HouseAtreides
New member
אבל אלו לא שני צדדים סימטריים של אותה משוואה
כי:
1. ישנה היררכיה ברורה בין התפקידים שנחשבים "גבריים" לבין התפקידים המגדריים ה"נשיים". זה בהחלט נכון שבנים עוברים משטור קפדני כדי ש"יעדיפו" התנהגות גברית, וכדי שלא יעזו לנסות דברים אחרים, אבל בו בזמן, התכונות שנחשבות "גבריות" זוכות להאדרה, בעוד התכונות שנחשבות "נשיות" 'זוכות' ליחס אמביוולנטי במקרה הטוב.
אולי לא קל להבחין מייד בהיררכיה המגדרית מההיבט הזה, כי הדברים זוכים לטשטוש עצום (רק לדוגמא, היחס לבריון חתיך וחסר שכל הוא כאל אדם שטחי וחלול, וזה לכאורה בדיוק גם היחס שמקבלת בחורה "יפה וטפשה". יש פה מראית עין של סימטריה - זכר אלפא שטחי והורמונלי מול נקבת אלפא שטחית והורמונלית. רק בניתוח מעמיק יותר ניתן להבין עד כמה הסימטריה היא למעשה מופרכת, וכמה גדול הכבוד הסגולי לו זוכה הזכר ביחס לנקבה).
2. בחיי היומיום, גברים לא מוטרדים בדרך כלל מהשאלה "מדוע אסור לי לבכות בפומבי". ברגע שנשים באות ומספרות על הדיכוי של נשים ביחס לגברים, פתאום כולם נזכרים להיות מוטרדים. ה'התעוררות' הזו היא מאד לא לעניין, כי המסר האמיתי מאחוריה הוא: "כולנו סובלים, אבל אנחנו הגברים שותקים ולא מתלוננים, אנא למדי גם את לשתוק, נחזור לסימטריה הנחמדה שלנו והכל יהיה סבבה". אסור ליפול בפח הזה, ובעיקר גברים צריכים ללמוד להיות איכפתיים כלפי חוויות של נשים (בכיוון ההפוך הבעיה הרבה פחות חמורה - נשים בדרך כלל אמפתיות כלפי חוויות של גברים).
כי:
1. ישנה היררכיה ברורה בין התפקידים שנחשבים "גבריים" לבין התפקידים המגדריים ה"נשיים". זה בהחלט נכון שבנים עוברים משטור קפדני כדי ש"יעדיפו" התנהגות גברית, וכדי שלא יעזו לנסות דברים אחרים, אבל בו בזמן, התכונות שנחשבות "גבריות" זוכות להאדרה, בעוד התכונות שנחשבות "נשיות" 'זוכות' ליחס אמביוולנטי במקרה הטוב.
אולי לא קל להבחין מייד בהיררכיה המגדרית מההיבט הזה, כי הדברים זוכים לטשטוש עצום (רק לדוגמא, היחס לבריון חתיך וחסר שכל הוא כאל אדם שטחי וחלול, וזה לכאורה בדיוק גם היחס שמקבלת בחורה "יפה וטפשה". יש פה מראית עין של סימטריה - זכר אלפא שטחי והורמונלי מול נקבת אלפא שטחית והורמונלית. רק בניתוח מעמיק יותר ניתן להבין עד כמה הסימטריה היא למעשה מופרכת, וכמה גדול הכבוד הסגולי לו זוכה הזכר ביחס לנקבה).
2. בחיי היומיום, גברים לא מוטרדים בדרך כלל מהשאלה "מדוע אסור לי לבכות בפומבי". ברגע שנשים באות ומספרות על הדיכוי של נשים ביחס לגברים, פתאום כולם נזכרים להיות מוטרדים. ה'התעוררות' הזו היא מאד לא לעניין, כי המסר האמיתי מאחוריה הוא: "כולנו סובלים, אבל אנחנו הגברים שותקים ולא מתלוננים, אנא למדי גם את לשתוק, נחזור לסימטריה הנחמדה שלנו והכל יהיה סבבה". אסור ליפול בפח הזה, ובעיקר גברים צריכים ללמוד להיות איכפתיים כלפי חוויות של נשים (בכיוון ההפוך הבעיה הרבה פחות חמורה - נשים בדרך כלל אמפתיות כלפי חוויות של גברים).
