פרסים - כן או לא?

פרסים - כן או לא?

התשובה שלי היא כמעט תמיד "לא". אבל עכשיו אני בכל זאת בדילמה. תלמיד כיתה א', מנסה להשלים פיגור בלימודי הקריאה. המורה רמזה לי שכאשר מבטיחים לו פרס, הוא עובד בהנאה רבה, ומשלים פערים. אני אישית התנגדתי להתחיל במתן פרסים, כי זה גורר סחיטה אינסופית ודרישה למתנות מצד האחים. עכשיו אני מתלבטת, כי זה באמת מקדם אותו, ופרסים מאוד מאוד מדרבנים אותו (וגם גורמים לו לקרוא מרצונו, בלי קשר לפרסים). אשמח לשמוע דעות בעד ונגד.
 

snty

New member
לא בדיוק פרסים

שיטת המדבקות. לאסוף מדבקות במשך כל השבוע - כל יום שהוא משתדל ומשלים חומר הוא מקבל מדבקה ואם צבר 7 מדבקות מקבל תשומת לב קטנה. על התשומת לב שיקבל את תחליטי ולא לתת לו לבקש בקשות כדי למנוע את הסחטנות.
 
בנוגע לתיגמולים "רוחניים"

אחיו הגדול מסתדר עם זה טוב מאוד ומסתפק בזה. הוא לא. הוא רוצה משהו ממשי (בעיניו - משחק, פרס, הפתעה) ולא "תשומת לב קטנה", שלא מדרבנת אותו כלל. (וכל העניין פה הוא דירבון)
 

dana3111

New member
אפשר לדעתי פרסים שהם לא חומריים

לנסות לנווט לתגמולים לא חומריים,שלפחות יהיה ערך מוסף לכך, אולי תוכלי לקבל פה עצות לגבי "השתחררות" מענין הפרסים בכלל, אני גם נגד, אבל גם לא שופטת, כי אני לא עומדת במשומך (ילדיי קטנים יותר)
 
../images/Emo13.gif גם בעיני לא

אבל מה תגידי, אם רואים שיש לילד פוטנציאל, והוא לא ממומש בלי דירבון חיצוני?
 

צימעס

New member
סימן שמשהו תקוע איכשהו

למשל - הקריאה מלונקג'ת עם מורה שהוא חווה כמנג'סת באופן מיוחד. (סתם זורקת דוגמה, לא מנסה לנתח אתכם) כשיהיה לי כח אני אכתוב ארוך יותר על פוטנציאל לא ממומש.
 
בהחלט משהו תקוע

ולי זה נראה כמו בעיות בריכוז או חוסר בשלות, או שילוב של שניהם. אנחנו ממתינים לתור לנוירולוגית (שיהיה השבוע בע"ה). עד אז או עד שנדע אם יש בעיה והאם יש צורך לטפל בה, לא רצינו (המורה והורים) ליצור תיסכול כפול בגלל עיכוב יחסית לכיתה, ולכן היה צורך בעידוד. כריכה רכה כתבה שהקריאה עצמה היא פרס, ואני מאוד מסכימה איתה. אני למדתי לקרוא בעצמי. בני הגדול - למד בעזרתנו, אבל מיוזמתו. תלמיד כיתה א', לא הראה רצון ללמוד. עדיין לא ברור לנו למה. מצד שני - אני רואה עכשיו ניצנים של רצון עצמי: קריאת שלטים, ניסיון (כושל) של קריאה בספר ועוד. אז נראה שהוא לא היה בשל עדיין לקריאה. (וכל הזמן אומרים לי שילד רוצה ללמוד, ולא צריך לעודד אותו. לכן אני רואה צורך לבדוק למה אותו צריך לעודד) דרך אגב, לי נראה שלא רק השיטה של המורה גרמה לו תיסכול (התקדמה במהירות לפי קצב הכיתה), אלא גם (או בעיקר) העובדה שאחיו הגדול קורא. תפקיד הקריאה שייך לו - ולכן הוא לא רץ להשיג את הכתר החבוש כבר. ובמקרה כזה עידוד חייב להעשות.
 

