מסקנה שתרצה. צריך להסתכל על התמונה הרחבה, ובתמונה הרחבה הכביש הרבה יותר מזיק מאשר מועיל (גם אם כמה אנשי עשירון עליון יכולים בזכותו להגיע מהוילה שלהם יותר מהר לוילה של אבא שלהם). אגב, זיהום סביבתי לא נגרם רק ע"י ריבוי אוכלוסיה, אלא גם ובעיקר ע"י שימוש בטכנולוגיה. למשל, ארה"ב אחראית ל 25% מזיהום האוויר בעולם, למרות שחיים בה רק כ 3% מתושבי כדוה"א. ואחרון חביב: מלחמות מאוד מזיקות לסביבה.
 

giba70

New member
מלחמות גם מועילות

בהתחשב בעובדה שריבוי אוכלוסייה הוא אחד המזיקים... אגב, שימוש בטכנולוגיה הוא ניטרלי, שאלה לאיזה כיוון רותמים אותו וכיצד מנצלים את הטכנולוגיה, כגון במפעלי טיהור שפכים ומיחזור של חומרים שונים. המפתח הוא הגישה של המערכת ושל האזרחים, כמו בכל דבר כמעט.
 
לא נכון

שימוש בטכנולוגיה אינו נייטרלי. נכון שיש גם טכנולוגיות ל"שיפור הסביבה" אבל המדד חייב להיות כמותי. אם השימוש בטכנולוגיה בעולם מייצר נניח 100 יחידות זיהום ביום, ומסיר 2 יחידות זיהום, אז השימוש בטכנולוגיה בסך הכל מזהם. נקודה. כשזה יהיה 50-50 תוכל לומר שזה נייטראלי. נסה לחשוב על השפעת הטכנולוגיה כיום על המים, האוויר, האדמה, הצמחייה, ותגיע למסקנה בעצמך. לגבי המלחמות. כמות הזיהום שמייצרים אנשים במהלך חייהם, קטנה לדעתי בסדרי גודל מכמות הזיהום הנחוצה בממוצע כדי להרוג אותם ולתחזק צבא בגודל הנדרש. (החלק השני של המשוואה כולל גם: תחמושת שלא פגעה במטרה, הרס של מבנים שהפכו לאשפה, מכונות מלחמה וכלי רכב שסופם תמיד כגרוטאות באתרי אשפה, הקמת מחנות צבא, שימוש בציוד ובכימיקלים רפואיים, כימיקלים המשמשים בתעשיית הנשק ומוצאים דרכם לאדמה ולמאגרי המים (עיין ערך תע"ש), שריפת דלקים בפסי ייצור ובכלים ממונעים, הגברת הייצור באופן כללי, כריתת עצים הנחוצים למלחמה, ועוד.)
 

אטיוד5

Active member
הכי טוב ...

בוא נחזיר את תקופת האבן. אופס, אבנים זה גם לא טוב, אפשר להשתמש בהם כדי לסלול כבישים ולהרוג חיות. מתי היתה תקופת הקרח האחרונה? איך שאני מתגעגע! זה הכי טוב. מים טבעיים בכיף, רק צריך להציץ מהתיבה בזוגות.
 
אינשטין אמר פעם

(כששאלו אותו באיזה כלי נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית) "אני לא יודע, אבל במלחמת העולם הרביעית ישתמשו במקלות ואבנים"
 

giba70

New member
אדם מייצר בימי חייו טונות של פסולת

וכדי להרוג אדם אחד נחוץ כדור אחד, כמובן שלעתים לוקח קצת יותר וצריך לוודא הריגה... בקיצור, צחקתי קצת בעניין הזה
ובקשר לטכנולוגיה, התכוונתי שאופן הניצול שלה הוא מה שמשנה ולא עצם הפיתוחים. הרי אתה מתאר לעצמך איך העולם היה נראה אם היינו נתקעים באמצע המהפכה התעשייתית כמו שמנצ'סטר נראתה בתחילת המאה ה-19... (רמז: הוא לא היה נראה, כי הפיח היה מסתיר הכל) רק בעזרת השקעה בחינוך, הסברה, במדע ובאכיפה חיובית (מסי זיהום, המזהם משלם) נוכל לבלום את הידרדרות הסביבה.
 
כנראה שזה העניין

טכנולוגיה הורגת אנשים וטכנולוגיה מצילה חיי אדם טכנולוגיה יוצרת מפגעים סביבתיים וטכנולוגיה מטפחת את איכות הסביבה צריך רק להפעיל אותה בתבונה
 
נכון

ואם יורשה לי לצטט מדבריו של זולל המישמישים: "המדד חייב להיות כמותי. אם השימוש בטכנולוגיה בעולם מייצר נניח 100 יחידות זיהום ביום, ומסיר 2 יחידות זיהום, אז השימוש בטכנולוגיה בסך הכל מזהם" (פורום תרבות עולם, תפוז, דצמבר 2004).
 
למעלה