פריקת עול
לכי תסבירי לגבר שמולך שכל החיים שלך היו הטרדה מינית אחת גדולה, כשאת חיה בתוך חברה שוביניסטית ומשפחה שוביניסטית שמסרסת את היצר שלך מגיל אפס. כל דעה שלך מושתקת, וכל ניסיון להביע אמירה ולהשפיע על תהליכים נתקל בגיחוך של הסביבה. כבר בגיל ינקות מחוררים את האוזניים שלך ואת צורחת מכאבים בעודך מקבלת בכפייה את "החותם הנשי" הראשון, אחר כך לשחק כדורגל זה לא נאה ולא יאה, רק ללבוש שמלות לדובב את הברביות ולקשט מחברות בורוד, ולכי תסבירי שאת בכלל לא אוהבת ורוד, את רוצה לשחק בחוץ ולרוץ ולהתלכלך ולדבר גסויות. ואחר כך בגיל 12 את רק חוגגת בת מצווה אבל לעלות למצוות?? מה פתאום זוהי נחלת הגברים, ותמשיכי לחלום על להתפלל במניין, שלא תעזי אפילו לחשוב להתקרב לתוך הקבוצה המתפללת, התפקיד שלך הוא לחלק סלטים מתוצרת בית בתוך צלוחיות קטנות ולהכין כוס קפה לסבא כמו שהוא אוהב, ואם זה לא מוצא חן בעיניו לכי תכיני שוב קפה ואל תשכחי לסתום את הפה כי זה מעצבן אותו שאת מדברת יותר מדי. ואם לרגע חשבת שיום אחד מישהו יאהב אותך בגלל החשיבה המעניינת שלך תדחיקי את זה מהר, את צריכה ללכת לחוג אירובי כדי להבליט את הקימורים הנכונים אחרת אף אחד לא יסתכל עלייך, ולמה את לא לומדת כבר איך להתאפר ולהתלבש בצורה שתמשוך את הגברים? איזו עוד סיבה יש לאישה לטפח את עצמה חוץ מאשר למקד את העיניים של הגבר?? ואחר כך את מגיעה לגיל 25 ויושב מולך גבר ושואל אותך "איך זה שפמיניסטיות כל הזמן מתלוננות על הטרדות מיניות?", אז תקשיב לי ותקשיב לי טוב את אומרת לו, לך אין שמץ של מושג מה זה לחיות בעולם של אזרחים סוג א' כשאתה אזרח סוג ב', כשהאיברי מין שלך זו הסיבה היחידה לכך שלא לוקחים אותך ברצינות, שמזלזלים באיטלגינציה שלך, שרואים אותך בתור חתיכת בשר שיש לה תפקיד מאוד ברור- לספוג את הכעס של הגבר, לשכב עם הגבר, ללדת ילדים ולגדל אותם תוך כדי ביטול עצמי מוחלט עד שהם יפרשו כנפיים. אז הטרדה מינית זה אולי תחום אפור ומאוד רחב ותלוי-תרבות, אבל החוכמה היא להוציא את הראש מחוץ לקופסא, ולהתחיל לחשוב גם מתוך עיניים של אישה שכל כך רוצה להגיד משהו אבל כל החיים לימדו אותה רק לשתוק.
פייוווו....נשימה עמוקה
חוזרת לשתוק
לכי תסבירי לגבר שמולך שכל החיים שלך היו הטרדה מינית אחת גדולה, כשאת חיה בתוך חברה שוביניסטית ומשפחה שוביניסטית שמסרסת את היצר שלך מגיל אפס. כל דעה שלך מושתקת, וכל ניסיון להביע אמירה ולהשפיע על תהליכים נתקל בגיחוך של הסביבה. כבר בגיל ינקות מחוררים את האוזניים שלך ואת צורחת מכאבים בעודך מקבלת בכפייה את "החותם הנשי" הראשון, אחר כך לשחק כדורגל זה לא נאה ולא יאה, רק ללבוש שמלות לדובב את הברביות ולקשט מחברות בורוד, ולכי תסבירי שאת בכלל לא אוהבת ורוד, את רוצה לשחק בחוץ ולרוץ ולהתלכלך ולדבר גסויות. ואחר כך בגיל 12 את רק חוגגת בת מצווה אבל לעלות למצוות?? מה פתאום זוהי נחלת הגברים, ותמשיכי לחלום על להתפלל במניין, שלא תעזי אפילו לחשוב להתקרב לתוך הקבוצה המתפללת, התפקיד שלך הוא לחלק סלטים מתוצרת בית בתוך צלוחיות קטנות ולהכין כוס קפה לסבא כמו שהוא אוהב, ואם זה לא מוצא חן בעיניו לכי תכיני שוב קפה ואל תשכחי לסתום את הפה כי זה מעצבן אותו שאת מדברת יותר מדי. ואם לרגע חשבת שיום אחד מישהו יאהב אותך בגלל החשיבה המעניינת שלך תדחיקי את זה מהר, את צריכה ללכת לחוג אירובי כדי להבליט את הקימורים הנכונים אחרת אף אחד לא יסתכל עלייך, ולמה את לא לומדת כבר איך להתאפר ולהתלבש בצורה שתמשוך את הגברים? איזו עוד סיבה יש לאישה לטפח את עצמה חוץ מאשר למקד את העיניים של הגבר?? ואחר כך את מגיעה לגיל 25 ויושב מולך גבר ושואל אותך "איך זה שפמיניסטיות כל הזמן מתלוננות על הטרדות מיניות?", אז תקשיב לי ותקשיב לי טוב את אומרת לו, לך אין שמץ של מושג מה זה לחיות בעולם של אזרחים סוג א' כשאתה אזרח סוג ב', כשהאיברי מין שלך זו הסיבה היחידה לכך שלא לוקחים אותך ברצינות, שמזלזלים באיטלגינציה שלך, שרואים אותך בתור חתיכת בשר שיש לה תפקיד מאוד ברור- לספוג את הכעס של הגבר, לשכב עם הגבר, ללדת ילדים ולגדל אותם תוך כדי ביטול עצמי מוחלט עד שהם יפרשו כנפיים. אז הטרדה מינית זה אולי תחום אפור ומאוד רחב ותלוי-תרבות, אבל החוכמה היא להוציא את הראש מחוץ לקופסא, ולהתחיל לחשוב גם מתוך עיניים של אישה שכל כך רוצה להגיד משהו אבל כל החיים לימדו אותה רק לשתוק.
פייוווו....נשימה עמוקה