ליביתי

New member
כי לא בהכרח שהבדיקה הרגילה עולה

על כל בעיה שיכולה להיות בראיה. לפעמים קושי בקריאה יכול להיות קשור לבעית ראיה, ולפחות כדאי לשלול קשר כזה. יש רופאי עיניים עם מומחיות לילדים ואפשר להגיע אליהם דרך קופ"ח.
 
את אמא זריזה

הייתי חוזרת גם על בדיקת שמיעה. ואם הנוירולוגית תאמר או לא שיש הפרעת קשב - כדאי לנסות גם פסיכולוגית המתמחית באבחון הפרעות קשב. הן מכסות מנעד רחב יותר של ביטויים להפרעה ועולות לפעמים על דברים שב- dsm והשאלונים הרגילים קשה לראות.
 
../images/Emo13.gif נראה לי שיש לו שמיעה יותר מידי

טובה. זה בהחלט יכול להפריע לו לקשב. מהנוירולוגית הבנתי שבעצם אני מאבחנת
, או יותר נכון - מכיוון שאין אופציה כרגע לטיפול תרופתי, אין כ"כ טעם באיבחון שלה (היא אמרה לי שזה הטיפול היחיד שהיא מציעה, מלבד ניסיון עם ריפוי בעיסוק) כתבת פעם שנתת רשימה של כללים למורה. אודה לך אם תרשמי אותם עבורי.
 
אני לא יכולה לרשום

זו מצגת שכרוכה בזכויות יוצרים, שחלקם לא שלי. מה שכן - זו שטות גמורה, מה שאמרה לך הנוירולוגית. נכון שלא נותנים טיפול תרופתי בגיל מאוד מאוד צעיר, אבל יש מצבים שנותנים בגיל 4-5 ובכל מקרה יש הרבה עבודה לא תרופתית שניתן לעשות. לאיזה נוירולוגית פנית? האם את זקוקה לפסיכולוגית המומחית בנושא, שתאבחן ותדריך אותך? אם כן, תפני אלי ונמשיך את השיחה במייל או במסרים.
 
למה היא לא המליצה?

ולטענתה, היא תמיד ממליצה. באיבחון, גם לפי דברי וגם לפי דברי המורה - המצב לא מאוד קשה, אולי אפילו מאוד קל. בכלל, לפי מה שהמורה כתבה, היה מדובר בעיקר בחוסר, וקצת קושי בעמידה במשימות ארוכות. בנוסף - התרופות עלולות לגרום לקושי בשינה, ולהפריע לו ללימודים בגלל זה. הוא גם קטן לגילו, ונראה כבן 3-4 בגובה וגם שוקל מעט - ולכן התרופות כנראה משפיעות בצורה יותר קשה, ואז נותנים רק במקרים קשים. יש לך המלצה על ספר מסויים, לפני שאוציא מאות שקלים לחינם?
 

לאה_מ

New member
לא פרסים, אבל אני אגיד לך מה כן -

אני לא חושבת שנכון לדרבן התקדמות בלימוד קריאה בעזרת פרסים. מה שכן, התקדמות בלימוד קריאה אפשר לדרבן בעזרת קריאה - למשל, תמצאי סיפור מותח, שמעניין אותו, ועל כל משפט שהוא יקרא לבד - את תקראי פרק (או כל יחס אחר שסביר למיומנות הקריאה הנוכחית שלו). התגמול שלו יהיה סיפור מעניין, והוא יבין גם למה כיף לקרוא לבד. בעיני לקרוא כדי לקבל פרס לא נקרא "לקרוא מרצונו". לקרוא כי אתה רוצה לדעת מה יקרה בהמשך - זה נקרא לקרוא מרצונך.
 
ו...מסגרת, משמעת

מנסיון של עבודה יומיומית עם ילד עם הפרעת קשב, יש חלונות זמן שלא עושים שומדבר חוץ משעורי בית בחשבון, למשל. אני לא נותנת להזיז עין ימינה או שמאלה - מייצרת ריכוז בבחינת fake it until you make it. ברבע שעה כזו הוא משיג הישגים שלפעמים ביום שלם של חוסר ריכוז הוא לא משיג. זה נפלא גם לתחושת ההשגיות שלו.
 
למעלה